אני נמצאת בדילמה קשה מאוד כבר כמה חודשים טובים ואני רוצה לשים לזה קץ. אני ב"ה לפני כשנה התקבלתי לעבודה במשרת סטודנט עבודה מאוד מכובדת . אני עובדת פה עם עוד מזכירה אחת וותיקה שהיא נמצאת באותה משרה כבר 25 שנה! אז היא סוג של בוסית עלי כי הי"ור לא...
נרשמתי ללימודים אקדמאים אחרי התלבטויות רבות וממש לא הולך לי בהם נכשלת בהמון מבחנים וזה קשה .. רציתי לשאול אולי הלימודים האלו לא בשבילי? למה אני נכשלת ?
היו לי כמה קשרים עם בנים אבל אף אחד לא היה לי טוב ונעים ברמה האישית -אפילו לא קשור לדת ,הרגשתי מנוצלת וכו' כיום אני מרגישה שחויתי כבר הרבה בנושא הזוגיות (אמנם לא בצורה טובה) . רציתי לשאול אם חיב להיות שבעתיד אני אתקל בקושי עם בעלי לעתיד -בעיקבות חויותי.
גדלתי בבית ששומעים בן הרבה מוזיקה מכל העולם ויש לי אהבה למוזיקה אני חושבת שזו המתנה הכי טובה שיכולנו לקבל. היא מנחמת מרגיעה כיף להזדהות איתה וכו.. שעברתי משברים היא עזרה לי להתגבר וכו. לפני בערך חצי שנה קיבלתי הטפת מוסר מבחורה מאוד דתיה ששפטה אותי על אורח החיים שלי...
עברתי לידה שקטה לפני שבוע הייתי בסוף חודש תשיעי יומיים לפני התאריך... השבר הוא עצום, האבל על התינוק הבכור שלי שנולד ללא רוח חיים לא נותן לי מנוח. עכשיו אני אצלם יש לי מצבי רוח משתנים אני ישנה רק עם כדורי שינה הבעיה הגדולה זה האכזבה אני האמנתי והאמונה דפקה...
גדלתי על הבנה שהשם לא מטיל על אדם קשיים וניסיונות שאי אפשר לעמוד בהם. אז איך אני חוויתי קשיים נפשיים שאי אפשר לעמוד בהם? שאלתי בעוד מקומות וענו לי שאם רציתי יכולתי להתגבר. אבל זה לא נכון.
התחתנתי לפני שנה עם בעלי (בחור ישיבה ערכי מאוד!) שמאז החתונה (חוץ משבת,) הוא עוד לא התפלל תפילת שחרית (חוץ מלהניח תפילין) וגם ערבית לא. (מנחה- לפעמים כן..)וזה נורא קשה לי! אני יודעת שלפני כן היה לו מאוד חשוב התפילות, וכל תפילה שלו היא לא סתם תפילה.. אני משתדלת מאוד...