בס"ד

היי שירה

אני כל כך שמחה שאת פונה אלינו!

איזו שאלה יפה יש לך!

קודם כל אני רוצה להתייחס לכך שאת לא ציינת באיזו חברה את נמצאת: חרדית, דתית, מסורתית, חילונית?

מהשאלה שלך אני מניחה שאת נמצאת בסביבה לא כל כך דתית אבל בכל אופן רוצה לשמור מצוות, ואני אתייחס לשאלה שלך בהתבסס על הנחה זו.

את מתארת תחושה של קרבה שיש לך לה' ואת האמונה התמימה שיש בך. זה כל כך יפה ומרגש!

את מתארת כאן איזושהי סתירה פנימית שאת חווה:

מצד אחד את מרגישה כל כך הרבה אהבה לה' ורוצה לקיים את המצוות שלו.

מצד שני את מתארת תחושות של חטא, של חוסר יכולת לעשות את מה שאת מאמינה שה' רוצה ממך, למרות הרצון.

לא קל לחוות את הניגוד הפנימי הזה!

את מתארת קושי להתמודד עם העובדה שאת לא תמיד מצליחה לעמוד בניסיון, ונופלת. נשמע שזה גורם לך לתהות האם את באמת טובה, האם יש טעם שתעשי דברים אחרים שהם טובים אם את גם עושה דברים פחות טובים.

משהו שמאוד יכול לעזור לנו להתמודד עם הקושי הזה, הוא ללמוד להפריד. להפריד בין מעשה לא טוב שעשינו לבין מי שאנחנו. המעשה שעשיתי לא מגדיר אותי. חשוב גם להפריד בין מעשה אחד למעשה אחר. זה שעשיתי משהו אחד לא טוב לא אומר שלא עשיתי משהו אחר שהוא כן טוב.

כולנו נופלים וטועים כל הזמן. השאלה היא איך אנחנו מתייחסים לנפילה.

האם אנחנו מבינים שזה לא היה בסדר ועוברים הלאה תוך כדי שאנו בודקים מה אפשר לעשות מכאן להבא בצורה יותר טובה, או האם אנחנו מתמקדים בדבר הלא בסדר ומנפחים אותו?

כשמתמקדים במה שלא עשינו טוב ומתחפרים בתוך הייאוש אין לנו אנרגיה ומוטיבציה לנסות לשפר בפעם הבאה. כן כדאי להבין מה גרם לי ליפול, מה היו הגורמים שהובילו לכך ומה אפשר לעשות אחרת כדי שזה לא יקרה שוב.

אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת, לחברה שאת נמצאת בה. החברה משפיעה, מאוד. אין דרך להתכחש לכך. קשה מאוד להיות בחברה שבה כולם מתנהגים בצורה מסויימת ולנסות לעשות דברים בצורה אחרת כל הזמן. זה דורש הרבה אנרגיות נפשיות וממש מתיש אותנו. קשה להתמיד בכך לאורך זמן.

תמיד יהיה איכפת לנו מאחרים, ממה שהם חושבים או אומרים עלינו. זה הטבע האנושי שה' ברא לנו. נכון שכאשר אנו יותר בטוחים בעצמינו אז זה משפיע פחות אבל זה תמיד ישפיע.

לכן חשוב שתסתכלי על עצמך בצורה חומלת באמת. באמת לא קל להיות בחברה שמתנהגת אחרת ממה שאנחנו רוצים להתנהג. אל תכעסי על עצמך שאת נופלת ולא מתקדמת בקצב שאת רוצה. זה כ"כ נורמלי בתוך המצב וזאת דרישה לא הוגנת להיות תמיד בסדר.

ה' רוצה שנשתדל להתקדם כל הזמן, נקום לאחר נפילה ונמשיך בראש מורם בלי להתייאש.

אני רוצה לשאול אותך, האם יש אנשים דתיים יותר שאת יכולה להתחבר אליהם כדי לקבל מהם תמיכה?

תמיכה חברתית זה דבר כ"כ חשוב שנותן כ"כ הרבה כח! החיבור לאנשים שמתנהגים בצורה בה את שואפת להתנהג יכולה לתת לך את העוגן הרגשי, את הדוגמה האישית, המוטיבציה והשאיפה להמשיך בדרך הטובה.

נקודה חשובה לסיום: כדי לא לחזור על אותה טעות שוב ושוב, צריך לצאת מהלופ שאנו נמצאים בו. לשבור את מעגל הקסמים הזה. אין טעם להשאיר את כל הנתונים זהים ולקוות שהתוצאה תהיה שונה פתאום. אם תמיד הצירוף של דברים מסויימים גרם לתוצאה מסויימת א"א לצפות שמשום מקום, בלי סיבה, פתאום זה לא יהיה כך.

לדוגמה: אם תמיד בחברת אנשים מסויימים, בסיטואציה מסויימת, אני מדברת לשון הרע, מבלי לשנות את הנתונים האלו קשה להאמין שאפסיק פתאום לדבר איתם לשון הרע.

לכן, צריך לשנות משהו. לא ללכת לאותו מקום באותה צורה שבה תמיד אנחנו נופלים. זהו כלל שנכון לכל מצב. תנסי לראות מה את יכולה לשנות בנתונים כדי שפעם הבאה יהיה אחרת.

יש בך כל כך הרבה רצון להתקרב לה' וכל כך הרבה כוחות להתמודד עם הקשיים והנסיונות.

את אלופה! למרות ועל אף הקושי, את- רוצה, מתקדמת, ולא מתייאשת!

בהמון הערכה וברכה להצלחה בהמשך הדרך,

חנה