מחבר: אריה

אני מנסה לברר כמה נקודות שקשורות בעיקרי האמונה, למעשה ישנם לי שאילות רבות במגוון תחומים שקשורים ליסודות האמונה שקצת קשה לתמצת את כולם לשאילה אחת לכן אנסה לגעת בנקודות היסודיות יותר ואולי להתקדם משם לשאלות אחרות (בכפוף לכך שזה מתאים לסגנון האתר) הנושא המרכזי ביותר מבחינתי בבחינת אמינות התורה הוא...

אני היום בן 18, הסיפור הוא כזה: לפני כשנה הייתי בשיא של חיי — באמת. חצי שנה של שמירת הברית, לוח עמוס, וכל מה שנגעתי בו היה זהב. בכלל, אני אדם שמבחוץ נראה כמו החלום של כולם: בחור מצליח, חכם, כל מה שהוא רוצה הוא משיג, אנשים מבוגרים מתייעצים איתי...

מגיל קטן מחונך הילד החרדי/הדתי שה׳ הוא אבא טוב ומלך מטיב (בניגוד לאבא שרוצה לתת ולא יכול או למלך שיכול לתת ולא רוצה) ורק לבקש ולייחל… הרבה פעמים זה מרגיש לי לא מדויק למה? כי שה׳ רוצה לתת לאדם הצלחה מסויימת אז פתאום השטן מתערב ומגיע הנסיון ואם האדם כשל...

יש לי 2 שאלות שממש ממש מפריעות לי, תודה רבה מראש למי שעונה! 1.מגיל אפס מחנכים אותנו שהקשר עם השם זה כמו קשר של אבא ובן, שהוא דואג לך ואוהב אותך הכי בעולם ורק רוצה שתדבר איתו. עכשיו,זה נחמד וזה מילים יפות, אבל זה צריך להתבטא במשהו במציאות. אני לא...

אני כותבת את הדברים האלו בלב כבד. אני חרדית, וחשובה לי הקהילה שלי, אבל אני לא יכולה יותר לשתוק מול מה שאני רואה. בשנים האחרונות אני רואה שוב ושוב תופעות שמערערות לי את האמון: פגיעות מיניות שמושתקות, נפגעות שלא מקבלות תמיכה, והעדפה ברורה לשמור על “שם טוב” של גורמים רוחניים ...

שלום רב ותודה על ההזדמנות. אני שואל את השאלה מתוך כאב אמיתי, ולא כהתרסה. אני מוגדר כחרדי, משתדל לקיים מצוות וללמוד כמה שאפשר, אך בעבר בישיבה לא למדתי הרבה, וחברים שלי בישיבה גם לא. אני יודע שהצבא יכול לעשות טוב למלא בחורים. להגיד לחילונים זה קל ואפשר להגיד שהצבא מחלן...

אני חוזר בתשובה בשנים האחרונות ברוך השם יתברך, ובתקופה האחרונה אני לומד את ליקוטי ויואל משה. הטיעונים שהאדמו"ר הגאון מעלה נראים חזקים ושלמים, וכאשר פניתי למרשתת לחפש תשובות, מצאתי דברים שרחוקים היו מלהשביע את דעתי. מסיבות ברורות, איני מחפש תשובה ציונית. יש לציין כי ניסיתי, אך אלו לא רציניות, לעניות...

השאלה שלי עלתה, כמו אצל רבים, לאחר שמחת תורה: האם הרבנים עיוורים לכך שהם שונאים כל כך את הצבא? כששמעתי על ישיבת החשמונאים—כל כך שמחתי. אבל כששמעתי את הביקורת חשתי צמרמורת. הרהורים החלו לצוף, האם החברה החרדית אינה מונחית על פי ההלכה, אלא פועלת כמפלגת כוח? התחלתי לזהות נקודות רבות...

תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...

אני מודה לכם. לא מובן מאליו שיש אפשרות לשאול ולקבל מענה. אני נחשפת הרבה לסיפורים של החטופים סיפורים וסירטונים המחשבה על מה שהם עברו לא מרפת ממני לא נותנת מנוחה החוסר אונים שהם היו בו … אני לא מרגישה שאני מצליחה לחזור לשיגרה לעשות דברים "שחשובים" איך אפשר? שביקום מקביל...