שואלת יקרה,

אני רוצה לדבר אלייך כדבר אמא אל אמא, כדבר אישה אל רעותה, שיחה מלב אל לב.

אני קוראת את השאלה שלך כשבידיי התינוקת הרכה שלי בת ארבעה חודשים. אני קוראת ומדמיינת אותך בדומה לתנוחה שאני מצויה בה עכשיו – מחזיקה את האוצר הקטן שלך בידיים ומנסה כמוני להיות גם אמא וגם רעיה. גם טובה עם התינוקת וגם טובה מספיק כלפי שמיים. גם רכה עם הילדה וגם חזקה כלפי עצמך. גם מפרנסת וגם עקרת בית. בקיצור, גם וגם וגם.

אז בואי נתחיל מהתחלה – ברכות חמות לרגל הלידה! ברוכה הבאה לעולם ההורות! ברוכה הבאה לעולם הגם וגם וגם.

ההורות היא ריקוד של גם וגם. פעם אנחנו מניחות רגל פה ופעם רגל שם וחוזר חלילה. פעם אנחנו עם התינוק, פעם עם הבעל ופעם בכלל עם עצמינו. כך או כך, אנחנו תמיד בתנועה, בריקוד. לפעמים הריקוד שלנו רך ועדין ולפעמים הוא סוער כ״כ עד כדי כך שנגמר לנו האוויר ונהיה לנו צפוף מידי בסיטואציה.

מהתיאור הקצר שלך, אני מרגישה את הריקוד הסוער שאת חווה בימים אלו. את אחרי לידה, מתרגלת למצב החדש, הקסום והמאתגר גם יחד. את עייפה, כאובה ומשהו בסדר החדש מרגיש כמו בלאגן אחד גדול. ואיך את מרגישה בתוך כל הבלאגן הזה? שחסר לך אוויר. עד כאן, נשמע הגיוני לחלוטין.

הגיוני לחוות אחרי לידה חוסר סדר, הגיוני לחוות אחרי לידה האטה בזוגיות, הגיוני להרגיש ירידה במצב הרוח, הגיוני מאוד להרגיש הודיה גדולה לצד חוסר אונים במצב הכאוטי הזה.

סיפרה לי חברה שהיא פגשה פעם אישה ירושלמית שגידלה שתיים עשרה ילדים. חברתי שהייתה אחרי לידת בנה הראשון ביקשה מהאישה לתת לה טיפ אחד, כזה שיעמוד לה בזמנים מאתגרים. אמרה לה האישה – תזכרי שמותר להתלונן.

כשאת מתלוננת שקשה לך, זה לא סותר את הכרת הטוב שלך כלפי שמיים.

אני חושבת שהטיפ הזה הוא כלל זהב בהורות – היכולת להכיל מורכבות. לחוש הודיה לצד אתגר. לתת מקום לקושי, גם כשאת מערסלת בידייך את התינוקת שהיא גם מתוקה אבל בהחלט גם תובענית.

החוכמה היא לתת מקום לרגשות קשים, אך יחד עם זאת לא לאפשר להם להגדיר אותך. את לא רק אישה שקשה לה את אישה שגם קשה לה, ופה אנחנו חוזרות לריקוד שהזכרנו. כי להיות אמא זה גם מרגש אבל גם קשה. פעם אנחנו בקושי ופעם בהודיה, אבל תמיד אנחנו בריקוד-בתנועה.

לכן, אני ממליצה לך בשלב זה לעשות כל מה שבידייך לעשות על מנת לווסת את הריקוד הסוער שאופייני לתקופה שאחרי הלידה. תנשמי, תנוחי ותנסי להקל עלייך איפה שאת יכולה. המנוחה חשובה מאוד על מנת שתוכלי לחזור לאנרגיות שהכרת לפני הלידה. כשתהיי נינוחה יותר ותרגישי מאוששת תוכלי להתחיל ללמוד איך רוקדים את הריקוד החדש שכולל להיות גם אמא וגם רעיה, גם טובה עם התינוקת וגם טובה מספיק כלפי שמיים.

אני מציעה לך לדבר עם אלוקים במילים שלך – תספרי לו שאת צריכה לנוח כדי שתוכלי ללמוד את הריקוד החדש. כך גם עם בעלך – תדברו על השינוי, תנו לזה מקום ותאמינו שכמו כולם גם אתם תלמדו לרקוד את הריקוד החדש.

ברכות חמות ולילות שקטים,

דבורה.