שלום לך וברוך שובך לארץ הקודש.

יצאת לטייל ברחבי העולם, הכרת ארצות ועמים חדשים, נהנית מאוד מהחוויות, אבל הרבה מעבר להנאה הפשוטה שהייתה לך בטיול, הייתה בו גם למידה.

המראות היפים לא נעצרו בקריאת התפעלות.

התפעמות הנפש הפוקדת כל מטייל שנעתקת נשימתו למראה הר יפהפה, חרטו בליבך תלמים.

לפעמים אנו חווים חוויה רגעית שלא נותר ממנו דבר, אך לפעמים אנו משכילים לקחת את החוויה אל החיים האמיתיים. ללמוד ממנה. להיבנות ממנה.

שמח מאוד כי אתה אדם איכותי היודע לאצור את המראות ולהקיש מהם אל החיים עצמם. היכולת הזו היא לב ליבה של עבודתנו בעולם, ואשריך שזכית לטייל טיול כה רב משמעות.

יש סיפורים על גדולי ישראל שהיה חשוב להם לנסוע רחוק ולהכיר מקומות מעוררי התפעלות בעולם, ויש להניח שזה שורש העניין.

ולעצם שאלתך:

כשמגיעים מארצנו האהובה והכאובה אל מדינות בהם השלום שורר כעת, קל להתחבר לתחושות אותן אתה מתאר.

כשאתה סובל ממלחמה, גם אם ברור לך שיש בה צד חיובי וצד שלילי, ואתה אמנם מייצג את הצד החיובי, לפעמים ללב מתגנבת תחושה שאולי משהו בנו לא בסדר.

אם רק היינו יותר טובים, יותר מתחשבים, לא היו נלחמים בנו כך..

אבל כשמסיימים עם התחושות וצוללים לעובדות מגלים דברים אחרים לגמרי..

אתה נשמע איש חכם ומשכיל, ויש להניח כי בשורות הבאות לא אחדש לך דבר. אך בכל זאת חשוב לי לספר לך כמה עובדות שאולי קצת ניטשטשו לך מהזיכרון.

מניח כי ביקרת באחת מארצות מערב אירופה המטופחות והיפהפיות.

אולי ביקרת באחת מארצות דרום או מזרח אירופה הססגוניות והחמימות.

הבה ניקח מדינה ידידותית למדיי – אנגליה. לכאורה ערש התרבות, ביתו של ג'ון לוק אבי הליברליזם, שייקספיר המשורר, וצ'רצי'ל הזקן החביב עם הסיגר.

לכאורה מדינה שבה עם שוחר שלום שחי בשלווה את חייו מלאי העונג.

אבל.. זהו שלא.. מצטער לאכזב..

אנגליה הוקמה ב1802 ומאז יצאה ללמעלה מ500 (!!) מלחמות עקובות מדם. כמעט שתי מלחמות בכל שנה (!!)

ההיסטוריה של אנגליה רצופה במלחמות בלתי פוסקות בהם מיליונים רבים איבדו את חייהם.

האם ידעת שהאנגלים החביבים הם אומה ששנאת היהודים טבועה בהם מחלב אימם?

ידעת שרוב הפילוסופים, המדענים, וההוגים האנגלים היו אנטישמים בכל מאודם? כן.. גם שייקספיר החביב מרומיאו ויוליה..

ולקינוח.. האם ידעת שאנגליה הייתה המדינה הראשונה באירופה שגירשה את כל היהודים משטחה?

אם אתה חושב שמדובר בהיסטוריה שחלפה מהעולם כדאי שתלמד פרק או שניים בסוציולוגיה.

כל אומה שואבת את ערכיה מההיסטוריה שלה. התודעה של עמים היא כמו הר שבנוי משכבות רבות שנבנו במשך הדורות.

שום דבר לא נעלם.

יש שינויים קלים אבל בוודאי שלא שינויים דרסטיים.

וזה כמובן מביא אותנו אל גרמניה.

אין כאן מקום להאריך על שורשי התרבות הגרמנית שהיא אבולוציה של העמים הברברים שפלשו לאירופה והחריבו את האימפריה הרומית, אך אומר בקיצור נמרץ שספרות הילדים בגרמניה כבר לפני מאות שנים האדירה הרג וראתה בו פעולה לגיטימית.

אם יצא לך להכיר את הסיפור כיפה אדומה או עמי ותמי, אתה אולי מבין יותר את כוונתי..

העם הגרמני הוא עם אלים שגדל על ברכי הטוטליטריזם כבר מאות שנים לאחור.

אם היית מבקר בגרמניה של 1913 כנראה שהיית חוזר עם התפעלות דומה לחוויה שלך מהטיול כעת.

רק שנה לאחר מכן הם יצאו למסע רצח וכיבושים אלים שבו 16 מיליון אנשים נהרגו ו 20 מיליון נוספים הפכו לנכים.

אם היית מבקר בגרמניה שבין מלחמות בעולם מן הסתם שוב היית מתרשם מהעם התרבותי והאציל ששוכן לו עד גדות הריין.

אפילו השם של המדינה באותו זמן 'רפובליקת ויימר' הוא שם שמצלצל כל כך מהוקצע ותרבותי :)

אלא שלא חלפו 30 שנה והגרמנים שוב יצאו למסע רצח איום אותו אין לי צורך לפרט. השלכותיו המזוויעות על עמנו ידועות.

אחרי מלחמת העולם השנייה הגרמנים היו המומים. הם ייסדו חוקה שאמורה למנוע את הישנות הזוועות.

ואכן מאז כ 80 שנה מעל לפני הקרקע שקטה הארץ.

אבל כאמור מי שחושב שהגרמנים כבר אינם מי שהם, לא מבין כלום בסוציולוגיה, ומי שיודע זאת טוב מכולם הם הגרמנים עצמם.

השיח העיקרי בתרבות הפוליטית הגרמנית הוא החשש מכך ש'יברח להם שוב הנאצים'..

יש להם בית משפט מיוחד לחוקה שפועל באופן קיצוני מאוד ולא דמוקרטי כדי לעצור התארגנויות פוליטיות רדיקליות.

הם יודעים היטב ממה הם חוששים.

הטוטליטריזם טבוע בהם עמוק, ולא מן הנמנע שיום אחד דברים איומים יקרו שוב..

אפשר לעבור מדינה אחר מדינה, אומה אחרי אומה אירופית, ולספר את שורשה ואת הפוטנציאל הנפיץ שרק ממתין לגפרור.

אבל בשביל זה לא צריך אותי, תוכל לפתוח חדשות באירופה ולשמוע בעצמך.

במזרח היבשת כבר משתוללת מלחמה עקובה מדם, והגנרלים במערב היבשת מעריכים שמלחמה גדולה זו כבר לא שאלה של האם..

בכנות.. לא רוצה להיות שם כשזה יקרה.

מאורת קניבלים באפריקה שמדרום לסהרה מרגישה לי בטוחה יותר מאירופאים שמאבדים את זה.

ההיסטוריה לא שוכחת שום דבר, והיא ממש לא לצידם.

בזמן שבו באנטוורפן ניגנו בקונצרטים, חייליו של המלך ליאופולד הבלגי כרתו ידיים לילדים אפריקאים קטנים כדי לדרבן אותם לעבוד במרץ..

ואפשר להמשיך לספר עוד, עוד, ועוד…

לסיכום – אל תתרשם מהשקט שאתה רואה, מהפסטורליות המשכרת, היא יכולה וצפויה להיעלם ברגע, ואז קורים דברים איומים..

ואם בהיסטוריה וסוציולוגיה עסקינן, אולי זה הזמן לתת מילה על העם שבגלות ארוכה. על היהודים שכבר 2000 שנה סובלים בין 70 הזאבים המשחרים לטרף.

מקובל לומר שעם שחווה התעללות יהיה עם מתעלל, כך מנסים להצדיק את שפיכות הדמים ומלחמות השבטים של העולם השלישי.

וראה איזה פלא – דווקא היהודים, העם שסבל ועונה יותר מכל עם אחר, דווקא הם הביאו לעולם את המוסר ואת הצדק. דווקא הם למרות כל הטירוף והסחרור היו עם שעסק בבנייה ויצירה.

'עם הספר' קוראים לנו, אומת הסטארט אפ. זה קומפלימנט נחמד. אבל הוא הופך לאגדה של ממש בהתחשב בהיסטוריה שלנו.

וכמובן 'אין אומה אלא בתורתה', כפי שכבר הזכרתי עמים בנויים שכבות על גבי שכבות מההיסטוריה שלהם. ההיסטוריה שלנו היא התורה הקדושה.

היהודים לאורך כל ההיסטוריה מסרו את הנפש עליה, והיא בתורה עיצבה אותם לתבנית המיוחדת אותה אנו מכירים כיום.

אין נכון מלסיים את דבריי עם דברי חז"ל "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

הקנקן של בני יפת הוא קנקן נאה. הם עמים יפים, בעלי חשיבה סדורה, ונוף מרהיב, אבל כשמביטים אל תוך הקנקן החשוך מגלים ריקנות נוראה.

מים אין שם, אבל נחשים ועקרבים יש גם יש.

אסיים עם אנקדוטה אישית קטנה.

חזרתי מחו"ל לפני כשנה לאחר תקופה ארוכה בה התגוררנו במדינה מהממת מעבר לים.

זו הייתה מדינה שמזכירה מאוד את התיאורים שלך, וכשפרצה המלחמה בארץ, הרהרנו על האפשרות לרדת שוב.

אבל במחשבה נוספת החלטנו לגנוז את התוכניות.

מקומם הטבעי של יהודים הוא בארץ ישראל – ארץ הקודש.

אנו מאמינים כי כל מה שקורה כאן נעשה בהשגחה ישירה של בורא העולם, שמכווין את כל המאורעות כאן לעבר הטוב האמיתי.

אכן. לא פשוט כאן כרגע, והמחשבות על חו"ל גורמות לעקצוצים קלים בבטן.

אך אם אנו מאמינים שזה מקומינו והקב"ה בוחר כעת לטלטל את הספינה שלנו, וכי לא נסמוך עליו שהטלטול הזה הוא לטובתינו?

זהו זמן של בירור כעת.

שומע כעת לצערי על רבים מאחינו שאינם שומרי תו"מ שמדברים על ירידה מהארץ.

בזמן של בירור להבנתי חשוב להיאחז יותר מתמיד באמונות שלנו.

אנחנו יהודים וארץ ישראל והיהודים זה דבר שלא ניתן להפריד אותו.

זה נראה שלא הולך להיות קל כאן בזמן הקרוב, אך אני משוכנע שמי שיזכה להישאר כאן עד הסוף יזכה לראות אור גדול.

מאחל לך רק טוב.

דניאל אברהם.