The Butterfly Button
אין לי כוח לחיים

שאלה מקטגוריה:

למה לחיות שאפשר לא?
אין לי כוח לחיות, אין לי כוח לקום בבוקר, לא בא לי להשקיע לעשות תואר, לעשות פסיכומטרי.
למצוא עבודה, להיפגש עם חברים.
להתחתן, להקים משפחה, לקנות בית.
לא קרה לי שום דבר, יש לי כישורים “להצליח בחיים” יש לי אשה ואני אוהב אותה, יש לי משפחה והם אחלה, לא חסר כסף בבית או משהו כזה.
אבל אני לא מרגיש שאני באמת “רוצה” בחיים האלה.
אל תדאגו אני לא מתכוון להתאבד כי אני יודע שכל מי שסביבי יסבול מזה. אני רוצה לרצות לחיות.

תשובה:

שלום לך … היקר!

יש מה לקנאות בך. הרבה אנשים היו שמחים אם היו מגיעים בגיל כמו שלך לרמה כזו של מודעות עצמית, ורצון אמיתי לחיים אמיתיים ומשמועתיים. מקריאת מכתבך נראה כי אתה שייך ל”עשירון העליון”, לאותם האנשים שלא מוכנים להעביר את חייהם סתם כך, בלי שום עשייה, לאותם אנשים שמחפשים תמיד את המשמעות במה שהם עושים. אתה שייך לאותם האנשים שמרגישים את את נשמתם בוערת, צמאה להשלים את תכליתה בחיים.

וכאן אנסה לגעת בכמה נקודות. ראשית, אסור לך לכבות את השאלות שאתה שואל – אלו שאלות מצויינות, שאלות שתפקידם לקדם אותך הלאה ולגרום לך לחפש משמעות במה שאתה עושה. אנחנו כיהודים, בעלי נשמה, לעולם לא יוכלו לספק אותנו עם הצלחות כדוגמת כסף, כבוד והערכה. אנחנו מחפשים משמעות אחרת, אנחנו מחפשים להביא לידי ביטוי את השליחות שלשמה באנו לעולם.

אבל, אותה השליחות היא לא נמצאת רק בקרוב רחוקים בהודו, היא נמצאת בכל רגע מחיינו. כל רגע מהחיים שלנו אנחנו יכולים, עם קצת מחשבה ומשמעות, להפוך אותה לחלק מהשליחות שלנו בעולם. השליחות שלנו היא לא מקשה אחת – היא בנוייה מרצף של רגעים כשבכל רגע יש לנו בחירה להכניס בה משמעות ע”י שנכיר שבהשגחה פרטית אנחנו נמצאים ברגע הזה, הנוכחי, ובוודאי הרגע הזה הוא חלק בלתי נפרד מהשליחות שלנו בעולם.

לדוג’, אם נציין כאן את נושא החברה. נכון, לחלק מאיתנו “סתם”, לבלות עם חברים, זה חסר משמעות, אבל תנסה למצוא, באותם רגעים שבהשגחה פרטית את עם החברים, מצוות שאתה יכול לעשות, למשל, לחזק חבר חלש וכד’, הרי שהפכת רגע סתמי וחסר משמעות, לכאורה, לרגע בעל משמעות נצחית, רגע שקיימת בו מצווה – שתישאר אתך לנצח.

ככל שתצליח לחבר בעמל רגעים נוספים בחיים שלך – לשליחות שלך, תרגיש “מחובר” יותר. העמל עצמו – הוא זה שיוצר את הסיפוק וההנאה, “אדם לעמל יולד”. מלבד זאת, עצם הידיעה שאביך בשמים שש ושמח במצוותך (עיין ספר התניא פרק לג) – בכוחה להביא לך שמחה גדולה בעז”ה.

שים לב שחשוב לבדוק אם לא מדובר בדיכאון אם אתה חושש שיש אפשרות שזה דיכאון כדאי לפנות לרופא משפחה בשלב ראשון.

אני תקווה כי יש בשורות אלה כדי להביא לך שמחה ומשמעות אמיתית ונצחית לחיים!!!

צבי ו.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. מזדהה מאוד עם השאלה, מיוחד בדור שלנו שכבר איננו עסוקים בשרידות יומיומית ויש הרבה פנאי, וחופש. פתאום צריך לבחור בחיים הללו, להצליח להתקדם בכוחות עצמנו לעבר עתיד עוד יותר טוב, למצוא חזון חדש, תורה קצת חדשה.
    שרדנו, הכול טוב. עכשיו מה עושים? ומנין לוקחים רצון וכוח להתקדם?
    א. מדובר בתקופה קשה, לרוב היא תחלוף אחרי תהליך אישי מסוים, זה יכול לקחת גם מספר חודשים, אבל בסוף השמש זורחת והכול מתבהר.
    ב. לכל אדם יש נשמה מיוחדת, ויש דברים מסוימים שהוא יותר מתחבר אליהם ונהנה לעשות אותם, את האות שלו בתורה ואת התורה שליבו חפץ. תמצא את המקומות שמתאימים לך וממילא תרגיש הרבה יותר טוב.
    ג. לפעמים זה נובע מלחץ, כי כשהאדם לחוץ מסיבה כלשהי גם כשהוא מצליח והכול טוב, בא לו לברוח מהכול, וצריך להירגע, וגם להתחזק בעין טובה, ובסבלנות, ולזכור שה’ אוהב אותנו גם כאשר אנחנו לא מושלמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

עוברת ליד החיים ולא מצליחה להרגיש באמת
אני בחורה בת כמעט 26, רווקה. השאלה שלי כללית, יכול להיות קשורה לזה שאני רווקה, למרות שזה לא בטוח.תגידו אתם:) קצת רקע לפני הצגת השאלה: יש לי תואר ועבודה מעניינת מאוד, לרוב עם הרבה סיפוק. אני מוקפת בחברה ב”ה ויש לי הזכות להמשיך וללמוד תוך כדי עוד דברים שאני אוהבת...
יש סוף לטיפול רגשי? אפשר לצאת מהקושי?
בתור אחד שעבר הרבה טיפולים רגשיים ותמיד זה סייע לתקופה מוגבלת מאוד עד לגל הבא אני רוצה פשוט לדעת האם יש לזה סוף? האם יש דרך לצאת מזה אי-פעם? לקבל כלים להתמודדות יעילה יותר אחת ולתמיד? או שזה פשוט משהו כרוני שילווה אותי עד זיבולא בתרייתא – על כל המעלות...
בעלי מכור לאלכוהול ועישון- ואני בחרדות!
לפני הכל אני רוצה ממש ממש להודות, על האמת בלי פשרות, והבהירות הגדולה שאתם מביאים בנושאים שונים. פשוט הצלה! רציתי לשתף במצב שלנו, ואולי תהיה לכם עצה בשבילנו. אנחנו זוג עם 2 ילדים, נשואים 4 וחצי שנים. ב”ה היחסים ביננו מצוינים, פתוחים אחד עם השני. קצת רקע: אבא של בעלי...
איך לבנות חוסן נפשי לילדים שלי?
תודה רבה על אתר נפלא! אני בת 43 אמא למשפחה ברוכה בטווח גילאים 22-4 שנים. בעקבות קריאת כתבה בשולחן שבת באחד מעלוני פ”ש על תפקידנו ותיפקודינו בפועל כהורים התפתח דיון משפחתי על כך. בכתבה הועלו מספר פרמטרים לבחינת תפקודנו כהורים. אחד מהם היה בנית החוסן הנפשי של הילדים ותפקידנו כהורים...
מרגישה ריקנות ומתישה את עצמי
אני מרגישה ריקנות ועצב חסר סוף חווה התקפי בכי פעם -פעמיים בשבוע ואני כל הזמן מגרדת את הראש ,הוא מלא פצעים ואני לא מצליחה להפסיק אין לי שליטה על זה אפילו שכואב לי וכבר יורד לי דם. אני לא מצליחה לשלוט על המחשבות ובגלל זה קשה לי להירדם הרצון היחיד...
איך להסביר לאחרים ולעצמי על הפרעת האכילה שלי?
יש לי הפרעת אכילה ואני חושבת על זה כל הזמן ואני הולכת לנסות לטפל בה אבל מפחדת מזה. כל הזמן אנשים בסביבה שלי מבקשים ממני שאוכל ולפעמים גם מכריחים אותי לאכול ואני לא רוצה ובכל זאת הרבה פעמים אוכלת אבל מאד מפחדת מזה ואיך זה ישפיע עליי. זה מעסיק אותי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן