התארסתי בשעה טובה לפני פחות משבוע. מצד אחד, יש לי הרבה על מה להודות. ארוסתי היא בחורה עם לב טוב, יש בינינו תקשורת טובה, פתיחות ומטרות חיים משותפות. היא רוצה באמת להקים בית של תורה, אין פערים מהותיים בהשקפה או באופי ויש בינינו חיבור. אבל מאז האירוסין, מציפות אותי מחשבות...
אני בחור ישיבה בן 21, ונמצא כרגע בהתלבטות גדולה ואשמח לעצתכם. לפני כמה שנים, הכרתי דרך האינטרנט נערה. אני הייתי אז באזור גיל 18, והיא הייתה צעירה ממש, בת 14 בערך. אני יודע שקשרים באינטרנט, במיוחד בין בנים לבנות, בדרך כלל מתחילים ממניעים לא טובים והם מתדרדרים וכו, אבל בסייעתא...
אתחיל בתודה על כל הדבר הקדוש הזה שאתם מפעילים, בכל שבוע נהנית לקרא ולהחכים משאלה לשבת שאתם שולחים. לפני שנתיים ויותר התחיל ללמוד נהיגה, התחלתי בירושלים שם עשיתי את כל השיעורים וניגשתי לטסט. טסט ראשון לא עברתי, כך גם בשני, בשלישי, ברביעי וגם בחמישי, בשישי ניסיתי את מזלי שוב, בבוקר...
הבן שלי ברוך השם התחיל ישיבה גדולה. לומד בישיבה ליטאית גדולה ומוכרת. הוא בחור מוכשר ונעים, אבל קשה לו מאוד בשלב הראשוני של יצירת הקשרים. חושש ליזום ומרגיש מאוד בודד חברתית. אחרי שבת ראשונה התקשר אלי ומאוד בכה שהיתה שבת קשה מאוד. אני רוצה לעזור לו מרחוק להתמודד עם הקושי...
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב"ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...
יש לי בעיה שאני מאוד אוהב סדר וניקיון. למה הבעיה? כי לפעמים אני מרגיש סתירה עם לימוד התורה הקדושה. אם אני מגיע אחריי יום עמוס ויש דברים לא מסודרים על השולחן, על הספות ועוד. או דברים זרוקים פה ושם על הריצפה כיאה לבית עם ילדים. אני מרגיש אי ישוב הדעת...
אני בן 30 נשוי +2. עברתי לעיר חדשה לפני חודש. אני עובד מהבית כבר 5 שנים בערך, מה שמקשה עליי למצוא חברים. יש לי שני חברים שמדבר איתם פעם ב בפלאפון ונפגש פעם בכמה זמן. חבר לי מאוד העיניין החברי, לפעמים סתם לשבת על בירה בערב. אני אדם נורא שקט...
חזרתי מטיול ארוך באירופה בשתי ארצות. ארץ שלווה. אנשים טובים לא פחות מאיתנו היהודים. והרוגע זה משהו שקשה לתאר. שואל שתי שאלות: למה צריך את התורה – אם האנשים שם טובים ללא התורה? מה התורה מוסיפה לי? לא יודע…והרוגע שם כמו גן עדן. אולי הם הבנים של ה', אבל לנו...
לפעמים, ברגע של תסכול, אני זורק לאבא שלי משפט חצי בצחוק חצי ברצינות: "למה לא שלחת אותי לבית הספר שלומדים בו ליבה?". אבא, כרגיל, לא נשאר חייב ועוקץ בחזרה: "נו באמת, אם היית צריך עזרה בלוח הכפל, אתה חושב שזה היה עוזר אם הייתי שולח אותך למקום שמלמדים בו ליבה?...
אני בן 27 חילוני, אני מגיע מרקע מסורתי בבית ושנות חיי המוקדמות קצת דתי אפילו. אמא שלי הגיעה מבית דתי ומאוחר יותר בחייה שחררה מעט מהקשר לדת, הכוונה שהיום אינה שומרת שבת אך עדיין אוכלת כשר צמה בכיפור מכשירה בפסח וכרגיל. לפני כחצי שנה טסתי להודו, ופגשתי שם המון אנשים...