The Butterfly Button
סובלת מחרדות ולא יכולה להמשיך ככה!

שאלה מקטגוריה:

יש לי חרדות נוראיות.
ממה?
מכל דבר!
מלנסוע בדרכים
מאזעקות
ממחלות
מכל דבר מפחיד שהחיים עשויים להציע לי:(
אני נמנעת וחרדה. מסתגרת בבית. לא נוסעת. לא שמחה. כל הזמן עושה בדיקות. מדריכה את הילדים שלי מה לעשות ביום שאחרי…
כל המשפחה פה סובלת יחד איתי כי אי אפשר באמת לחיות ככה
אני מרגישה את ההשלכות של החרדות שלי היטב על בעלי והילדים
אבל אני מרגישה כמו בכלא. לא מצליחה לצאת.
מה עוד אפשר לעשות חוץ מכדורים?(וטיפול מהקופ”ח שאני מחכה שיתחיל)

תשובה:

שלום לך, מבקשת להתמודד,

אני מדמיינת אותך, אשה אמיצה אחת, שמוכנה להישיר מבט אל פחדים וחרדות.

כבר עשית צעדים שמוכיחים על הכיוון שבחרת: לצאת לאור.

היכולת להפריד בין הרוח והמהות המאירה שאת

לבין פחד, או חלקים שמחזיקים פחד, הוא צעד ראשון ומשמעותי.

כשאדם טובע- לא יעזור לו אם המציל יטבע יחד איתו.

כך גם החלק הסובל שבך- לא יוכל להעזר אם את מזוהה איתו, מעורבבת איתו.

הלחץ, החרדה, הבדידות- הם לא את. גם הגוף הוא חלק ממך, אבל לא המהות שלך.

הם כולם חלקים.

קחי לך עוד צעד של מרחק כדי לתפוס מי זה שם שכל כך מפוחדת (או זו שבודדה, או זו שלחוצה)

איך עולה לך הדמות הזו? איך היא מורגשת לך בגוף?

קחי לך כמה רגעים להתבונן על הדמות/תחושה הזו, לבוא בסקרנות של רצון להכיר אותה. כדי לעזור לה.

עם המרחק הזה נוצרת נפרדות בין מי שאת במהות: אור אינסופי של אהבה, פרספקטיבה, סבלנות, תקווה, חמלה – – –

לבין חלקים בנפש וחלקים בגוף.

כמו בין בני אדם: רק כשיש שניים,

מתאפשר יצירה של קשר.

תראי למה הדמות/תחושה הזו זקוקה ממך.

לאמירה טובה/תנועה/עשיה/חמלה…

תראי אם יש חלק בגוף שזקוק לך במגע רך, ביד חמה, באמירה מחזקת.

כשאת איתם כמו שהם צריכים- חלקים נרגעים, כגמול עלי אמו.

יש טכניקות רבות של רגיעה. הראשונה בהן היא חיבוק, שדר של נוכחות: אני כאן איתך.

תינוקות נרגעים כך. אנשים נרגעים כך. גם חלקים בנפש.

תמצאי את הדרך לשלוח מסר: את לא לבד. אפשרי לה לקלוט שאת רואה אותה והיא לא לבד.

צורות הרגעה נוספות כוללות רגיעה דרך החושים. ההצעות הבאות הן רק טעימה ממה שאפשרי בגישות כגון דמיון מודרך, מיינדפולנס- קשיבות.

את מוזמנת להתנסות ולראות מה מתאים לך ומתי.

ערוץ אחד הוא דרך החושים

– נשימה והוצאת אויר לאט וקשב לגל הנשימה שזורם דרכך

– שימת לב לקרקע היציבה שתחת כפות הרגליים והשורשים שמחברים אותך למקור אינסופי באדמה

– הקלטות של הרפיה

– הנחת העין על משהו שנעים לך כעת

ערוץ נוסף הוא דרך המחשבה:

– מחשבות חיוביות

– דמיון מודרך

– אמירות טובות על עצמך

– מחשבות של הכרה בטוב מול בורא עולם והסובבים

– פסוקים שמדברים אליך

ביחס למשפחה שגם היא מתמודדת, והנטל הזה מכביד עוד יותר עליך,

חשוב לדעת שיש לנו מערכת במח של “נוירוני מראה”. כלומר: מח אחד מפעיל את המח הקרוב אליו, ממש כמו מראה.

כשאת מרגיעה את החבר’ה שלך בנפש,

זה מקרין החוצה ומזמין גם את הסובבים להיות בעמדה רגועה יותר שמאפשרת תקשורת, משחקיות ולמידה.

והכח ישוב אליך באור חוזר.

לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי…

הרוח שלך, הרוח שאת-

לא נשברת. תמיד מחוברת. צינור לאהבה ובטחון אינסופיים.

החלקים בנפש לא לבד כי את איתם.

ואת לא לבד.

אני כאן לכל שיתוף בהמשך,

ומייחלת איתך לבשורות טובות בכל המישורים,

שפרה

__________________________________________________________________________________

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
איך אלוקים מרשה לדברים איומים לקרות?
אלוקים הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ורוצה רק להיטיב איתנו אז איך בתור אבא הוא מסוגל לפגוע בנו עד כדי כך אני ייתן דוגמא לבחורה שעברה אונס איך אבא שאוהב את הבת שלו מסוגל לתת לה כזה עונש נגיד שזה כפרת עוונות אבל איך הוא מסוגל אפילו להרשות לדבר...
איך אוכל לסלוח לאבא שלי על ילדות קשה ומרה?
בילדות שלי עברתי ילדות קשה. הרבה מהזיכרונות ילדות שלי יחסית לא נעימים. באופן כללי, אבא שלי חינך אותי ביד קשה, הוא לקח בצורה רצינית את דברי רבותינו “חושך שבטו שונא בנו”, רק שאצלו זה אולי התחיל ממקום חינוכי אבל מהר מאוד עבר לעניין אישי. זכורה לי סיטואציה מאוד קשה שעד...
התמודדות עם מחשבות מטרידות
איך אני מתמודד עם מחשבות שגומרות אותי? מדובר בכמה סוגי מחשבות. יש את הזיכרונות. מעשים שעשיתי לפני עשרים ושלושים שנה וכשאני נזכר בהם אני מצטמרר על איך הייתי מסוגל ואיזה בושות וכדו׳ למרות שהסיכויים שמישהו זוכר את זה פחות מאפסיים. ויש גם את המחשבות המשגעות בעיקר בנהיגה. אם הורדתי שניה...
בעלי מתמודד נפשית, ומה יהיה איתי?
אני אישה הנמצאת במערכת יחסים מורכבת. בעלי סובל ממחלת נפש, ואני מתחבטת בשאלות קשות: עד כמה עלי לסבול? מה המשמעות של “והוא ימשול בך” בימינו? האם מותר לי לחשוב על פרידה? אני חושבת אם להתגרש או לא, ואני חושבת כיון שנגזר עלי מכסה מסוימת של סבל בעולם, לא יעזור לי...
יש עוד דרך לעזור לאבא שלי?
תודה על כל מה שאתם עושים ש ה’ יברך אתכם אני אתחיל אם זה שאני יודעת שכל מה שקורה זה לטובה ומה שצריך לקרוא זה מה שקורה הבחירה שלנו זה איך להתמודד אז השאלה שלי היא כזאת אבא שלי מכור לאלכהול ובדיכאון הרבה שנים אבל זה מתדרדר . היינו בטוחים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן