דלג לתוכן
גמרתי סמינר מהמצוינים בארץ. כיום עובדת מעט במשרה חלקית.
גרה בבית שלא קל לשהות בו.
כבר כחצי שנה בשידוכים. רב החברות שלי נשואות.
פעם היו אומרים עלי שאני בת שמחה. כיום אני רוב הזמן בעצבות, מרגישה שהחיים קשים. בימים שלא הולך טוב בעבודה אני מרגישה בזבוז בעולם, למה לחיות סתם חיי סבל, מה המטרה בכך.
האם יש אפשרות להיות בשמחה רק מפני שאני יהודייה, וזוכה לעבוד את ה', להוות משכן לשכינה?
האם כשאתארס אצליח להיות יותר שמחה? או שלא הזוגיות היא מה שתגרום לי לאושר?
שואלת יקרה,
את פונה בשאלה כ"כ מהותית וכ"כ חשובה! אני שמחה בשבילך שפנית אלינו ובחרת לחפש משמעות ותקווה! וכבר בתוך השאלה ניכר כמה את מחפשת אותה, מי שמחפש מוצא! וזה עצמו כוח חזק ועוצמה שיש בידייך.
בפנייתך את כותבת בכמה משפטים קצרים הרבה מאד סיבות שיכולות להסביר למה את מרגישה ש"החיים קשים" מכיון שלא הכל פירטת, אין לי הרבה מידע אבל מן הטיפה שכתבת אפשר להבין שבהחלט את מתמודדת עם מורכבויות, שאין ספק שמביאות לתחושות קשות. כתבת שאת גרה בבית שלא קל לשהות בו (זה יכול להיות מהרבה סיבות, שיכולות להיות כואבות יותר ואולי קצת פחות) אם הבית שאמור לתת לנו הרגשת ביטחון ושלווה ולתת לנו את היציבות והכוח לחיים, הוא בית כזה שלא קל לשהות בו כלשונך, אז זו כבר סיבה למה קשה כ"כ. בנוסף כתבת שרוב חברותיך נשואות, התחושה הזו של ה"להשאר מאחור" בעוד כולן מתקדמות קדימה, היא תחושה של לא נעימה בכלל, יתכן ואולי גם חברותיך עסוקות כרגע ואת יכולה לחוש בודדה יותר כי החברה שלך פחות זמינה לך, וגם השינוי בין להיות בת סמינר ללהיות "עובדת", הוא שינוי משמעותי שיכול להביא בכנפיו אתגרים שונים והרבה פעמים ענין התעסוקה יכול להוות נושא מאתגר בפני עצמו. כתבת גם שישנם ימים שלא הולך בעבודה מה שמן הסתם מחמיר את התחושה הכללית ואז גם עולות לך שאלות של מהות מאד בסיסיות! אלו שאלות כואבות שמגיעות כשהכח שלנו נגמר והתקווה לחיים נעלמה פתאום, ומהסיבות שכתבת אין ספק שזה לגיטימי ומאד נורמלי שתחושי כך! את בהחלט מתמודדת בהרבה חזיתות!
אז קודם כל, רוצה לומר לך כל הכבוד שפנית ולא נשארת ככה עם התחושות הללו לבד. חשוב לי שתדעי, שאם פעם היית בת שמחה כמו שרשמת, זה יחזור אליך! החזיקי חזק, זו רק תקופה שתחלוף לה בסופו של דבר. את תתחתני עם אהוב ליבך, תצאי לבנות את ביתך, שם תוכלי לבסס לך משכן של אהבה, ביטחון ויציבות עם בעלך בעזרת השם, וכל העננים האפורים שסובבים אותך כעת יתפזרו ויהיו כלא היו!
אבל מה בינתיים?! לבינתיים- כאן אני רוצה להתחבר לשאלה שלך "האם כשאתארס אהיה יותר שמחה"? אז התשובה האמיתית והעמוקה (מרגישה בנוח לפנות אליך בצורה הזו, מתרשמת שאחת אחת שמחפשת 'מעבר') היא כש"הבינתיים" שלך יתנהל בצורה שתבחרי להיטיב עם עצמך, אז בעזרת השם תהיי מוכנה שכשיגיע האחד שלך תוכלי להיות איתו מאושרת.
מה הכוונה להיטיב עם עצמך? "להיות טובה לעצמי" זה לעשות כל מה שאני יכולה כדי לאהוב אותי, לתת לעצמי כוח הן בדברים חיצוניים שמשמחים אותי ועוזרים לי להתמודד ובכלל עוזרים לי 'להיות בשמחה' והן בדברים פנימיים שמייצרים חוסן.
דוגמא למשהו חיצוני, זה ללכת לפגוש אנשים שאני נהנית מחברתם, ללכת לחוג שמעניין אותי ומייצר לי סיפוק, לעבוד בעבודה שמעניינת אותי ותורמת לי משמעות, לאכול טוב, לישון טוב, לפנק את עצמי בבגד יפה וכו' – ממש כל דבר חיצוני שיכול להיטיב לי את ההרגשה ולשמח אותי.
דוגמא לדברים פנימיים שיכולים לייצר חוסן זה למשל אילו דבורים פנימיים אני מדברת לעצמי?! האם אני מכירה את המעלות שלי? האם אני מקבלת את החסרונות שלי? מקבלת את הכאב שלי? יודעת לתת לעצמי מילים טובות, להרים לעצמי כשצריך? לתמוך בעצמי? וכו'
ככל שתשקיעי בעצמך ותיטיבי עם עצמך, תרוויחי כבר יותר כוח ושמחה בדרך, כך שהמחשבות על סבל בעולם ומה המטרה יפחתו ובמקומן יבואו רגשות טובים יותר, שגם יבטיחו לך שתהיי שמחה ללא תלות גם לאחר שתמצאי את בן זוגך.
חשוב להדגיש- זה לא נוסחת פלא, ברור שגם כשאנחנו דואגים לעצמינו יש מורדות ויש עליות ולא הכל הולך בקו ישר, אבל לפחות אנחנו יודעים איך להרים את עצמינו בנפילה, וגם הנפילות הולכות ומתמעטות ומגיעות לעיתים רחוקות יותר.
ובכל מקרה, כדאי שתמצאי איזו חברה שגם היא בשלב שלך, חברות טובה היא נכס שמקל מאד לעבור תקופות מורכבות והביחד הוא מוציא בבת אחת מה"לבד" והופך את הכל לקל יותר.
אז יקרה,
מאחלת לך הרבה מאד כוח! מאמינה בך מאד! ובטוחה שעוד זמן קצר תסתכלי לאחור ותהיי גאה בדרך שעברת! ותכנסי לנשואים שלך חזקה ומוארת!
מזומנת לפנות שוב, לכל שאלה וחידוד
ישועות בקרוב!
ריקי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
שלום רב,
אומרים "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" אך לא מסבירים לנו שמחה מהי שכן לכל אדם סטנדרט שונה לשמחה שהרי אחד ישמח בחלקו ואחד ישמח בחלקו של האחר ואם יוטב לו אף ישמח יותר.
על כך נאמר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו"
ומשום כך עלינו לשאול עצמנו – מהו חלקנו? כי בכל שלב בחיינו חלקנו שונה והינך בשלב בו אינך יכולה לשמוח בחלקך שכן אין ארוסך על מפתן דלתך.
משל למלך שהיה לו מבחן דרכים השוואתי ואמר לנתיניו כי אין לו שום קשר לנ"ל, אמרו לו נתיניו מלכנו, לכבוד הוא לנו לארח את ישיבת הנשיאות. שאל המלך את חכמי העם הכיצד עליו לנהוג ואמרו לו האחרונים כי אין להם מושג ויעזבוהו.
ומכאן אנו למדים שכם כאשר הדברים אינם ברורים ולפתע מתרחש אירוע נוסף שאין לנו מושג מהו, אנו יכולים להיוועץ עם חברינו ומשפחתינו ולגלות כי גם להם אין מושג כי לאלוקים הפתרונים.
בברכת דרך צלחה, חג שמח ושנה טובה,