The Butterfly Button
אין לי כוח לחיים

שאלה מקטגוריה:

למה לחיות שאפשר לא?
אין לי כוח לחיות, אין לי כוח לקום בבוקר, לא בא לי להשקיע לעשות תואר, לעשות פסיכומטרי.
למצוא עבודה, להיפגש עם חברים.
להתחתן, להקים משפחה, לקנות בית.
לא קרה לי שום דבר, יש לי כישורים "להצליח בחיים" יש לי אשה ואני אוהב אותה, יש לי משפחה והם אחלה, לא חסר כסף בבית או משהו כזה.
אבל אני לא מרגיש שאני באמת "רוצה" בחיים האלה.
אל תדאגו אני לא מתכוון להתאבד כי אני יודע שכל מי שסביבי יסבול מזה. אני רוצה לרצות לחיות.

תשובה:

שלום לך … היקר!

יש מה לקנאות בך. הרבה אנשים היו שמחים אם היו מגיעים בגיל כמו שלך לרמה כזו של מודעות עצמית, ורצון אמיתי לחיים אמיתיים ומשמועתיים. מקריאת מכתבך נראה כי אתה שייך ל"עשירון העליון", לאותם האנשים שלא מוכנים להעביר את חייהם סתם כך, בלי שום עשייה, לאותם אנשים שמחפשים תמיד את המשמעות במה שהם עושים. אתה שייך לאותם האנשים שמרגישים את את נשמתם בוערת, צמאה להשלים את תכליתה בחיים.

וכאן אנסה לגעת בכמה נקודות. ראשית, אסור לך לכבות את השאלות שאתה שואל – אלו שאלות מצויינות, שאלות שתפקידם לקדם אותך הלאה ולגרום לך לחפש משמעות במה שאתה עושה. אנחנו כיהודים, בעלי נשמה, לעולם לא יוכלו לספק אותנו עם הצלחות כדוגמת כסף, כבוד והערכה. אנחנו מחפשים משמעות אחרת, אנחנו מחפשים להביא לידי ביטוי את השליחות שלשמה באנו לעולם.

אבל, אותה השליחות היא לא נמצאת רק בקרוב רחוקים בהודו, היא נמצאת בכל רגע מחיינו. כל רגע מהחיים שלנו אנחנו יכולים, עם קצת מחשבה ומשמעות, להפוך אותה לחלק מהשליחות שלנו בעולם. השליחות שלנו היא לא מקשה אחת – היא בנוייה מרצף של רגעים כשבכל רגע יש לנו בחירה להכניס בה משמעות ע"י שנכיר שבהשגחה פרטית אנחנו נמצאים ברגע הזה, הנוכחי, ובוודאי הרגע הזה הוא חלק בלתי נפרד מהשליחות שלנו בעולם.

לדוג', אם נציין כאן את נושא החברה. נכון, לחלק מאיתנו "סתם", לבלות עם חברים, זה חסר משמעות, אבל תנסה למצוא, באותם רגעים שבהשגחה פרטית את עם החברים, מצוות שאתה יכול לעשות, למשל, לחזק חבר חלש וכד', הרי שהפכת רגע סתמי וחסר משמעות, לכאורה, לרגע בעל משמעות נצחית, רגע שקיימת בו מצווה – שתישאר אתך לנצח.

ככל שתצליח לחבר בעמל רגעים נוספים בחיים שלך – לשליחות שלך, תרגיש "מחובר" יותר. העמל עצמו – הוא זה שיוצר את הסיפוק וההנאה, "אדם לעמל יולד". מלבד זאת, עצם הידיעה שאביך בשמים שש ושמח במצוותך (עיין ספר התניא פרק לג) – בכוחה להביא לך שמחה גדולה בעז"ה.

שים לב שחשוב לבדוק אם לא מדובר בדיכאון אם אתה חושש שיש אפשרות שזה דיכאון כדאי לפנות לרופא משפחה בשלב ראשון.

אני תקווה כי יש בשורות אלה כדי להביא לך שמחה ומשמעות אמיתית ונצחית לחיים!!!

צבי ו.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. מזדהה מאוד עם השאלה, מיוחד בדור שלנו שכבר איננו עסוקים בשרידות יומיומית ויש הרבה פנאי, וחופש. פתאום צריך לבחור בחיים הללו, להצליח להתקדם בכוחות עצמנו לעבר עתיד עוד יותר טוב, למצוא חזון חדש, תורה קצת חדשה.
    שרדנו, הכול טוב. עכשיו מה עושים? ומנין לוקחים רצון וכוח להתקדם?
    א. מדובר בתקופה קשה, לרוב היא תחלוף אחרי תהליך אישי מסוים, זה יכול לקחת גם מספר חודשים, אבל בסוף השמש זורחת והכול מתבהר.
    ב. לכל אדם יש נשמה מיוחדת, ויש דברים מסוימים שהוא יותר מתחבר אליהם ונהנה לעשות אותם, את האות שלו בתורה ואת התורה שליבו חפץ. תמצא את המקומות שמתאימים לך וממילא תרגיש הרבה יותר טוב.
    ג. לפעמים זה נובע מלחץ, כי כשהאדם לחוץ מסיבה כלשהי גם כשהוא מצליח והכול טוב, בא לו לברוח מהכול, וצריך להירגע, וגם להתחזק בעין טובה, ובסבלנות, ולזכור שה' אוהב אותנו גם כאשר אנחנו לא מושלמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
טיפול עצמי על ידי כתיבה זה אפשרי?
אני בת 22.  החיים שלי נראים די רגילים וטובים. אני עובדת, מתפקדת וברוך ה' מצליחה. אבל מבפנים זה סיפור אחר לגמרי. יש לי מחסום ממש רציני בכל מה שקשור לאנשים, במיוחד בקשרים קרובים. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. אני חושבת שזה קשור לזה שכשהייתי ביסודי היה לי...
השגות רוחניות גבוהות שמכבידות עלי
גדלתי בסביבה שומרת מצוות ועברתי קשיים בחיים בילדות בבית ובאופן פרטי, במשך הזמן כשהסבל הנפשי גבר עליי והתמודדתי עם הצרות דיכאון וחרדות ופסיכיאטריה זה הביא אותי לייאוש מהכל, והאמונה והרוחניות תמיד הלכו לצידי, כי היתה לי אמונה חזקה שהבורא יותר טוב מכל מה שקרה איתי וכל הפגיעות שעברתי ומתישהו יהיה...
OCD שעושה לי ספקות באמונה
  אני סובלת בשנים האחרונות מספקות באמונה. מכיוון שיש לי רקע של OCD הרופא שלי חושב שזה ביטוי של OCD המחשבות "האם ה' קיים"? "ואולי הכל סתם?" "ומי אמר שיהדות זו אמת?" גורמות לי להמון חרדה ומצוקה נפשית עד כדי קושי בתפקוד לפעמים. ונסיון לפתור את המצוקה בכלים לוגיים של...
שיתוף הבעל בנושאים רגשיים
אני מתמודדת עם פוסט טראומה מתמשכת, בטיפול ארוך שמאד מאד עוזר. היום אני מודעת למה קורה לי ואני שולטת בעצמי, אבל קושי פנימי וכאב קיימים מפעם לפעם. יש לי כמיהה לשתף את בעלי שיהיה חלק במה שאני עוברת, מה שאני מרגישה. מצד אחד הוא לא אוהב שאני הולכת לטיפול והוא...
סובלת מדימוי גוף נמוך ממש!
אני בת 18 בתור התחלה אני רוצה לציין שאני ב"ה מוכשרת בהמון תחומים, מצליחה בלימודים, יש לי משפחה נהדרת, חברות טובות. וחוץ מקשיים כאלה 'רגילים' שכולם עוברים, אני לא מתמודדת עם שום קושי חוץ מזה שאני רוצה לשאול עליו… מכיתה ז' אני סובלת מדימוי גוף נמוך ממש, עוד לא דיברתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן