ראשית יישר כוח על הפלטפורמה החיובית הזאת. אתם עושים חיל וכיף שיש את האפשרות לפרוק ולקבל עצות אמיתיות מהלב. תודה. אתחיל ואומר שבעלי ואני ביחד כבר כ-16 שנים ואפשר לומר שגדלנו והתעצבנו מתקופת הנעורים ועד היום כאנשים בוגרים – ביחד. אני כבר כמעט ולא זוכרת את עצמי לפניו. עברנו המון...
אני בחור ישיבה לומד בישיבה קטנה ולא כל כך מוצא את עצמי גם מבחינה לימודית וגם מבחינת חיבור לערכים החינוכיים. אני מבין שאני עוד צעיר ושלא הכל ניראה תמיד נכון אבל בכל זאת אני שואף לדרך חיים שונה ויותר מאפשרת. אני גם רואה הרבה שוני ביני לבין ההורים שלי מבחינת...
יש לי בעיה מצד אחד אני רוצה להתחתן ומצד שני אני ממש מפחדת להתנתק מהבית ומההורים אף פעם לא ישנתי מחוץ לבית ותמיד הייתי עם ההורים שלי בקשר מאד קרוב לא נעים להגיד אבל אני מפחדת לישון בלי שאני יודעת שהם בבית אני אוהבת ממש להיות קרובה אליהם ומפחדת מנישואין...
אני מרגיש שאני לא רוצה להתחתן. לא שיש לי פחד מזה או משהו, פשוט זה לא מעניין אותי. לרוב, ממה שאני מכיר, אנשים מתחתנים כי הם רע להם לבד, או כי הם רוצים זוגיות, חום, אהבה, הערצה, תשומת לב, להעניק לאחר, לחיות חיים משותפים, לגדל ילדים, כל אחד ומה שמעניין...
אני בנאדם שמתלבט על דברים כל כך המון וקשה לי להחליט החלטות אני יכולה להתלבט על משהו שעות ימים ושבועות וזה קשה לי ככה להתנהל בחיים איך אפשר להגיע להחלטה נכונה מבלי להתלבט יותר מדי ומבלי להתחרט אחר כך על ההחלטה? אני עושה רשימות של יתרונות וחסרונות ובודקת מה יותר...
תודה רבה על אתר נפלא! אני בת 43 אמא למשפחה ברוכה בטווח גילאים 22-4 שנים. בעקבות קריאת כתבה בשולחן שבת באחד מעלוני פ"ש על תפקידנו ותיפקודינו בפועל כהורים התפתח דיון משפחתי על כך. בכתבה הועלו מספר פרמטרים לבחינת תפקודנו כהורים. אחד מהם היה בנית החוסן הנפשי של הילדים ותפקידנו כהורים...
אני מרגישה ריקנות ועצב חסר סוף חווה התקפי בכי פעם -פעמיים בשבוע ואני כל הזמן מגרדת את הראש ,הוא מלא פצעים ואני לא מצליחה להפסיק אין לי שליטה על זה אפילו שכואב לי וכבר יורד לי דם. אני לא מצליחה לשלוט על המחשבות ובגלל זה קשה לי להירדם הרצון היחיד...
אני סובל כבר שנים ארוכות מסבל רגשי ונפשי, גם אם אני אפרט את רמת הסבל לא תבינו אותו כבר עברתי כמה מטפלים שכולם אולי הועילו משהו אבל לא יותר, גם תקופת התרופות לא עזרו לי הרבה ולא רציתי להמשיך עד שאמצא את המינון הנכון אז ירדתי מזה וכעת אני חי...
בעבר היה לי הרבה מצוקות רגשיות ועבדתי קשה כדי להגיע למקום טוב וב"ה הצלחתי כעת אני מרגיש שכיוון שאין לי איזה משהו מיוחד לעשות או לרפא אז משעמם לי ואני לא מרגיש התקדמות אני מרגיש באפס מעש למרות שאני לומד ומתפקד והסיבה לזה כי אני יודע שאני יכול הרבה הרבה...
, אני בת 22. החלו לי חרדות בגיל 19, והתפרצה לי מחלת הפיברומיאלגיה. בנוסף על מחלה זו יש לי עוד בעיות בריאותית (מפרק הלסת שיצא ממקומו וגורם לכאבים חזקים בפנים), מיגרנות, בעיות בעור, בעיות ברכיים, בעיות בבטן. על כל זה אני מרגישה שתמיד היה לי דיכאון מסוים, עוד מגיל מאוד...