The Butterfly Button
רוצה להבין יותר את עניין התשובה

שאלה מקטגוריה:

להתחזק ביראת החטא

שלום כבוד הרב
אני בחור בן 17, ברוך השם זכיתי ואני לומד תורה ומשתדל כפי יכולתי להיות ירא שמיים.
בזמן האחרון אני מרגיש שתוקף אותי יצר הרע ונותן לי הרגשה שזה לא כל כך נורא לעבור עבירות כיוון שתמיד אפשר לחזור בתשובה.
רוב הזמן זה במחשבות אסורות כמו גאווה או כל מיני מחשבות אסורות אחרות.
אני יודע שחז”ל אומרים שהאומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה, ושגם אדם לא יודע מתי ימות אבל עדיין אני מרגיש פחות יראת חטא כיוון שיש את המושג של תשובה.
בעניין הקפדה על המצוות אני מאוד נזהר כי אני יודע שזה דברים שנשמרים לטובתי לעולם הבא אבל בעבירות יש פחות פחד ליפול כי אפשר תמיד לחזור בתשובה.
הייתי שמח מאוד להתחזק ביראת החטא ולהבין כמה חשוב לא ליפול בשום עבירה ולא להגיד לעצמי שגם אם חטאת זה לא נורא ואפשר לחזור בתשובה.
חשוב לי להבין שאדם שעבד והתגבר על יצרו ולא נפל בכלל בעבירה שווה יותר מאדם שידע את האמת ובכל זאת נפל אפילו שחזר בתשובה שכן הראשון הצליח להתגבר ולא ליפול שזה יותר קשה מאחרי שעברת עבירה לחזור בתשובה. (אני לא מדבר על חזרה בתשובה של בחור חילוני שעבורו זה ממש קשה אלא על אדם דתי שיודע את האמת ועושה הנחות לעצמו)
וגם הייתי רוצה להבין כיצד ייתכן שאדם שחזר בתשובה בסוף ימיו תתקבל תשובתו (אני לא מדבר על אדם שגדל בסביבה חילונית והיה כל ימיו בסביבה כזאת) הרי אם הוא ידע את האמת ולא נלחם במשך חייו כיצד יכופר לו על העבירות שעשה הרי אם כך כל אדם יכול לחזור בתשובה על העבירות ולהתחרט בגיל מבוגר, זה נותן הרגשה כאילו העבירות זה חמור אבל אפשר לתקן וזה ממש מכשיל כי אז האדם אומר שאפשר לחטוא ואז לחזור בתשובה.
תודה רבה על העבודת קודש שאתם עושים.

תשובה:

שלום לך בחור יקר

ראשית, מיד כשקראתי את שאלתך הבנתי שאתה עובד את ה’ בכנות וברצינות, אם אלו השאלות שמעסיקות אותך בחיים, אז אשריך,

מעצם זה שהנושא מעסיק אותך וטורד את מנוחתך, הרי שאתה כבר נמצא עמוק בתוך עולם הקדושה

לא כולם זוכים להיות במצב כזה

עוד לפני שאתייחס לשאלתך בנושא התשובה והחטא, ברצוני להפנות את תשומת לבך לכמה דברים שעולים מבין השתין של דבריך, ומבט נכון עליהם יוכל אולי לשנות לך את התמונה, מתוך הדברים אעלה גם את התשובות לשאלות שלך, לא בהכרח כתשובות פסוקות וחתוכות, אלא כמחשבות שאני מציע לך לאמץ אותם ולהתבונן בהם:

אתה משתדל מאוד לקיים מצוות וללמוד תורה ברצינות, אבל אתה מתאר בזמן האחרון עולים לך בעיקר מחשבות רעות שאתה מגדיר אותן כחטא,

אתה לא מתאר את הדברים בפרוטרוט, אבל להבנתי לא מדובר בחטאים “חיצוניים”, כאלו שבאים לידי ביטוי מחוץ לעולמך האישי, וביחס לאנשים אחרים, אלא במה שאתה מתאר כמחשבות אסורות

זה מאוד משמעותי, כי חטאים חיצוניים הם חטאים מובהקים ואלו הם כנראה לא בתחום הניסיון שלך, הניסיון שלך נמצא יותר בתחום של התגברות עצמית, טהרת הלב, של עבודה פנימית שאדם עושה עם עצמו, עבודה שלמעשה אתה רק נמצא בפתחה, יש לך בעז”ה לפניך חיים ארוכים, חיים שהם רצף של בניין קדושה בעולם וכעת אתה רק בונה את הקומה הראשונה, אולי אפילו רק את היסודות

גילך הוא גיל משמעותי מאוד, בו המודעות עוד לא מפותחת כל צורכה, ומצד שני, כל כוחות החיים מתגלים בך, כוחות שלא היו לך בעבר ואתה כעת נחשף אליהם במלוא עוצמתם

גם אם אינך מגדיר זאת לעצמך כך, הנפש שלך אומרת את שלה, יש לה שפה להביע את עצמה, זו אינה שפת השכל, אלא שפת החשקים, התשוקות, המחשבות-מחשבות הלב, הדמיון, כל אלו, מסתבר, מתחילים לתסוס בתוכך בגיל שאתה נמצא בו, במעברך מילדות-נערות לבגרות,

זה גם היופי שיש בגילך, כוחות חיים אלו שמתעוררים בך, הם הזדמנות ענקית, כח רצון, חיוניות גדולה ליצור ולעצב את חייך בעתיד, ולהשפיע אור וטוב על כל סביבותיך

אך הכוחות האלו גם טומנים בחובם אתגרים, התשוקות, מחשבות לא טובות, רצונות לא מבוררים עולים בך, ואתה לא תמיד יודע איך להתנהל איתם, לפעמים אתה גם לא מעוניין בהם, אתה מרגיש שהם מפריעים לך לעבוד את ה’ כפי שהיית רוצה, אתה לא מספיק מכיר אותם, ולכן גם לא כל כך יודע איך להתנהל עם כל מה שעולה בך

אתה אומר שאתה מקל לעצמך בחטאים בגלל שאפשר לעשות תשובה

אז ראשית, כתוב “כל האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה” מה זה אין מספיקין? הכוונה שהחוק האלוקי אומר שהאדם הזה לא יגיע לידי תשובה, לא יספיק פשוט, כי תמיד הוא יתרץ לעצמו שעוד רגע הוא יעשה תשובה, התשובה האמיתית היא הכרעה אמיתית להיות טוב, להתקרב לה’ ככל יכולתי ולא לשחרר את הרסן בתואנת תשובה עתידית.

זה אולי בשביל להניח את דעתך, אך אני סבור שזו לא כל האמת, אם תתבונן בתוכך תמצא שהטענה הזו היא פשוט “תירוץ” לעשות את מה שנפשך דוחפת אותך בין כה וכה לעשות, אתה פשוט צריך למצוא לעצמך צידוק בשכל לכל זה וזה הצידוק שעולה לך, אתה אומר לעצמך “אני אעשה תשובה אחר כך” ופוטר לעצמך את ההתמודדות, אבל האמת היא (אולי) שהנפש שלך רוצה דברים ואתה לא מצליח עדיין לדבר בשפתה, לרצות אותה, לאפשר לה לקבל את סיפוקה בדרכים מותרות

כשתשים לנגד עיניך את העובדה הזו שאתה בס”ה בתחילת הדרך, ואתה עדיין לא מספיק מכיר את עצמך ואת כוחותיך, וכעת אתה לומד איך להתנהל עם כוחותיך, תוכל להיפתח לגישה אחרת לגמרי ביחס לעבודת ה’ שלך, עבודת ה’ באמת איננה רק להשתדל להימנע מעבירות ולעשות מצוות, עבודת ה’ היא מסע מעמיק של הנפש כשאנו מסוגלים להאיר לה את אור התורה וללמוד איך כל כוחותיה הם באמת כוחות טובים, כוחות אלוקיים שניתנו לה מאת ה’ בכדי שתצמח ותוכל להוציא את עצמה לפועל ולבנות חיים מתוקנים ופורחים, בסימן של קדושה וחיי אמת.

אך בכדי שתהליך כזה ייעשה, עליך לצאת למסע הזה ולהצטייד בכלים מתאימים, לקנות חכמת ה’ הטמונה בתורה ובמקביל להכיר את עצמך באמצעות התבוננות מתמדת בחייך ולראות איך התורה יכולה להאיר לך את דרכך, לשפוך אור על נסיונותיך המיוחדים והאישיים, וכך להתקדם צעד צעד לתיקון פנימי וטהרת הלב, ללמוד איך להתגבר על עצמך אך שזה לא יהיה דחיקה החוצה או מחיקה של כחותיך הפנימיים, אלא התגברות על הנטיות הרעות והכוונת עצמך וכוחותיך החיוביים והבריאים לאפיקים של עבודת ה’, יצירה ותרומה חיובית לחברה שסביבך.

והאמת, שבדיוק לשם כך ניתנה יכולת התשובה, בני אדם אנו, איננו מלאכים, יש בתוכינו כחות ענקיים שה’ נטע בנו, אך הם מזמינים לנו גם נסיונות, דחפים אדירים שנמצאים בתוכינו שלא תמיד אנחנו יודעים לווסת אותם, נפשנו כל כך מסובכת וכל כך מושפעת מסביבתה, מההורים, מכל מיני רשמים חיצוניים, עם כל הכוחות שיש בה, היא כה חלשה ורפה, לא מודע לעצמה וגם לא מספיק יודעת את כוחה ועוצמתה, בפרט בגיל ההתבגרות שאתה עומד בו “חטאת נעורי ופשעי אל תזכור” יש תפילה מיוחדת שה’ לא יזכור לנו חטאת נעורינו, החטאים שעשינו בעוד נפשנו לא היתה יצוקה דיה

ומיהו זה שנפשו יצוקה דיה גם בגילאי בגרות, הרי המון אנשים אנו רואים שפוגשת אותם מצוקה והם קורסים תחתיה, על כך נאמר “ברוגז רחם תזכור, כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו” מי יכול לומר שהוא מווסת לחלוטין, אלו בודדים ממש, אני נמצא בגיל מתקדם בהרבה משלך, ועם זאת לא מרגיש שאין לי נסיונות, שגמרתי את הסיפור, מי שגומר כנראה גמר את תפקידו כאן בעולם, כל החיים הם בית ספר לחיים וכל עוד שאנו קיימים כאן, בעולם המשתנה, דווקא בשל שאנו נתונים בתוך עולם הניסיון, אנו יכולים לקבוע מי אנחנו.

זה בדיוק המקום בו נכנסת התשובה לתמונה, התשובה אינה טריק, היא היכולת שלנו לספר מחדש את סיפור חיינו, זה שטעיתי, ותמיד החטא יש בו ממד של טעות “רוח שטות”, זה לא מחסל אותי, להיפך, ברגע שעשיתי תשובה אמיתית והתקרבתי באמת, הטעות שלי מחשלת אותי, מאפשרת לי להתנסות ברע, להתנסות ברצונות העצמיים שלי ולהיווכח מעצמי שהם לא טובים עבורי, ואז הבחירה בקדושה ובטוב היא עמוקה בהרבה, דרכיו של הקב”ה להביא אותנו לתיקון הם לעתים נסתרות, אך בסוף, מטרתו היא שנכיר את הטוב ונרצה בו באמת, בכל ליבנו, בשתי יצרינו, לא רק ביצר הטוב, יש לנו גם יצר אחר, הוא פועל בקרבנו בעוצמה, איך נכניסו לגבול הקדושה?, על פי רוב רק בכך שנשגה ונטעה, ונרגיש מבשרינו את הרע שברע, את זה שגם היצר הרע לא רוצה באמת את הרע, הרע לפני שאנו מתנסים בו תמיד נראה מקסים וזוהר, אשרי מי שלא התנסה בו, אך מי שמתנסה והבין מבשרו יודע שגם יצר הרע רוצה באמת את הטוב וזה הגילוי הכי עמוק..

בסופו של דבר יש נקודה אחת שעומדת לזכותינו, אני אדם אחד, מעת שנולדתי ועד שאמות, יש לי שם, וגוף וגם נשמה אחת, וכל עוד שאני נמצא במצב שניתן לבחור בו, יש לי יכולת להכריע מי אני, גם כשמישהו בגיל מתקדם עושה תשובה, ותשובה אמיתית, והוא משנה את דרכו באמת (מה שבאמת נדיר מאוד, אגב) תשובתו מתקבלת, הגם שקודם בחר ברע, וכעת גם הבחירה הקודמת שלו מצליחה לקבל תפנית

תאר לעצמך הפוך, אדם גדול שפתאום ח”ו סוטה מהדרך בגיל זקנה, האם אתה לא תבין אז שזה צובע את כל החיים שלו בצבע רע? בוודאי שכך, התשובה אינה רעיון מנותק, זה דבר שאנחנו חשים אותו בחיינו, כל עוד שהנר דולק אפשר לתקן. והלוואי שנתקן, ועכשיו.

יש הרבה מה להאריך בנושא התשובה ועניינה ושלא יהיה כאן המקום לפתוח, אך אדגיש לך נקודה חשובה וקריטית בכל מהלך עבודת ה’ שלנו ובפרט בנושא התשובה, הקב”ה אינו מעוניין רק במעשים הטובים שלנו, הקב”ה מעוניין בנו, בלב שלנו, בזה שאנחנו מתמסרים אל דרכו, ולכן התשובה אפשרית, היא אינה מתעסקת רק במעשים, אלא בנו, במי אנחנו, האם אנו עם ה’, האם הלב שלנו עם ה’? המעשים חשובים גם, אבל הם אמורים להיות תוצאה מהדבר הזה, מהשאלה לאן אנחנו שייכים ולכן גם אם אדם חטא, עצם זה שהוא פונה אל ה’ ואומר “אני איתך” “אני רוצה ללכת איתך בעולם” עצם הבעת הרצון יש לה את הערך העיקרי בעיני ה’, כמובן שאם היא אמיתית היא משפיעה באופן מיידי וישיר על מעשינו להבא, אבל זו התוצאה.

ברמה המעשית, אני ראשית מעודד אותך להמשיך בדרכך, לעלות במעלות התורה ויראת ה’, ועם זאת לנסות להכיר יותר את עצמך, איפה המקומות שאתה נופל, מה מניע אותך, וגם להתבונן בספרים קדושים שעוסקים בנושא, אני הייתי ממליץ לך על ספר צדקת הצדיק של ר’ צדוק הכהן, העוסק הרבה בחטא ובתשובה, הוא ספר שיש בו עומק גדול אבל יש בו גם הרבה רעיונות פשוטים והצעות להתבוננות שיעמיקו בך את עבודת ה’ תוך קשר עם הנפש וצרכיה, ואולי גם עוד ספרי חסידות, יש בתוך ספר התניא איגרת התשובה, אבל זה קשה יותר ללמידה, מציע שתעשה עבודה עצמאית ואולי גם שמיעת שיעורים בנושאים הללו שיעזרוך, ובעז”ה ה’ יסלול את כוחותיך לבניין עולם ולגילוי אור ה’ בתוכך ומחוצה לך ותזכה לתשובה שלמה ואמיתית יחד עם כל עם ישראל

בברכה

אריה מ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן