The Butterfly Button
מותר לי לבחור ולא לרצות אחרים? לקחת מקום לעצמי

שאלה מקטגוריה:

אני חונכתי לא להיות דעתנית. אני נורא חכמה וכולם מחמיאים לי על זה. אני תמיד מתקפלת ולא מביאה את עצמי אולי זה בגלל החינוך אבל הרבה בגלל שאני מפחדת אולי מעין הרע או לקחת מקום. להיות כנועה להיות זהירה. לבדוק מה נכון. לא להגיב באימפולסיביות. אני לא כמו גרושה דעתנית וחזקה לפי המיתוס. עברתי יחסים קשים שנים. אולי היה לי נח להיות קרבן ומלאך. התגרשתי בסוג של נס. חילוץ והצלה.

ועכשיו זה זמן בשבילי להשתקם ולהוביל אבל אני עדיין נורא נורא פוחדת להיות עצמאית. אני מפחדת שלהיות חזקה זה לתקוף והמקום של לתקוף הוא מקום שאני בורחת ממנו אני בטבעי וותרנית וסולדת ממלחמות. בשבילי להתווכח בבית דין זה לא לישון בלילה זה להרגיש רע ימים לפני ואחרי.
הגרוש שלי מפיל עלי את הכל שהכל בגללי הוא מעולם לא לקח אחריות. זו אני שהיתי השק חבטות להכל.
ובכאילו הוא זה שעשה הכל. אחרי הכל. אני רוצה לצאת מהתדמית שהוא בנה לי. אבל פוחדת מהתדמית החדשה חוץ מלהיות גרושה אני פוחשת משפיטה ומזה שהוא יגיד לכולם כמה רעה הייתי
הוא הקליט אותי כל הזמן גם צועקת בהשכבות וגם בבלגן בבית. טוען שלא עשיתי כלום
עכשיו הוא מתחיל להגיד שאני מוכשרת אבל זה משהו שכאילו עושה לי טוב שהוא מכיר בזה אבל עושה לי רע כיזה לא אמיתי זה רק שהוא לא ראה אותי ועכשיו רוצה לחמוק ממזונות אז לומר שאני מוכשרת יעזור לו איכשהוא.
יש לי חשש מאבדן הזהות של הצדיקה והצודקת יש לו המון תביעות עלי והוא מראה שהוא בטוח בעצמו שהוא יקבל הכל
הכל שייך לו וכל החובות לי מבחינתו. אני גם לא רוצה להיות משועבדת,..,

אני גם דואגת שאם אשתקם ואתרגל להיות לבד איך אני אכנס ואכניס בעל חדש לעולמי.
אני נורא רוצה להתחתן וללדת תינוק והשעון הביולוגי מתחיל לתקתק לי כי אני לא רוצה להתחתן הרגע
אני נורא רוצה להשתחרר ולהיות אדון לעצמי אבל פוחדת לאבד כל רסן.
לאחרונה קניתי פאה חדשה והיא עלתה לי כמה אלפים. אני לא רגילה היתה אלימות כלכלית ולא הייתי קיימת כשאני איתו. אני רוצה תקווה חדשה לחיים שבנם אני אהובה בלי תנאי ואז אני חושבת שזו דרישה מהורים ופחות מבעל
מצד שני מה לא מגיעה לי אהבה? ואיך אני אפצה על כל החיים האלו
לא רוצה להיות בטראומה לנצח. אני בטיפול אבל זה לא מספיק.
ואיך אני אדע לא ליפול שוב לאותו בוץ?
מי אמר שיש פנויים טובים בטח כל הטובים תפוסים
איך מגבשים גם זהות רוחנית לבד
אני יחסית שמורה והוא לא הצליח לקלקל אותי אבל עדיין
הייתי רוצה יותר …

תשובה:

שלום לך אהובה ויקרה מאוד

קראתי את השאלה שלך בעיון רב מאוד מספר פעמים. היא ממש נגעה לי ללב. את מתארת התמודדות מאתגרת של גירושין לא פשוטים אחרי חיים משותפים מורכבים, של חינוך מאוד מסויים כבר מילדות ושל רצונות גדולים לגבי העתיד שמלווים בהרבה סימני שאלה וחששות גדולים.

כתבת שאת "נורא חכמה וכולם מחמיאים לך על זה" – אז אני רוצה להחמיא לך על זה גם, בשאלה ממוקדת ומתומצתת הקפת ונגעת בכל כך הרבה נושאים חשובים ומהותיים שניכר שנתת עליהם את הדעת כבר זמן מה וזה לא סתם נשלף לך מהשרוול.

בשאלה גם שמתי לב שאת לא רק חכמה אלא גם אישה ערכית ומיוחדת את "וותרנית וסולדת ממלחמות" – וואו!! זו תכונה כל כך קסומה בעיני וכל כך לא מובנת מאליה ואין הרבה אנשים שיכולים להגיד את זה על עצמם. ועוד משהו שממש התרשמתי ממנו וחשוב לי לכתוב לך לפני שנפנה לענות על התשובה הוא שאני מאוד מאוד מעריכה את הנכונות שלך לפנות לכאן ולבקש עזרה והבהרה. למרות כל מסכת התלאות שאת מתארת שאת עברת ואולי גם עוברת – את לא מוכנה להשתבלל בקושי ובכאב אלא מחפשת אחר מישהו שיתן כיוון, תקווה ויתווה לך את הדרך לחיים טובים. הלוואי ובעז"ה אזכה להיות שליחה לכך.

עוד אמירה אחת שחשוב לי לומר הוא שאני מאוד מקווה בשבילך שיש לך איזשהו גורם מקצועי בתחום הנפש – רגש שמלווה אותך בכל מה שקשור לנושא הגירושין. כשעוברים ניסיון כזה חשוב להבין שאנחנו בתקופה עמוסה רגשית וטכנית ושמגיע לנו לקבל עזרה מקצועית בשביל שתשמרי על עצמך ותיבני מהניסיון הזה. אני מבינה שאת גם אמא לילדים ואני מקווה באמת שאת לוקחת עזרה מקצועית באיך לתווך להם את כל מה שקורה על מנת שכולכם תסיימו את התקופה הזו מחושלים וחזקים יותר.

ואחרי ההקדמה הזו – נעבור לשאלה שלך 😊

כמו שכבר אמרתי לך – פירטת הרבה נושאים בשאלה שלך – ואני לא אוכל להתייחס לכולם כאן בשאלה – כי הפלטפורמה הזו לא מאפשרת את הדיון והשיח העמוק והחוקר לגבי האמונות והתובנות אותן את מציגה (ולכן יעצתי לך לקחת עזרה מקצועית שתעזור לך לפרק את כל התהיות). אני כן רוצה להתייחס למשפט אחד מאוד מאוד מהותי שהוא "אני רוצה תקווה חדשה לחיים שבהם אני אהובה ללא תנאי ואז אני חושבת שזו דרישה מההורים ופחות מהבעל".

שואלת יקרה! את כל כך כל כך צודקת ברצון שלך, הרצון לאהבה ללא תנאי זה רצון בסיסי שורשי ועמוק שמגיע בעצם מהחוויה השמימית הרוחנית שתינוק חווה ברחם אימו.

זה המצב האופטימאלי בו תינוק נולד והוא אהוב ומחובק ומעורסל וכולם דואגים לו ואוהבים אותו ומתפעלים ממנו ואין ממנו שום שום שום ציפייה – רק נהנים מעצם היותו.

זאת אהבה ללא תנאי! ולכן כל כך ברור שאת רוצה אותה, מתגעגעת אליה וחולמת עליה.

במשפט שלך את אומרת שאת רוצה להיות אהובה ללא תנאי – אבל אולי זה לא משהו שניתן לצפות לקבל אותו מבעל – אלא "דרישה מהורים"?

הלוואי ויכולתי להגיד לך שאת צודקת: שאפשר לקבל אהבה ללא תנאי מהורים או מבעל – לצערי, בגלל שאנחנו בעולם ההסתר והגלות האהבה ללא תנאי היא לא מצרך שקל להשיג. גם להורים לא תמיד קל לאהוב ללא תנאי כי גם הם מושפעים ממה הסביבה תגיד אם הילד שלהם מוצלח או לא, אם הוא נראה טוב או מטופח – כולנו מטבע היותנו בני אנוש מושפעים מהסביבה החיצונית שמשפיעה על האהבה והערכה עלינו ואלינו. ולכן לא פשוט להשיג בחוץ אהבה ללא תנאי – ונורא לא כיף להיות תלויים באהבה ללא תנאי של מישהו אחר. תחשבי על ילדים שההורים שלהם מורכבים או מסכנים או אפילו מתמודדים עם בעיות שלא משאירות להם מקום "לאהוב ללא תנאי" – האם על ילדים אלו שגדלים לבוגרים נגזר להיות לנצח נצחים לא אהובים ללא תנאי?? ברור שלא! הרי רבש"ע ברא את עולמו בחסד וברחמים והוא לא רוצה שנסבול פה חלילה. הוא רוצה שנלמד את השיעור שלנו ושנהנה מן העולם שלו.

אז מה בעצם הפתרון לכל המצב הזה? אם אני אומרת לך שלא מהבעל ולא מההורים אפשר לצפות לאהבה ללא תנאי – אז ממי בעצם כן??

והבשורה הכל כך משמחת היא שזה הרבה יותר פשוט ממה שנראה לך!!! יש מישהי אחת שיכולה לאהוב אותך ללא תנאי, ולא משנה מה תעשי ואיך תעשי ואם צעקת על הילדים, או "בזבזת" (כביכול) כסף על פאה, או איך את נראית או במה את עובדת – והאהבה ללא תנאי של אותה מישהי היא הבסיס לאהבה ולהערכה ללא תנאי של כל הסובבים אותך. רוצה לדעת מיהי זו שאם תאהב אותך ללא תנאי תמגנט את כל השפע מהיקום והסביבה?! זו את בעצמך!! כן כן! כשאת תאהבי את עצמך ללא תנאי, וכשאת תקבלי את עצמך על כל החלקים שבך המורכבים והשלמים ותביני שנועדת להיות שלימה ולא מושלמת – אז גם תוכלי לראות שהסביבה מעריכה ואוהבת אותך יותר בלי שום קשר למה שאת עושה או לא ולמה שהתנהגת או לא עשית.

נכון שיש פה בשורה מנחמת ומשמחת? הנה, את תקבלי אהבה ללא תנאי. ממך בעצמך. זה יהיה זמין לך תמיד, זה בשליטתך המלאה ואת לא תלויה באחרים ולא פחות חשוב – מדובר פה בגרפים מקבילים – כשאת אוהבת את עצמך ללא תנאי – הסביבה מחזירה לך באותה מטבע.

בואי נלמד על קצה המזלג איך עושים את זה – רוצה?!

חשוב לי שתדעי שזה לא 'הוקוס פוקוס'. זה כמו בנטיעת עץ, או בכל תהליך שמשתלם להתמסר אליו, תהליך שדורש השקעה אבל מניב פירות. מדובר בתהליך שכבר במהלכו מתחילים לראות תוצאות – תהליך משתלם בעז"ה.

אז כמו שאמרתי מדובר בתהליך – ואני אתן לך 2 נקודות עיקריות ל"מתכון לאהבה עצמית ללא תנאי"- כמובן שתמיד ניתן עוד להרחיב ולהעמיק (ולכן המלצתי לך ליווי מקצועי) אבל במידה ותיישמי את מה שאכתוב כאן – מדובר בעזרה ראשונה מצויינת ובעז"ה בעלת תוצאות.

הנקודה הראשונה – להיות מרוכזת בעצמך ולא בסביבה שלך.

בגלל שאת חכמה ורגישה, ובגלל שחונכת להצטנעות ולאהבה ולגרום לכך שכולם יהיו מרוצים את בודקת ומודאגת, כמו רבים מאיתנו, מה אחרים חושבים עלינו, האם הם מרוצים מאיתנו ומה הם יגידו עלינו.

השלב הבסיסי והראשון בלצאת מגלות הנפש לגאולה אמיתית הוא להיות בנעליים שלך!

להיות מרוכזת בעצמך ולא לנעול נעליים של אחרים ולהשאיר את הנעליים שלך ריקות. בעצם הכוונה היא להיות מרוכזת בעצמך ולחשוב מה את רוצה לעשות, מה מתאים לך, מה נכון לך, להיות מחוברת לאינטואיציה שלך ולקול הפנימי שלך שזה בעצם קולו של אלוקים.

הרי אישה מברכת "שעשני כרצונו" – משמע שהרצון שלה (של האישה) זה רצון שרבש"ע טבע בה. ולכן אישה אמורה להיות מחוברת לרצונות הטובים שלה, לרצונות שגורמים לה הרגשה טובה והרחבת הלב, לרצונות שעושים אותה שמחה.

ככל שתתמקדי בעצמך ופחות תחשבי מה ההוא אומר עליך ומה הוא יגיד לכולם עליך – את תראי שהעניינים יכולים להסתדר.

את כותבת גם שאת "מפחדת מאובדן הזהות של הצדיקה והצודקת" אני יכולה להבין את הפחד הזה מאוד.

אבל רוצה להגיד לך שאף פעם אי אפשר להגיע למצב שכולם חושבים שאנחנו מדהימים (גם אם אנחנו באמת באמת מדהימים)

גם מרדכי היהודי הצדיק היה רצוי 'רק' לרוב אחיו ולא לכולם. ככה זה בחיים. ולכן, ככל שאת תחשבי על עצמך ותפני את האנרגיות שלך לעשות טוב לעצמך ולהועיל לעצמך ופחות תבזבזי את האנרגיות שלך על לחשוב על אחרים ומה הם אומרים וחושבים עליך – את תראי שהסביבה מעריכה אותך יותר ודואגת לך יותר. כי ככה זה הולך ביהדות "במידה שאדם מודד – מודדין לו" – אם את דואגת לעצמך – אז היקום והסביבה דואגים לך במקביל.

במאמר מוסגר חשוב לי לציין שההליכה אחרי הרצונות שלנו היא רק כשמדובר ברצון טוב ולא חלילה משהו שמתנגש ברצון התורה.

אם לדוגמא עכשיו 'בא לי' לדבר על מישהי לשון הרע – ברור שזה אסור – ואני צריכה היות כנה עם עצמי ולבדוק מה שם משמח אותי בלדבר לשון הרע?

אולי אני נהנית להקטין אותה ולגדול בעצמי על חשבונה? אם ככה אז בא נחפש איך אני מגדילה את עצמי בקטע חיובי. וכן הלאה על זה הדרך.

ועוד משהו שהוא פרשנות מוטעית שלעיתים אנו חושבים ש"לדאוג לעצמי" פירושו אנוכיות או גאווה או בכלל עבירה. וההפך הוא הנכון!

הלא נאמר "ואהבת לרעך כמוך" – כמו שאתה אוהב את עצמך ככה תאהב את רעך. אם אני אסתפק במועט בשביל עצמי – אז זה יגרום שאני מסתפקת במועט גם בשביל חברתי – ולכן ככל שאני אוהבת את עצמי יותר יש לי יותר יכולת לדאוג לסביבה שלי יותר. בדיוק כמו שאם מישהו מבקש ממש שתיה מהבקבוק שלך – אם הבקבוק שלך יהיה ריק איך תצליחי למלא לו את הכוס?

אבל אם הקנקן שלך מלא באהבה עצמית ובהערכה עצמית – ברור שתצליחי לאהוב את הסובבים ואת ילדיך ולהעניק להם מטובך. באהבה עצמית את מקיימת מצווה גדולה ויקרה.

הנקודה השניה – אמונה (גם בעצמך) וביטחון ברבש"ע

סיימת את השאלה במשפט שכל כך כאב לי בשבילך "מה לא מגיעה לי אהבה? ואיך אני אפצה על כל החיים?"

מגיעה לך אהבה! אני בטוחה! את חלק אלוק ממעל, יצירת כפיו של הקב"ה – בטח ובטח שאת ראויה לכל הטוב שבעולם.

ואת גם רוצה לפצות על כל החיים המאתגרים והלא פשוטים שעברת. אני לא מכירה את הנוסחה שעוזרת 'לפצות על כל החיים' – אני מכירה גישה שעוזרת להתמודד עם אתגרים ועם מקרים מאוד קשים שעברנו שלא נדע ונתנסה.

הגישה הזו נובעת מאמונה עמוקה ברבש"ע (שזה לגמרי משהו נרכש שעובדים עליו) ואנו מאמינים שייסורים שעברנו הם מלשון הסרה של קליפות ושל חומות שהיינו צריכים למוטט בתוכינו בשביל לגלות עוצמות חדשות בנו.

הייסורים מרבש"ע הם אהבה – הם נועדו לטובתינו והם משהו שהנשמה שלנו בחרה לפני שבאנו לעולם והסכימה לעבור אותו כי אז, מנקודת מבט של מעלה היא ראתה והבינה למה זה נכון.

אני יודעת שהאינפורמציה הזו כביכול לא כ"כ עוזרת לך כרגע כי עכשיו קשה ומאתגר ולא נח. אבל אני מתפללת בשבילך שתשתדלי ללמוד ולהעמיק בספרי אמונה וביטחון שאת אוהבת או לשמוע הרצאות בנושא או מה שמתאים לך -ולהבין שהכל מידיים של אבא אוהב והכל לטובתך.

משהו חשוב שאפשר לעשות בשביל להגיע להבנה הפנימית הזו שמה שעברנו היה לטובתינו (ואז אנחנו לא נמצאים במקום של "אני רוצה פיצוי על מה שהיה")

זה לנסות לכתוב מכתב מאוד מאוד מפורט למישהו שממש היה קשה לנו איתו בחיים – במקרה שלך אני מציעה לך לכתוב את המכתב למי שהיה בעלך – את כותבת במכתב את הקשיים והתלאות שעברת ומנסה על כל קושי להגיד תודה ולהתבונן מה 'יצא' לך ממנו טוב. לדוגמא: הקלטת אותי צועקת בהשכבות ובבלאגן – תודה על הקושי הזה זה לימד אותי כושר התאפקות כי הבנתי שאני תמיד יכולה להיות מוקלטת ולכן למדתי קצת יותר לשלוט בעצמי גם כשהיה לי מאוד מאוד קשה. או למשל: סבלתי מאלימות כלכלית (אני יודעת שמאוד קשה לומר על זה תודה) אבל אולי כן תוכלי לראות מה למדת מזה – למשל: בגלל האלימות הכלכלית אני עכשיו יודעת יותר להעריך שפע של כסף וליהנות מהוצאות כי אני יודעת מה זה כשאי אפשר.

יכול להיות שהתהליך הזה של המכתב ייקח לך כמה ימים או כמה שבועות. מציעה לך לא לוותר על זה – אלא להוסיף בכל פעם אפילו משהו אחד שאת משתדלת להודות עליו ככל האפשר ומציינת לעצמך מה למדת מהקושי.

התהליך הזה הוא תהליך מרפא. הוא יכול לגרום לך להיות בהבנה שמה שקרה קרה לטובתך העליונה ושצמחת להיות את המיוחדת שאת היום.

כשאת מרגישה שסיימת לכתוב את המכתב – חכי יום או יומיים… ואז פשוט תקרעי אותו ותשליכי אותו ותגידי לעצמך ולהקב"ה. זהו. עשיתי השתדלות להפוך את האתגרים להזדמנויות – אנא שלח אלי את ברכתך ושלוותך ומכאן ואילך שאדע שלוות נפש וזוגיות אוהבת ושמחה ממקום בריא ונכון.

עוד משהו לסיום הנקודה הזו זה פסוק שאני אישית מאוד אוהבת והוא "הרפו ודעו כי אני ה'" – אני קוראת בשאלה שלך הרבה חשש של מה יהיה, ומתי, ומי ישלם ויישא בחובות ומה יגידו והכל…

כל כך מובן כל המצוקה הזו שאת נמצאת בה – ומנגד – אנחנו לא מנהלים את העולם. יש רבש"ע שדואג לך כמו שאף אחד בעולם לא יכול לדאוג לך. תנסי להישען עליו, לדמיין שאת "כגמול עלי אימו" ותשליכי עליו יהבך.

לקראת סיום אני אכתוב לך שאני ממש מקווה שאת משתמשת בכלי שהכי עוזר לנו גם בפועל וגם לשלוות הנפש וזו התפילה, שאת מתפללת לאבא שבשמים במילים שלך בלי קשר לתפילה רגילה. שאת מספרת לו מה קשה ומה כואב, שאת יוצרת לעצמך זמנים של 'התבודדות' ושל שיחה איתו כי זה המקום הכי מנחם ומרגיע ומפקס בחיים.

אני מאמינה שכשתאהבי את עצמך ללא תנאי, תשחררי כמה שיותר ביקורת ושיפוטיות, כשתהיי בנעליים שלך ולא של הסביבה שלך את תראי שזה שאת משתקמת ויכולה להיות לבד לא מגיע במקום הרצון הבריא של אישה להיות נשואה ונאהבת.

זה אולי דומה לכך שאם אנחנו צמים יממה של יום כיפור – זה לא אומר שהתרגלנו להיות בלי אוכל ואנחנו לא רוצים לאכול יותר. או שאם אנחנו מתרגלים לאכול תזונה בריאה אז כבר לא מתחשק לנו מתוקים בכלל – יש חשקים ודברים שתמיד נשארים בדר"כ. כך גם לגבי זוגיות – זה שתהיי חזקה ועוצמתית – לא אומר בכלל שלא תרצי זוגיות בעז"ה בעיתו ובזמנו אלא אפילו להפך את תרצי את הזוגיות ממקום בריא ושמח ולא ממקום נזקק.

מאחלת לך יקרה את הכי טוב שבעולם, שתאהבי ותעריכי את עצמך כמו שמגיע לך, שהטוב והשפע יתמגנטו אליך ושתרגישי תמיד את קרבת ה'

איתך בתפילה,

רותי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן