דלג לתוכן
יצאתי מהבית, משום שהיה לי קשה האחים היו עוינים אותי בלי סיבה מיוחדת, אלא מתוך מצוקתם האישית, אימא שלי עמדה מנגד באדישות ומחוסר עונים לא רק שלא היה כללים לא נתנה לי את הצרכים שלי, אני צריכה להיות בסדר ואסור להתלונן, ועכשיו אני גרה אצל משפחה שדואגת לי בחסד
וכרגע אימי היא לא מרוצה ולא מסכימה עימי ולכן היא לא מוכנה להכיר בזה, ובקושי שלי.
ובנוסף, היא מבקשת כרגע שאבוא פעם בשבוע קבועה לעזור לה, האם זה מחובתי?
למרות שאני מרגישה שהיא כובלת אותי למרות שיצאתי מחסותה, אשמח לתשובה,
שואלת יקרה
בשאלתך קוראת אני לכאורה שני היבטים של אותה שאלה.
ההיבט האחד הוא קריאת השאלה כשאלה הלכתית הנוגעת ישירות למצבים השונים בהם מחויבים ילדים בכיבוד הורים ובשאלת המקרים יוצאי הדופן. ואילו ההיבט השני מתייחס אל השאלה מכיוון פסיכולוגי המקשה כיצד יכולה את לפתח אישיות נפרדת, עצמאית משלך כל עוד אמך מושכת אותך לעבר אותו המקום ואותה מערכת יחסים ממנה את מנסה להיפרד ולהיגמל.
באופן כללי ההלכה מנחה אותנו בכיוון של כיבוד הורים גם במצבים קשים. זאת אומרת שגם אם לא מגיע להם להורים, לנו, לילדים מגיע לכבד אותם. למה? "אני ה'".
זאת אומרת שכיבוד הורים הוא לא החזרה להורים על מה שהם נתנו או לא. זוהי איננה פונקציה של טיב ההורות שלהם או מעשיהם. אלא, "אני ה'". בגלל שכך ציווה הקל.
נשאלת השאלה למה? למה לכבד משהו שאנו כועסים עליו או נוטרים לו טינה? למה לכבד משהו שפגע בנו? למה לכבד משהו שכשל בהגנה עלינו?
כאן המקום להסביר כי ככל שאדם קרוב אלינו יותר כך גדלה עוצמת פגיעתו. לכן, העוצמה של הפגיעה של ילדים בהוריהם גדולה כל כך. אין משהו שילד תלוי בו וקרוב אליו יותר מאשר ההורה שלו. מכאן, שאין כעס גדול יותר של משהו בעולם מהכעס שילד פגוע כועס על ההורה שלו.
ודווקא משום כך, ואף על פי כן מצווה עלינו ה' לשמר מקום של טוב. התורה מנסה למנוע מאתנו להיכנס לעמדה של להחזיר רע, להיות במקום של שונא.
אלא, מתוך הכוח של הציווי של אלוקים, הטוב הגדול, רב הרחמים והחסד, אנו מצטווים ומתמלאים בכוח של טוב. של לעשות טוב בעולם. גם אם לא לגמול ולהחזיר טוב. פשוט, למצוא בנו את הכוח לעשות טוב.
אולם, ישנם מקרים יוצאי דופן בהם עשיית הטוב פוגעת בעושה בעצמו ואז ייתכן והדין שונה. לשם כך אצטט פיסקה מהספר " מורא הורים וכבודם" :
"אדם שרואה שהוריו הם בעלי דעות רעות ומצערין אותו יותר מדי, ישתמט מהם ויצא (מהעיר) וכן אם אביו שיכור טוב שיתרחק ממנו ובכל מקרה יש לדון לגופו של עניין ולעשות שאלת חכם"
לכן, כדי לדעת כיצד לנהוג למעשה עלייך לשאול שאלת חכם.
לפעמים מקבלים היתר להתרחק מעט ממהורים כדי לעזור לך להתפתח, לקחת מרחק, לעזור לעצמך.
אך מה שבעיני חשוב כרגע יותר הוא ללכת לטיפול כדי לעבד את החוויות הקשות שעברת בבית. את מתארת שהרגשת לא מוגנת, חשופה, חסרת אונים וכועסת על אם שלא יכלה לראות אותך עם הצרכים שלך. חשוב שתתני מקום לזכות שלך להכיר במה שנחסך ממך, ולמצוא את הדרך לחיות באופן המלא ביותר יחד עם הילדות הזאת. כי בעזרת ה' הגלגל ימשיך להסתובב ואת תמצאי את עצמך בביתך, אמא בעצמך.
חשוב למענך ולמען עתידך לנצל עכשיו את הזמן כדי לבנות את עצמך. הקושי שלך עם אמא שלך הוא בעיני אות וקריאה וסימן עבור עצמך לדאוג ולכבד קודם כל את עצמך ולתת לצרכים שלך את כובד המשקל המגיע להם.
בהצלחה רבה!!
בתיה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
