The Butterfly Button
קושי גדול בבריאות הנפש

שאלה מקטגוריה:

בס”ד
אני מיואש לגמרי, וכבר אין לי כח לחיות.
כבר בערך עשר שנים אני מוגדר כ”חולה סכיזופרניה”, ואני לוקח תרופות שונות.
בערך פעם בשבוע (לפעמים יותר) יש לי התקף, בו אני ממש “משתגע”. רצות לי בראש מחשבות משוגעות, ואני לא מצליח לחשוב על משהו בלי שזה עושה לי מייד אסוציאציה שלילית. לרוב אני לא יוצא מזה, עד שאני לוקח כדורי הרגעה והולך לישון.
כמדומני שההתקף בד”כ מתחיל מדבר שאני לא מרוצה ממנו, ואז אני מתחיל עם מחשבות שאני לא רוצה לחיות, ומשם מתגלגל.
אני נפגש עם פסיכולוג ופסיכיאטר, ושום דבר לא עוזר.
אני מיואש לגמרי ולא מבין למה הקב”ה מתעלל בי.
אין לי כח יותר לחיות..
מתחנן שאולי תוכלו לעזור לי איכשהו..
תודה

תשובה:

שלום לך איש יקר,

קראתי את הדברים שכתבת ויכולתי לחוש את הכאב, התסכול וחוסר האונים שלך מול סיטואציות שאתה חש בהן אובדן שליטה מוחלט.

ואולי אתה גם מתוסכל מעצם האבחנה והתוית שהצמידו לך?

ניסיתי לחשוב כיצד אוכל להשיב לך ואז חזרתי שוב לשאלה שלך כדי לנסות להבין מי הוא השואל.

מצאתי את עצמי נבוכה, מתוך הדברים שכתבת אני רק יכולה לדעת שלפני עשר שנים אבחנו אותך כ”חולה סכיזופרניה” , (ובשפה בה אני משתמשת אדם המתמודד עם סכזופרניה)

שיש לך פסיכיאטר ופסיכולוג. ובעצם בזה מסתכם כל המידע שלי עליך.

נותרתי עם כל כך הרבה שאלות, כמו בן כמה אתה ומהו מצבך המשפחתי,

מה העסיק אותך עד לפני שנקבע כי אתה “חולה סכיזופרניה”.

מה בעצם אתה אוהב לעשות ובמה אתה מוכשר,

מה גורם לך לחייך ומהו האוכל המועדף עלייך.

וככה מצאתי את עצמי מנסה לדמיין מיהו האדם העומד מאחורי השאלה.

אז אני לא באמת מכירה אותך, אבל ברור לי שלפני ואחרי כל אבחנה בראש ובראשונה אתה בן אדם.

בריאה שהקב”ה החליט שהעולם זקוק לה.

האם שמעת על פטרישה דיגן? פטרישה דיגן היא אישה שבילתה שנים ארוכות במחלקות פסיכיאטריות,

היא חלתה בשנים בהן חשבו שמקומם של אנשים המתמודדים נפשית, הוא בבית חולים.

היא מתארת את סדר יומה במחלקה, מתעוררת בבוקר ויוצאת מהחדר (רק כי בית החולים מחייב לא להיות בחדר)

מתיישבת על איזשהו כיסא במחלקה ומעשנת, כשהסיגריה נגמרה פטרישה הדליקה סיגריה נוספת.

אחרי ארוחת צהריים מותר היה לנוח בחדרים ולאחר המנוחה שוב חזרה פטרישה לאותו כיסא ולאותה פעילות – עישון.

וככה חלפו שנים לא מעטות מחייה, באחד הימים בעודה מעשנת עברה בראשה המחשבה שהיא רוצה להיות זו שעוזרת לאנשים שמתמודדים כמוה

היא לא שיתפה אף אחד במחשבה שלה, כדי שהצוות הרפואי לא יחשוב שיש לה “מחשבות גדלות” ויעמיס עליה עוד תרופות פסיכיאטריות.

אבל, מרגע שהמחשבה עלתה בה הייתה לפטרישה מטרה.

והיא התחילה לכוון את עצמה לעבר המקום אליו היא שואפת להגיע.

לא אלאה אותך בפרטים, אתה יכול להבין שהדרך הייתה ארוכה ומן הסתם היו בה עליות ומורדות.

ויחד עם זאת, היום פטרישה דיגן היא בעצם ד”ר פטרישה דיגן. פסיכולוגית, אשת מקצוע מובילה בתחום בריאות הנפש.

באחת ההרצאות שלה (ראה: החלמה וקשר התקווה) שואלת פטרישה האם סכיזופרניה יכולה לעכל את אישיותו של האדם, כך ששום דבר לא נשאר פרט למחלה?

פטרישה מסבירה את מה שברור לכולנו, שזהותו של כל אדם בנויה כמו פרח ולו הרבה עלי כותרת.

כאשר כל עלה מייצג פן אחד בזהותו של האדם (משפחתיות, רוחניות וכד’).

היא מתארת איך ברגע בו ניתנת האבחנה הפסיכיאטרית לאדם, הוא הופך כביכול מאדם ל”סכיזופרן” ועל כך שאלתה.

וכאן גם שאלתי אליך, אני משוכנעת שאתה סובל וקטונתי מלהבין את רמת הסבל שלך.

אבל האם ניתן לסכיזופרניה לשלוט לך בחיים? הרי אתה אדם ואני משוכנעת לחלוטין שיש בפרח הזהות שלך עוד כל כך הרבה עלי כותרת.

אינני פסיכיאטרית, ואין לי היכולת לסייע לך מבחינה רפואית.

אבל ברור לי, שלצד התרופות ובכדי להגיע להחלמה עליך למצוא משמעות.

לחזור ולחפש את הדברים האהובים עליך, לבחור לך מטרה ולחתור בכדי להשיג אותה.

הניסיון מלמד שככל שעסוקים יש פחות זמן למחשבות מציקות וכל השאר….

אם פנית ושאלת, הרי שאתה אדם עם מודעות. אנא ממך, קח את היכולת הזו שלך וצא לדרך שתגרום לך לחוש מסופק.

אתה ראוי לחיים טובים!

מעבר לכך, ציינת שלרב התקפים מגיעים כשאתה לא מרוצה ממשהו, יתכן שיש כאן קצה של חוט לפיתרון,

יחד עם המטפל שלך (או בלעדיו) תוכל לזהות באיזה מצבים אתה לא מרוצה, כיצד את מפרש את אותם מצבים, האם יכולה להיות פרשנות אחרת שתסייע לך להתמודד וכו’.

וסוגיה נוספת לעניין מיצוי זכויות. תוכל לבדוק את זכאותך לק. נכות מהמוסד לב. לאומי ובנוסף את זכאותך לשרותי סל שיקום של משרד הבריאות.

אני מקוה שהצלחתי להשיב לך ובכל אופן אתה כמובן מוזמן לפנות שוב.

מאחלת לך שתמצא מהר את השביל לעבר חיים מלאי תוכן סיפוק ושלווה,

רויטל

revitalm5@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. עלייך נאמר הווי דן את כל האדם לכף זכות
    מבט מעמיק ומקיף בנפש האדם
    פעם אמרתי לחבר במצוקה שכעס על ביתו על טעות שחוזר ונשנית אצלה והתייאש ממנה סופית אז חשבתי לומר לו הרי השם יתברך הסתכל בתורה וברא עולם, אז כל הסיטואציות שבעולם רמוזות בתורה איכשהו..
    וחזל גילו לנו שיש שבעים פנים בתורה, ומשום מה אנו נתפסים בתחושה הראשונה שצפה לנו בבוא הציטואציה לשולחנינו ובה אנו נתקעים.. מבלי לבדוק ולדון את העניין בשבעים פנים שיש בתורה… ורק אז לגבש מחשבה והחלטה להמשך תגובה ופעולה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כבר לא כואב לי וכבר לא זועקת לעזרה- זה סימן טוב או רע?
אני אתחיל בלי הקדמות. אני לא מכירה את עצמי לאחרונה. לא שלפני זה הייתי מחוברת אבל כן היה לי דפוס קבוע ומסויים. מאז שזוכרת את עצמי אני חיה בתודעה של סבל. כל הזמן הרגשה של סבל צער וכאב בדרגות שונות. היו לי ויש לי סיבות רציניות ומשכנעות לכך. בכול אופן...
האם לחתוך יעזור עם מה שאני מרגישה?
אני באמת כבר לא יכולה לסבול את זה אני עם פסיכולוגית כבר4 שנים ולפני שנה הייתי עם חשיבות התאבדות ומאז זה הפסיק ואני עכשיו מוצאת את עצמי חשה צורך לחתוך אני פשוט מרגישה לא קשורה, שאף אחד לא אוהב אותי ומרגישה המון עצב ואני לא מסוגלת כבר שמעתי כל כך...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
סובלת מחרדות וכל המשפחה סובלת איתי
יש לי חרדות נוראיות. ממה? מכל דבר! מלנסוע בדרכים מאזעקות ממחלות מכל דבר מפחיד שהחיים עשויים להציע לי:( אני נמנעת וחרדה. מסתגרת בבית. לא נוסעת. לא שמחה. כל הזמן עושה בדיקות. מדריכה את הילדים שלי מה לעשות ביום שאחרי… כל המשפחה פה סובלת יחד איתי כי אי אפשר באמת לחיות...
נחשפתי לסירטונים האיומים מה יהיה איתי?
אני אישה נשואה ואמא. מתחילת המלחמה כולם מדברים על זה שזה נורא להחשף לסרטונים המזעזעים והם צודקים.. מרגישה את זה על בשרי. אבל לא מצליחה להפסיק! יש בתוכי משהו שדוחף אותי להציץ ולראות ולהפגע מעוד סרטון מזויע מה עושים? איך עוצרים את כדור השלג האיום הזה?
מה יכול לעזור לי להתגבר על החסר הרגשי ולחיות בטוב?
קודם כל, אני רוצה להביע את תודתי העמוקה ביותר על המרחב שלא יסולא בפז שאתם מספקים לכולם. המסירות שלכם להציע את המקום הזה היא באמת יוצאת דופן. לאורך חיי חוויתי חוסר אהבה עמוק בשנים המעצבות שלי. זה השפיע עלי לאורך זמן, ובאמצעות פגישות טיפול רגשי מתמשכות, הבנתי את החשיבות של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן