שואלת יקרה ומדהימה!

התרגשתי לקרוא את שאלתך, את אמיצה כ"כ!

היכולת לשנות את אורח החיים בעקבות בחירה מושכלת בדרך מעוררת הערכה רבה!  ולא פשוט לעשות את זה לבד..

אני רוצה לנסות לתאר את התהליך שאת עוברת-

החלטת לחזור בתשובה, עשית צעדים משמעותיים ושינויים שונים, היה לך גיבוי חברתי, והרבה התרגשות וטעם. הכל קרה מהר, בבת אחת, ועד לאחרונה, היית בתוך התהליך, ולא היתה לך הפניות להתבונן על הדברים ועל עצמך מבחוץ.

פתאום כולם התחתנו ונשארת לבד. ההתרגשות וטעם החידוש אולי דעכו מעט,

והלבד משאיר אותך עם ההחלטות והמצוות והשיעורים והשבתות, הכוחות של ההתחלה פחות עוצמתיים, והחברה המגבה כבר לא ממש כאן. נשארת עם האמת בלי הרעש והצלצולים, ואולי גם עם קצת חוסר סדר או בלבול…

במקום לחדול, את עוצרת ושואלת את עצמך מה את אמורה לעשות עכשיו, מה עשית ולאן פניך. וזה לכשעצמו צעד מדהים שמעיד כי את מבקשת אמת.

בעיני זו אינה ירידה רוחנית, אלא נקודת הפתיחה לבירור איך את יכולה מהמקום שלך לעבוד את ה' ממקום פנימי, בתנאי חייך, גם כשהדברים הופכים לשגרתיים.

עכשיו את לבד מול ריבונו של עולם

הלבד הזה הוא מתנה.

כן. לא נעים להישאר לבד,(לבד זמני ביותר בעזרת ה', מאחלת לך את כל הטוב, שירה!!)

אבל נסיבות החיים הנוכחיות הן הזדמנות גדולה בשבילך להפוך את התהליך לאמתי ופנימי עוד יותר!

איך?

הבעת רצון להתחיל מהתחלה, הרצון אנושי ונראה מבטיח.

הרצון הזה מזכיר לי את עצמי בהקשר לגמרי אחר- ניקח את הדברים כהשאלה-

המחשב שלי לאחרונה עמוס ואיטי, וכל פעם שהוא נתקע או "עושה בעיות" ואין לי סבלנות לחכות שהתכנית שאיננה מגיבה תגיב, או הדפים יטענו מחדש, (ואחרי חמש הקשות להפעלת מנהל המשימות שרק משחירות לי את המסך ותוקעות את העסק עוד יותר) אני עושה לו "ריסט"- הפעלה מחדש, ההפעלה מחדש כמעט תמיד מחזירה את המחשב לכושר, אבל תמיד יש מחיר לקוצר הרוח שלי- אני מאבדת חומרים שעבדתי עליהם, לפעמים עבודה של שעות נעלמת בלי יכולת לשחזר אותה, ועלי להתחיל הכל מחדש וחבל.

אנחנו כבני אדם מורכבים הרבה יותר מהמחשב הביתי שלי- ולך שירה, כמובן יש עומק וגובה ורוח… אבל הדוגמא הזו בעיקר ממחישה עד כמה אנחנו צריכים לפעמים סבלנות לתהליכים וגם שלמרות הקצב המהיר והמבלבל עשית והשגת המון דברים בדרך, דברים שלא היית רוצה לאבד, הישגים ומדרגות שאי אפשר לקחת לך.

אבל במקום להתחיל מהתחלה, אני רוצה לחשוב איתך איך את מתארגנת מחדש עם הדרך המופלאה שאת נמצאת בה.

מה שאולי חסר כאן זה סדר (בראש),

והתרגשות (בלב).

לסדר- פירושו לארגן את כל הידע- ההלכתי, ההשקפתי, המחשבתי, המעשי לברר את מה שצריך בירור, בהדרגה.. עושה לי רושם שהידע ברובו קיים אצלך והקושי העיקרי הוא ההתאמה- לעצמך איך הדברים באים לידי ביטוי אצלך, התפילות שלא תמיד קל  לך להתפלל, השיעורים ותשע הקומות, השבתות והחגים במשפחה ששומרת חצי וכו'.

כך או כך עושה לי רושם שאת מודעת מאד וצריכה פשוט להקדיש זמן ומקום לעשיית סדר, ואם תצטרכי עזרה מבחוץ, רב, רבנית או מורה דרך תפני ואני בטוחה שיעזרו לך בשמחה, אם תרצי שאפנה אותך לאנשים שיעזרו לך בתהליך את מוזמנת לפנות אלי במייל.

לגבי ההתרגשות- הכוונה בתפילה, התחושה שהיא התקבלה וכל מה שהיה ולא תמיד קיים עכשיו-

חשוב לי שתדעי שזהו תהליך טבעי מאד של הרגל, ושגרה. שמאפיין גם את מקיימי המצוות מבטן ומלידה. גם אנשים רמי מעלה.

טבע האדם הוא שכל חידוש משמח, ונחווה ממקום פנימי ואמיתי, אך ברגע שהדברים נכנסים לריטואל קבוע ההתרגשות של ההתחלה דועכת, ועבודת החיים היא להכניס את הלב, להתחדש בשגרה ולהשתדל שהדברים יעשו מבפנים. אם את כבר לא תמיד מצליחה לכוון סימן שהתפילה היא חלק משגרת חייך, עכשיו העבודה היא להתחדש, ולהתרענן להכניס לשמור על לחלוחית ולהישמר משחיקה ויובש. אבל דרושה סבלנות, התהליך הוא ארוך, ולכך נוצרנו..

במקומות האלה יש הרבה מקום לתפילה- ואין כוונתי לחובת התפילה היומיומית, מעבר אליה, לתפילה פשוטה, בניסוח אישי, לדיבור עם בורא עולם שיעזור לך לברר ולדעת, שיסייע לך לעבוד אותו ולקיים מצוות מתוך שמחה והתלהבות, שיעזור לך לעשות בירור מקיף, שיתן לך את היכולת להצליח בתנאי חייך לעשות את הדברים הנכונים, ושתרגישי עם הכל סיפוק ושמחה.

קדימה, צאי לדרך! אשריך אחותי!!

הערכתי הכנה והגדולה.

חנה

[email protected]