דלג לתוכן
יש לי חרדות נוראיות.
ממה?
מכל דבר!
מלנסוע בדרכים
מאזעקות
ממחלות
מכל דבר מפחיד שהחיים עשויים להציע לי:(
אני נמנעת וחרדה. מסתגרת בבית. לא נוסעת. לא שמחה. כל הזמן עושה בדיקות. מדריכה את הילדים שלי מה לעשות ביום שאחרי…
כל המשפחה פה סובלת יחד איתי כי אי אפשר באמת לחיות ככה
אני מרגישה את ההשלכות של החרדות שלי היטב על בעלי והילדים
אבל אני מרגישה כמו בכלא. לא מצליחה לצאת.
מה עוד אפשר לעשות חוץ מכדורים?(וטיפול מהקופ"ח שאני מחכה שיתחיל)
שלום לך, מבקשת להתמודד,
אני מדמיינת אותך, אשה אמיצה אחת, שמוכנה להישיר מבט אל פחדים וחרדות.
כבר עשית צעדים שמוכיחים על הכיוון שבחרת: לצאת לאור.
היכולת להפריד בין הרוח והמהות המאירה שאת
לבין פחד, או חלקים שמחזיקים פחד, הוא צעד ראשון ומשמעותי.
כשאדם טובע- לא יעזור לו אם המציל יטבע יחד איתו.
כך גם החלק הסובל שבך- לא יוכל להעזר אם את מזוהה איתו, מעורבבת איתו.
הלחץ, החרדה, הבדידות- הם לא את. גם הגוף הוא חלק ממך, אבל לא המהות שלך.
הם כולם חלקים.
קחי לך עוד צעד של מרחק כדי לתפוס מי זה שם שכל כך מפוחדת (או זו שבודדה, או זו שלחוצה)
איך עולה לך הדמות הזו? איך היא מורגשת לך בגוף?
קחי לך כמה רגעים להתבונן על הדמות/תחושה הזו, לבוא בסקרנות של רצון להכיר אותה. כדי לעזור לה.
עם המרחק הזה נוצרת נפרדות בין מי שאת במהות: אור אינסופי של אהבה, פרספקטיבה, סבלנות, תקווה, חמלה – – –
לבין חלקים בנפש וחלקים בגוף.
כמו בין בני אדם: רק כשיש שניים,
מתאפשר יצירה של קשר.
תראי למה הדמות/תחושה הזו זקוקה ממך.
לאמירה טובה/תנועה/עשיה/חמלה…
תראי אם יש חלק בגוף שזקוק לך במגע רך, ביד חמה, באמירה מחזקת.
כשאת איתם כמו שהם צריכים- חלקים נרגעים, כגמול עלי אמו.
יש טכניקות רבות של רגיעה. הראשונה בהן היא חיבוק, שדר של נוכחות: אני כאן איתך.
תינוקות נרגעים כך. אנשים נרגעים כך. גם חלקים בנפש.
תמצאי את הדרך לשלוח מסר: את לא לבד. אפשרי לה לקלוט שאת רואה אותה והיא לא לבד.
צורות הרגעה נוספות כוללות רגיעה דרך החושים. ההצעות הבאות הן רק טעימה ממה שאפשרי בגישות כגון דמיון מודרך, מיינדפולנס- קשיבות.
את מוזמנת להתנסות ולראות מה מתאים לך ומתי.
ערוץ אחד הוא דרך החושים
– נשימה והוצאת אויר לאט וקשב לגל הנשימה שזורם דרכך
– שימת לב לקרקע היציבה שתחת כפות הרגליים והשורשים שמחברים אותך למקור אינסופי באדמה
– הקלטות של הרפיה
– הנחת העין על משהו שנעים לך כעת
ערוץ נוסף הוא דרך המחשבה:
– מחשבות חיוביות
– דמיון מודרך
– אמירות טובות על עצמך
– מחשבות של הכרה בטוב מול בורא עולם והסובבים
– פסוקים שמדברים אליך
ביחס למשפחה שגם היא מתמודדת, והנטל הזה מכביד עוד יותר עליך,
חשוב לדעת שיש לנו מערכת במח של "נוירוני מראה". כלומר: מח אחד מפעיל את המח הקרוב אליו, ממש כמו מראה.
כשאת מרגיעה את החבר'ה שלך בנפש,
זה מקרין החוצה ומזמין גם את הסובבים להיות בעמדה רגועה יותר שמאפשרת תקשורת, משחקיות ולמידה.
והכח ישוב אליך באור חוזר.
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי…
הרוח שלך, הרוח שאת-
לא נשברת. תמיד מחוברת. צינור לאהבה ובטחון אינסופיים.
החלקים בנפש לא לבד כי את איתם.
ואת לא לבד.
אני כאן לכל שיתוף בהמשך,
ומייחלת איתך לבשורות טובות בכל המישורים,
שפרה
__________________________________________________________________________________
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
