שלום לך

תודה שפנית

שאלתך נוגעת בנושא חשוב מאד, ואני שמח שהעלית אותו.

את שואלת "האם מוזיקה אסורה? האם צריך לחיות בדיכאון?"

בפשטות התשובה היא – וודאי שלא. ואסביר.

השאלה מתחלקת לשניים, לתחום ההלכתי ולתחום ההנהגה האישית. בעניין ההלכתי צריך לבדוק כל מקרה לגופו, ולהבין אם יש מכשול הלכתי בשירה או האזנה לשירים מסויימים. למשל, שירים השייכים לתחום של עבודה זרה שאסור ליהנות ממנה (נדיר בימינו), או האזנה למוסיקה משמחת כשיש הלכות אבלות, או במקרים מסויימים האיסור לגבר לשמוע שירה של אישה, וכדומה.

אני מבין שאת לא מתכוונת לזה, אלא לנושא אחר לגמרי והוא, שמיעת שירים שאינם "דתיים", כלומר מוסיקה "חילונית" או "לועזית".

כאן זה כבר שייך לתחום של ההנהגה האישית  שאינה מוכרעת על פי אמות מידה הלכתיות אלא דברים השייכים אל הלב, בעיקר.  אסביר:

מוסיקה היא כלי רב עוצמה. את בעצמך מציינת שהיא עוזרת לך לווסת את רגשותייך במצבים קשים, מרוממת את רוחך, ומסייעת לך לעבור תקופות קשות. זה לא מקרי. זהו כוחה של המוסיקה.

המוסיקה היא כלי עצום לביטוי של רגשות ולעיבודם. בין על ידי שירה שאדם שר בעצמו ומבטא את רגשותיו. ובין על ידי האזנה. ההאזנה היא כלי שבו המאזין מזדהה עם הרגש המובע בשיר וחש אותו בעוצמה רבה יותר. כשאדם מרגיש עצב, זה מביא לו סוג של פורקן להאזין לשיר עצוב , להזדהות, ולחוש חזק את הרגש אותו הוא חש. במובן הזה זה כאילו ההאזנה היא סוג של פורקן רגשי. המסייעת למאזין לחוש את רגשותיו, לפרוק אותם, ולעבד אותם.

מוסיקה גם יוצרת אוירה מסויימת. יש לה את הכוח לתת את הטון ולשנות את האוירה.

בנוסף, יש במוסיקה עניין מעורר. בהתאם לסוג השיר, הקצב שלו, התחושה שהוא נותן, והרגשות שהוא מעורר.

כולנו מכירים את החלוקה הפשוטה בין שירים עצובים ושמחים, או שירים איטיים וקצביים. אבל האמת היא שהתחושות שמוסיקה יכולה לעורר הם עמוקים ומגוונים בהרבה. יש מוסיקה היכולה לעורר רגשות מגוונים, חיובים ושליליים כאחד. ניגונים מסויימים יכולים לעורר באדם השתוקקות או כיסופים. יש כאלה המעוררים שמחה וחיוניות, בעוד אחרים יכולים לעורר באדם כעס ואף תאוות רצח (במקרה קיצוני). וישנם ניגונים המסוגלים גם לעורר יצרים מיניים. (כאן חשוב להדגיש, יצר מיני הוא דבר טוב במהותו. זהו כוח החיים ומה שמעמיד את קיום העולם בהמון מובנים. השאלה היא רק ההקשר והזמן. כשזה מתאים, זה נפלא. זה מצמיח ובונה ומביא חיים לעולם. כשזה לא מתאים זה יכול להוביל לקלקול)

בנקודה הזאת צריך לשים לב. מוסיקה שונה משפיעה על אנשים שונים באופנים שונים. יש שירים שעבור אדם אחד הם מדכאים ומעציבים, ואילו לאחר הם מביאים מזור ותרופה בזמנים קשים. יש כאלה החשים שמוסיקה מסויימת מביאה אותם לשמוח ולרקוד, ואחרים חשים תחושה של הפקרות ופריצת מסגרות המביאה אותם לחוסר נוחות.

ויש גם את ההיבט התרבותי. בציבור החרדי למשל, מקובל לשמוע רק מוסיקה חסידית. כל מה שאינו כזה הוא מחוץ לתחום, ונחשב כגרוע ומקלקל. יש בזה הרבה הגיון כשאתה גדל בתוך התרבות הזאת, כי לפרוץ את זה ולהתערבב עם התרבות שבחוץ יכול להוות מהלך מסוכן. בנוסף, הרבה מרגישים שהמוסיקה עצמה משפיעה עליהם באופן לא טוב מבחינה רוחנית. גם בגלל סגנון המוסיקה, וגם בגלל התוכן המילולי שפעמים רבות אינו מתאים למי שמונח בעולם רוחני.

מצד שני, במסגרות תרבותיות אחרות, דתי לאומי למשל, או הבית בו את גדלת, יש אמת מידה שונה קצת של מה טוב ומה פחות, מה מקובל ומה לא מקובל.

עכשיו בואי נעבוד אחורה.

נתחיל מהתרבות:

את מציינת שגדלת בבית שבו שמעו מוסיקה כזאת כל הזמן. כלומר, מבחינה תרבותית המוסיקה הזאת אינה זרה לך אלא חלק ממי שאת. בשבילך להאזין לזה לא מהוה פריצה של איזו מסגרת תרבותית . אדרבה, בשבילך זה הבית.

מה נשאר לבחון? את העניין של ההשפעה של המוסיקה עלייך כאדם. כאן את צריכה להיות מאד מודעת לעצמך ולהביט פנימה. מה את חשה? איך את מושפעת? האם יש סגנון מסויים של מוסיקה המעוררת בך רגשות שאינם חיוביים? האם ישנם תכנים מילוליים שאת מרגישה שאינם עולים בקנה אחד עם מטרתך כנערה בת ישראל, לצמוח כאדם, כאשה, כבת של אבא שבשמיים? מה זה עושה לך?

צריך לומר בכנות, מה שקובע זו לא החלוקה בין מוסיקה "דתית" ו"לא דתית", אלא חוייתך האישית וההשפעה של המוסיקה עלייך. ישנם שירים "דתיים" שלמרות השימוש במילים מהמקורות, עדיין נחשבים עבור אנשים מסויימים כשליליים. ההשפעה שלהם על המידות, על האוירה, והרגשות שהם מעוררים יכולים להיות גרועים עבור אנשים מסויימים. וכן להיפך, יש מוסיקה שאת גדלת עליה שאת חשה שהיא עושה לך טוב. וכשאני אומר טוב אני לא רק מתכוון שזה גורם להרגשה נעימה, אלא שההשפעה שלה עלייך היא חיובית הן במובן האישי והן במובן הרוחני.

לכן המבחן האמיתי הוא ההשפעה שאת מרגישה והחוויה שאת חווה עם המוסיקה שאת מאזינה לה, האם היא תורמת לך מהבחינה האישית והרוחנית? האם היא מעוררת בך רגשות חיוביים? האם היא בונה אותך ומקדמת אותך? האם היא מכניסה אותך לאוירה שאת מחשיבה כחיובית? מה היא מחוללת אצלך מבחינה נפשית? היא מרגיעה אותך? משמחת? נותנת פורקן רגשי? או מעוררת רגשות שאינך רוצה בהם? שאינם טובים לך?

אם תהיי כנה לגמרי עם עצמך ותביטי פנימה באופן נקי ואמיתי, כבר תראי שהתשובה נמצאת עמוק בלב שלך. את תמצאי את המצפן הפנימי שיכוון אותך למקום אליו את רוצה להגיע. הן מבחינה רגשית והן מבחינה רוחנית.

אני רוצה להדגיש כמה נקודות רלוונטיות מאד בבואך לחשוב ולהחליט בדברים מהסוג הזה.

א. התוכן המילולי הוא חשוב מאד. אם יש תכנים מיניים בוטים או ביטויי אלימות בשיר, כנראה שכדאי להימנע.

ב. מוסיקה היא גם לפעמים בריחה. כלומר, כאשר אנו מוצפים רגשית או מתמודדים עם רגשות שאיננו יודעים כיצד להכילם, פעמים רבות אנו בורחים למוסיקה. כאן כדאי להיזהר ולבדוק אם זה לא סיפור שאנו מספרים לעצמינו שהמוסיקה מוציאה מהדיכאון, כאשר בפועל היא רק מכהה את הרגשות הקשים ומשכיחה אותם, (כמו הביטוי "להטביע את היגון ביין"). כי במקרה כזה עדיף לפעמים להתמודד עם הרגשות ולא להדחיקם. נקודה למחשבה.

ג. השאלה שלך, והתשובה שלי, רלוונטיים גם לתחומים אחרים של שילוב בין התרבות המערבית עם החיים שלנו כיהודים. אנשים מתחבטים עם אותם שאלות גם בנוגע לסרטים ולאינטרנט, לסגנון לבוש ודיבור, ולכל מיני היבטים של שילוב.

אין ספק שזה מאד תלוי מאיפה את מגיעה ולמה הורגלת בילדותך. אני כתבתי לך בהתאם למה שהבנתי מתוך שאלתך. ואת יכולה ללמוד מזה לגבי כל התחומים האחרים. בסוף את צריכה לדעת לשמור על המטרה של קרבת השם וצמיחה אישית ורוחנית כיעד המרכזי של חייך, ולמצוא את הדרך להשתמש בעולם שמסביבך בצורה מושכלת, על מנת להתקדם ולצמוח, מתוך שמחה ורוגע ותחושת שלמות. כל מה שמקדם אותך לזה הוא טוב, וכל מה שמרחיק אותך מזה, כדאי לך להרחיק מחייך.

והעיקר, מצווה גדולה להיות בשמחה, תמיד!

בהצלחה!

יוסי

[email protected]

נ.ב. ברור שלא באתי לפסוק בעניין ההלכתי. כל אחד ינהג כפי רבותיו. אני רק התייחסתי להיבט האישי והרוחני של המוסיקה והשתדלתי לתת לך כלים להגיע להבנה ולהחלטה מושכלת. בשביל זה יש לנו את כח הבחירה!  כדי לבחור בטוב!