The Butterfly Button
יש בעיה עם להנות ממנעמי העולם הזה?

שאלה מקטגוריה:

שלום רציתי לדעת אם אני טיפוס שמאוד אוהב להנות מהעולם הזה אני מדבר על בגדים מותגים וטיסות כושר ( אני לא מדבר כמובן על עבירות)האם יש בעיה עם זה ואני צריך להשתנות אוו שאין בעיה עם זה כי זה עבודת השם שלי שככה אנו מתחבר אני מתחננן לתשובה זריזה, תודה מחכה לתשובה

תשובה:

שלום לך

שאלתך מצויינת ומעידה על ערנות רוחנית ועל כך שאכן בחייך אתה לא חש שהדברים סותרים בהכרח, בניגוד למסרים שונים שאתה שומע סביבך ועם זאת אתה בתוכך מתלבט בכך, גם התלבטותך מראה כי הנך עובד ה' וכך אתה תופס את עצמך, ועל כך, אשריך!

התשובה שלי תהיה תלוי

עצם העובדה שאדם נהנה מחייו אינה אומרת שהוא לא עובד ה', ולהיפך, הקב"ה ברא את עולמנו הזה עבור עושי רצונו, ויתרה מכך, חלק מעבודת ה' עצמה היא לטפח את החיים, לדעת לחיות בצורה מאוזנת, שיש בה הנאה יחד עם איפוק, הרבה מסוגי ההנאות שהזכרת יכולים לשמש בקלות את עבודת ה' ולעתים שזה הכרח ממש, אך גם המותרות כאשר אדם מתענג ביושר על מה שניתן לו, ומן הצד השני יודע גם לתת את עצמו כשזקוקים לו, הם אינם מעוררים אותה גסות שהם מעוררים במצב לא מתוקן

הבעיה בהנאות היא ההתמכרות אליהן ושכחת ה' שהן עלולות לייצר, אפשר להיווכח בזה בכך שנראה עשירים ואנשים שחייהם מלאים תענוגות, יש כאלו, ואולי הם הרוב שמאבדים את יכולתם להיות ערניים לעני ברחוב, למצוקה אנושית, השפע הגשמי גורם לנו במקרים רבים לאבד את המצפן המוסרי שלנו ולשקוע באהבת הקיום החומרי ובדאגה עצמית. על כך אמרה תורה "וישמן ישורון ויבעט.. ותשכח ק-ל מחוללך"

כאשר אנו חיים בעולם של שפע, אנו זקוקים יותר מכל להכיר בנותנו, ולזכור את משמעות המתת הזה, לזכור כי הוא דורש מאיתנו לחלוק אותו, לא לנכס אותו אלינו ולזכור שהוא קשור ביחסנו עם ה'

כיום אנו באופן כללי חיים במצב של שפע, ושפע זה בפרט בארץ ישראל הוא ברכת ה', בדיוק קראנו זאת בפרשת השבוע, הקב"ה מבטיח לאברהם את הברכה, מהי ברכה? הלא בוודאי שראשית לכל היא גשמית, האם ניתן לומר שהיא שלילית? בוודאי שלא כך הוא, אלא שאנו כיהודים יודעים שהשפע האמיתי והמתמשך נמצא רק מכח החיבור שלנו עם ה' והשמיעה לקולו, רק מחיבור למקור החיים יש שפע נצחי ומתמשך, מעיין שאינו פוסק, עלינו אם כן לקבל שפע ברכת ה' זו בתודה ובהוקרה, ואם אנו דוחים את השפע יש כאן במידה רבה חטא לא פחות מאשר מי שלוקח את השפע לעצמו אך אינו מכיר בו שהוא מה'ועל כך נאמר בנזיר "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" ואמרו חז"ל כי עצם נזירותו ופרישותו חטא הוא

המהלך שהתורה מציירת בנוגע לארץ ישראל, הוא שהשפע עצמו יש בו ברכת ה', אך הוא דורש מאיתנו התכוונות וערנות מתמדת, לא להחטיא את המטרה, לזכור מהיכן השפע ניתן ותמיד לתלות יהבינו במקור החיים, שלא נתחיל לחשוב שהשפע זהה איתנו וכבר איננו זקוקים לדבר, הכרת טובה זו היא מיסודות עבודתינו, ואנו זקוקים ללמוד עבודה זו דווקא משום שכיום ב"ה זהו מצבנו הכללי, כל זמן יש לו עבודת ה' שלו, ובעתות שלנו נראה שזה חלק מרכזי מעבודת ה' ולא כמו בעבר שבאמת לא היה שפע ולכן עבודת ה' היתה במישור אחר ופחות היתה בעיה לאנשים להימנע ממותרות (כלומר שההבדל הזה בין אז להיום אינה בשל חולשת הדורות אלא בשל ההבדל הכה עצום בתנאי החיים המולידים אצלנו לא חולשה אלא צורך בעבודת ה' מסוג אחר)

עוד הערה חשובה, הרבה מהנאות אלו אינם בכלל מותרות והם חשובים מאוד להזנת הגוף והנפש, טיפוח עצמי, כושר, טיולים במידה הדרושה כל אדם לפי עניין נפשו, הם חיוניים להויה בריאה בעולם, הראויה לעבוד את ה' באמת, ולכן סוג דברים אלו הם ממש מוכרחים ונחוצים לעבודת ה' אמיתית.

ברכה והצלחה, מי יתן ובכל השפע שאנו מקבלים נדע מי הנותן ונהנה ונשמח בעולמו של הקב"ה

בברכה

אריה מ.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...
איך מתאבלים באמת על חורבן הבית?
אנחנו נמצאים עכשיו שבוע לפני תשעה באב, ואני שואלת איך מצליחים באמת להיות באבלות הזאת? כמו הרבה קשיים שקורים בחיים הנטייה המאוד אנושית היא להדחיק, לדחוף הצידה למלא את הראש בדברים משמחים ולנסות לשכוח מהצער. נכון שהדרך הנכונה להגאל מכל דבר בעצם היא לתת לעצמינו לעבור דרך הקושי, להרגיש אותו,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן