שלום לך

שאלתך מצויינת ומעידה על ערנות רוחנית ועל כך שאכן בחייך אתה לא חש שהדברים סותרים בהכרח, בניגוד למסרים שונים שאתה שומע סביבך ועם זאת אתה בתוכך מתלבט בכך, גם התלבטותך מראה כי הנך עובד ה’ וכך אתה תופס את עצמך, ועל כך, אשריך!

התשובה שלי תהיה תלוי

עצם העובדה שאדם נהנה מחייו אינה אומרת שהוא לא עובד ה’, ולהיפך, הקב”ה ברא את עולמנו הזה עבור עושי רצונו, ויתרה מכך, חלק מעבודת ה’ עצמה היא לטפח את החיים, לדעת לחיות בצורה מאוזנת, שיש בה הנאה יחד עם איפוק, הרבה מסוגי ההנאות שהזכרת יכולים לשמש בקלות את עבודת ה’ ולעתים שזה הכרח ממש, אך גם המותרות כאשר אדם מתענג ביושר על מה שניתן לו, ומן הצד השני יודע גם לתת את עצמו כשזקוקים לו, הם אינם מעוררים אותה גסות שהם מעוררים במצב לא מתוקן

הבעיה בהנאות היא ההתמכרות אליהן ושכחת ה’ שהן עלולות לייצר, אפשר להיווכח בזה בכך שנראה עשירים ואנשים שחייהם מלאים תענוגות, יש כאלו, ואולי הם הרוב שמאבדים את יכולתם להיות ערניים לעני ברחוב, למצוקה אנושית, השפע הגשמי גורם לנו במקרים רבים לאבד את המצפן המוסרי שלנו ולשקוע באהבת הקיום החומרי ובדאגה עצמית. על כך אמרה תורה “וישמן ישורון ויבעט.. ותשכח ק-ל מחוללך”

כאשר אנו חיים בעולם של שפע, אנו זקוקים יותר מכל להכיר בנותנו, ולזכור את משמעות המתת הזה, לזכור כי הוא דורש מאיתנו לחלוק אותו, לא לנכס אותו אלינו ולזכור שהוא קשור ביחסנו עם ה’

כיום אנו באופן כללי חיים במצב של שפע, ושפע זה בפרט בארץ ישראל הוא ברכת ה’, בדיוק קראנו זאת בפרשת השבוע, הקב”ה מבטיח לאברהם את הברכה, מהי ברכה? הלא בוודאי שראשית לכל היא גשמית, האם ניתן לומר שהיא שלילית? בוודאי שלא כך הוא, אלא שאנו כיהודים יודעים שהשפע האמיתי והמתמשך נמצא רק מכח החיבור שלנו עם ה’ והשמיעה לקולו, רק מחיבור למקור החיים יש שפע נצחי ומתמשך, מעיין שאינו פוסק, עלינו אם כן לקבל שפע ברכת ה’ זו בתודה ובהוקרה, ואם אנו דוחים את השפע יש כאן במידה רבה חטא לא פחות מאשר מי שלוקח את השפע לעצמו אך אינו מכיר בו שהוא מה’ועל כך נאמר בנזיר “וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש” ואמרו חז”ל כי עצם נזירותו ופרישותו חטא הוא

המהלך שהתורה מציירת בנוגע לארץ ישראל, הוא שהשפע עצמו יש בו ברכת ה’, אך הוא דורש מאיתנו התכוונות וערנות מתמדת, לא להחטיא את המטרה, לזכור מהיכן השפע ניתן ותמיד לתלות יהבינו במקור החיים, שלא נתחיל לחשוב שהשפע זהה איתנו וכבר איננו זקוקים לדבר, הכרת טובה זו היא מיסודות עבודתינו, ואנו זקוקים ללמוד עבודה זו דווקא משום שכיום ב”ה זהו מצבנו הכללי, כל זמן יש לו עבודת ה’ שלו, ובעתות שלנו נראה שזה חלק מרכזי מעבודת ה’ ולא כמו בעבר שבאמת לא היה שפע ולכן עבודת ה’ היתה במישור אחר ופחות היתה בעיה לאנשים להימנע ממותרות (כלומר שההבדל הזה בין אז להיום אינה בשל חולשת הדורות אלא בשל ההבדל הכה עצום בתנאי החיים המולידים אצלנו לא חולשה אלא צורך בעבודת ה’ מסוג אחר)

עוד הערה חשובה, הרבה מהנאות אלו אינם בכלל מותרות והם חשובים מאוד להזנת הגוף והנפש, טיפוח עצמי, כושר, טיולים במידה הדרושה כל אדם לפי עניין נפשו, הם חיוניים להויה בריאה בעולם, הראויה לעבוד את ה’ באמת, ולכן סוג דברים אלו הם ממש מוכרחים ונחוצים לעבודת ה’ אמיתית.

ברכה והצלחה, מי יתן ובכל השפע שאנו מקבלים נדע מי הנותן ונהנה ונשמח בעולמו של הקב”ה

בברכה

אריה מ.