The Butterfly Button
כיצד אוכל תמיד להיות שמח וחזק?

שאלה מקטגוריה:

מקווה שלא אראה כמוזר בעינכם,אך באמת אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומחכימה…אז כך: כמו שציינתי לעיל,לגבי החיים עצמם – זכיתי להגיע לאמצע (42.5),והם כידוע עוברים במהירות הבזק,ואני לא הטיפוס המתרפס…אני תמיד מנסה להפיק מהם את המיטב – למרות כל הקשיים הרבים שיש לכולנו,בעקבות האפיזודות המורכבות בחיינו. זה בגדול,ובקטן יותר – למרות האישיות האופטימית שלי,ישנם ימים רבים שאני מתקשה לצאת מהמיטה מהבחינה הנפשית,ויש לציין שלא מדובר בדיכאון כלשהו,אלא סתם קושי פשוט להתעורר עם חיוך אל העולם,ואפילו מאולץ…פעמים מצליח ופעמים לא,ולדאבוני ה-“לא” גובר על ה-“כן”. וכך היו רוב חיי…אני לא מחפש פתרונות קסם,אלא עצה חכמה ופשוטה,כיצד אוכל תמיד להיות שמח וחזק?? נשמע אולי פשוט – אך לא קיים אדם,שאכן הצליח לממש זאת בשלימות! ישנן דרכים מגוונות בלי סוף,להתגבר על העצבות האופפת אותנו לעיתים,הן מצויות בנו,בטבע,בספרים,ובכל מקום…אך רצוני לגלות אולי,דרך חדשה שעדיין לא ניסיתי. ספרו לי נא אם ידועה לכם כזו,איך מגיעים לשמחה תמידית?? כפי דברי הרמב”ם ע”ה: “…איזהו האדם המאמין – זהו אשר חיוך תדירי נסוך על פניו…”. עכ”ל,ובכן,לזאת נפשי שואפת…אבל היאך ניתן ליישם זאת בדור כשלנו?! דור של שבורי לב,חלושים ורצוצים?? כולי תפילה שיימצא פתרון לחידה…חידת החיים!!
: )

תשובה:

שלום וברכה!

משאלתך אני לַמד שאתה איש אמת שמחפש את דרך האמת. ואכן שמחה היא יסוד עמוק בתורתינו. אני אשתדל ככל יכולתי ומסיוני לענות לך “ומה’ מענה לשון”.

הבאת את דברי הרמב״ם, ואני מצטט: “איזהו האדם המאמין – זהו אשר חיוך תדירי נסוך על פניו…” ואתחיל כיהודי טוב בשאלה, האם חיוך תמידי מעיד על שמחה תמידית? אשאל מדויק יותר, האם שמחה תמידית מחייב שאין קושי או כאב? במילים אחרות: אם כואב לי/קשה לי/ וכדו’ מחייב שאני יהיה עצוב? ואשאל יותר מזה, האם שאני עצוב לא יכולה להיות לי שלווה או רוגע?

אספר לך סוד. אפשר בהחלט אחרת. זה לא אומר שאם אני עצוב, למשל, ויש לי רוגע פנימי אז אני לא מרגיש את העצב או את הקושי, אבל, יש דרך שהעצב או הקושי או הכאב לא יזעזעו את הנפש יותר ממה שהם. שתמיד יהיה בנפש את העוגנים עליהם נוכל להישען. וכשיש את אותם עוגנים בנפש, נוכל לחזור לשלווה או הרוגע.

אני אשתדל לפרוס לך דרך שמצאתי אותה יעילה, מניסיוני האישי וממה שלמדתי מאנשים חכמים וטובים.

איני מכיר אותך, ואין לי אלא מה שכתבת. ואני מצטט: “ישנם ימים רבים שאני מתקשה לצאת מהמיטה מהבחינה הנפשית, ויש לציין שלא מדובר בדיכאון כלשהו, אלא סתם קושי פשוט להתעורר עם חיוך אל העולם”. יש לזה סיבה פשוטה אך עמוקה: עומס רגשי גבוה מדי.

כשהנפש עמוסה מדי, ויש בה הרבה רגשות ותחושות שלא פתורים ואין להם מקום במודעות הערה שלנו, או שאנחנו מדחיקים את הרגשות/תחושות, הם לא נמחקים מאתנו ולא הולכים לשום מקום אחר. אנחנו פשוט דוחסים ודוחסים בעמקי הנפש, דוחפים עמוק על תחת סף ההכרה שלנו (הרב דסלר זצ”ל מגדיר את התת מודע כתת הכרה), הכל נשאר בתת ההכרה שלנו, ולא סתם נשאר, אלא מנהל אותנו. הם מבעבעים בכוחות הכהים, כפי שר’ ישראל סלנטר מגדיר. הם נהפכים לכוחות כהים בתת ההכרה שלנו, במשרד האחורי, ששם מתנהל הניהול האמתי שלנו.

השלב הראשון בדרך להגיע שלווה רוגע פנימיים, היא לתת את הדעת על מה שמתרחש שם, בתת ההכרה שלנו. והניקוי הפנימי שם צריך להעשות בצורה מודעת ומדורגת. זהו תהליך לא קל.

אשתדל לתת לך כמה עקרונות פשוטים שתוכל להתחיל את המסע הנהדר לניקוי הנפש.

לפני הכל, תטמיע בתוכך את המשפט הבא: “אני עותק יחיד ומיוחד בעולם. לא היה כמוני וגם לא יהיה. מי שאני ואיך שאני זה נהדר. כך יצר אותי הבורא. ויש לי זכות מלאה להיות מי שאני. הזכות שלי להיות כאן בעולם הזה, היא מידי הקב”ה ולא תלויה באף גורם אחר. אני שלם ויש לי את כל סך היכולות והכישרונות שאני צריך. התוכנה שלי מושלמת, אני רק רוצה לעדכן אותה או לשדרג”.

הדבר הראשון הוא, לתת מקום של כבוד לרגשות/תחושות. לא להיבהל או לברוח גם מרגשות שליליים. תן להם מקום של כבוד. את השלב הזה תתחיל עם ההבנה, שזה בסדר גמור להרגיש עייף/רעב/עצבני/עצוב/כואב. כבן אדם, יש לך את הזכות המלאה גם להרגיש חלש. כמובן, לא לשקוע ברגשות האלה. אחרי שאתה נותן מקום לרגשות, אל תשקע ותרגיש את הרגשות האלה ותו לא. אלא תגדיר לעצמך בצורה ברורה, מה אתה מרגיש? למה אתה מרגיש כך? ואז הנקודה היהודית שתעשה את כל ההבדל, ומה אני עושה עם זה? איך אני נותן לזה מענה? איך בפעם הבאה אני ירגיש פחות עצוב? או איך בפעם הבאה העצב הזה לא יכניס אותי למיטה?

כלומר, אל תחשוב על העצב עצמו, די שאתה מרגיש אותו. תחשוב חשיבה עתידית איך אני נותן לעצמי מענה.

ואגלה לך סוד עמוק: כשיש לרגשות/תחושות מקום, הם לא מבעבעים ומתפתחים למפלצות ענק. אין להם צורך, כי מה שהם רוצים, זה יחס ומקום של כבוד. זה הכל!

ברגע שתיתן להם מקום של כבוד, יתפנה לך הרבה מקום בנפש להכיל עוד רגשות/תחושות, תוכל למלא את המקום הנותר בעוגנים אישיים שיתנו לך מענה אמתי וכנה כשתצטרך אותם.

וקח טיפ קטן אך רב עוצמה שתוכל להתחיל אתו כבר הלילה. לפני השינה, בשניות האחרונות לפני ההירדמות, בשלב שהמחשבות מתחילות להתערפל, זה הזמן לחשוב על מנטרות חיוביות ומעצימות. משפטים קצרים כמו: אני חכם, אני טוב, מותר לי להרגיש, וכדו’. הסיבה לכך, השלב הזה, הוא השלב שהמוח האחורי, החלק אחראי על התת הכרה, מתחיל להתעורר. החלק הקדמי – קליפת המצח, הולכת לישון. קליפת המצח אחראית על המודעות שלנו. היא נוטה לצמצם את מה שהיא קולטת, כדי לאפשר לנו להתמודד עם שפע המידע שהמוח האחורי קולט. למשל, שאנחנו מסתכלים, המוח האחורי קולט הכל, אך קליפת המצח שאנחנו ערים, מצמצמת את קליטת המידע באופן מודע ל6 או 7 פריטים בבת אחת. אז השלב שהמחשבות מתערבלות, זה הזמן היעיל להכניס בצורה מודעת דברים חיוביים לתת ההכרה שלנו. לתת למשפטים האלה לשקוע לתוך תת ההכרה, ולבצע את פעולתם שם. משם זה ייצא חזרה למודעות שלנו ותת ההכרה יתחיל לנהל אותנו בצורה חיובית יותר. תעשה את זה ותרגיש מהר מאוד את השינוי המיוחל מגיע.

חשוב להדגיש, וזה נכון לא רק לתרגיל הזה, אלא בכלל. נכון שבהתחלה המשפטים האלה ובכלל החשיבה החיובית נראית מלאכותית וזרה. זה נראה/מרגיש כך, כי החשיבה השלילית מנהלת את התת ההכרה שלנו. וחשיבה חיובית היא ההפך מחשיבה שלילית. בדיוק כמו שאתה מגיע למקום חדש שאתה לא מכיר אותו, והאנשים שם לא מכירים אותך, בהתחלה תרגיש זר. פשוט, אתה לא רגיל לזה. התשובה שתוכל לענות לעצמך שמגיעה תחושת הזרות או המלאכוּתיוּת הזאת, היא, אני בוחר לחשוב כך כי אני רוצה לחשוב כך. אתה רק רוצה שהחשיבה החיובית תנהל אותך ולא החשיבה השלילית.

ושלא תטעה, החשיבה השלילית, תלחם על מקומה! אבל אתה בוחר עם היא תנצח או לא. אל תתרגש ממצבים בהם החשיבה השלילית תנצח. שוב, תן גם לזה מקום של כבוד. זה בדיוק העניין. אל תברח ותדחיק רגשות! תן להם מקום של כבוד.

אמרתי פעם לאחד: בנה לך בלב, בדמיון כמובן, כספת מזהב. דמיין את הכספת היפה ביותר שאתה יכול לדמיין, תרשה לעצמך. בכספת הזאת תשים את הרגשות שאתה רוצה לשמור. סדר את הרגשות בתוך הכספת. מידי פעם תפתח אותה, קח איזה רגש ותן לו ביטוי כלשהוא. כתיבה זה הביטוי החזק ביותר. כתוב אותו במילים שלך, כתוב לו מענה קצר, ותחזיר לכספת. וזה מוביל אותי לנקודה הבאה.

אתה לא צריך להתחיל עם כל הרגשות/תחושות שלך. בחר לך אחד, ותן לו מענה. כשתרגיש מוכן, קח את הרגש הבא ותן לו מענה.

ואגלה לך עוד סוד עמוק: כעומק הכאב כך עומק הנפש! ככל שאתה מרגיש את הכאב/קושי וכדו’ חזק יותר, זה לא מראה על חולשת הנפש שלך, אלא ההפך הגמור! זה מראה כמה הנפש שלך גדולה ועוצמתית! כי רק בגלל שיש לך נפש גדולה ועוצמתית, אתה יכול להרגיש חזק עוצמתי יותר!!

השלב השני הוא בניית העוגנים האישיים. אפשר גם במקביל למה שכתבתי למעלה, אבל הבנייה העמוקה והיציבה תהיה כשתהיה מיומן בניקוי מקום בנפש. לא אכנס כאן לעומק איך מוצאים בונים עוגן אישי, אבל אכתוב לך כמה עקרונות שינחו אותך.

1, מצא את הדבר שאתה אוהב במיוחד

2, הדבר הזה צריך להיות כזה שנותן לך אנרגיה חיובית לעשייה ושמחה/שלווה.

3, האם הדבר הזה דורש עוד ידע ותרגול (למשל, אני אוהב לנגן ואני צריך ללמוד עוד ולתרגל כדי לשפר את הנגינה).

4, עדיף שהדבר הזה יהיה בתחום האומנות. אבל לא חייב.

5, רצוי מאוד שהדבר הזה יהיה משהו פנימי שלך, ולא כזה שצריך אחרים. למשל, משפחה זה יכול להיות עוגן, אבל זה עוגן שתלוי גם באחרים.

6, תחשוב עם עצמך איך אתה יכול להשתמש העוגן הזה כשמגיע עצב/קושי. (לי יש עוגן אישי שזה המוזיקה. כשמגיע אלי עצב או קושי, אני משחרר אותו הנגינה חופשית על הפסנתר. אחרי שמחת תורה, ישבתי, יום אחרי, כשעתיים על הפסנתר, ולרגעים פשוט הרבצתי לו עם אקורדים מזעזעים. חלק מהזמן גם זייפתי כמו שצריך.. אבל השחרור של הרגשות הקשים על הפסנתר, נתן להם מקום וגם ביטוי, ואת זה עשיתי עם המוזיקה שנמצאת אצלי במקום עמוק מאוד).

7, תתחיל לתרגל על רגשות לא קיצוניים וחזקים, על דברים קטנים, ושתרגיש בטוח תעלה את רמת הקושי.

ידידי היקר!

פרסמתי לפניך בקצרה דרך שרכשתי בעמל ויזע במשך שנים רבות. הדרך הזאת לא מצילה אותי מלהרגיש כאב או עצב. אבל, הכאב או העצב לא משתלטים על ההתנהלות בחיים. ואני מרגיש יותר רוגע ושלווה, על אף מה שהחיים מזמנים לנו, מאשר עצב וכאב. זוהי דרך ארוכה, לא במהרה תגיע לפסגה, אבל אל תישבר ברגעים קשים או לא נעימים. תן להם את הכבוד והמקום, והמשך לפעול לפי העקרונות והסודות שכתבתי. אפילו תשכלל אותם לעצמך בעצמך, ותגיע לפסגת ההר ותנשום אוויר צלול ומרפא נפש, תשב על כיסא נוח ותחייך.

ישראל ש

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. נעמת לי עד למאוד ידידי!!
    האמת,תתפלא,בנוסף לדבריך המפעימים – אף גיליתי בעצמי (קודם לכן),מעין ‘קיצורי דרך’ מהירים ויעילים יותר – להגיע לפסגה!
    אני אפילו רואה אותה באופק…
    וכבר עכשיו מתחיל לחייך – יישר כח.
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
חסר לי בטחון עצמי
קודם כל רציתי לאמר תודה על מה שאתם עושים, זה פשוט מדהים כמה שכל תשובה מנומקת בצורה רצינית ואכפתית כאילו אתם מכירים את השואל והוא בן משפחה שלכם. ניגש לשאלה אני בחור בן 21. ברוך השם לא חסר לי כלום בחיים מבחינת מעטפת, משפחה טובה מצב כלכלי מצוין חברים, קשר...
איך מתמודדים עם נרקסיסטים?
יש לי שאלה שמאוד מעניינת ומעסיקה אותי. איך מתמודדים עם נרקסיזם במשפחה- כלומר הורים, גיסות, חמות, שאם אני מדברת איתם לפעמים- הם גורמים לי להרגיש בעצמי חסרת ערך , ואפילו לפעמים לכעסים חזקים- מול בעלי. וגם אני מרגישה שאלו אנשים מהצד הלא טוב של היקום. כלומר מהצד של היצר הרע-...
מותר גם סתם להנות ולהתבטל מבלי שנחשוש לבזבוז זמן?
אשמח לקבל הבהרה תמיד יש שאלה מציקה שאולי אנחנו אמורים ללמוד עד המקסימום ולהיות ממש מחושב על הדקה וגם על כל מילה של דברים בטלים צריך פיקוח וכן סתם הנאות העולם הזה מעבר למה שנצרך תמיד יש את התשובה שצריך להיות נורמלי אבל החרדה שוב עולה שאולי אפשר להיות במינימום...
ה"לא נעים" פשוט מנהל לי את החיים באין מפריע!
אני בחורה מהצפון שעובדת במשרה סתמית כלשהי, בתחום הפרא רפואי. סיימתי לימודי תואר ראשון לפני שנה, לא מצאתי עבודה בתחום שלי וכעבור חצי שנה של חיפושים הגעתי למשרה הזאת. אני מתכננת לעזוב עכשיו לקראת בין הזמנים, קצת לנפוש לפני שאני מתחילה לימודים בתחום אחר בעז”ה, עד שאמצא את עצמי… הבעיה...
לא מרגיש סיפוק בכלום
אני לא יודע מה יש לי. אני אשמח לתמצת את השאלה – אין לי סיפוק במעשיי. למה ? הלוואי שהייתי יודע. אני בעל תשובה, ברוך השם זכיתי לחזור בתשובה ולעלות מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, סיימתי הרבה מסכתות ברוך השם עושה זיכוי הרבים גדול שומר את הברית + את העיניים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן