דלג לתוכן
רציתי לשאול על נושא שאני חושב עליו כבר זמן רב.אני בן תורה בוגר ישיבות וכוללים נשוי ואב לכמה ילדים ב”ה.יש לנו בבית אינטרנט לצורך עבודתה של אשתי ויש לנו סינון של אתרוג מבית רימון שזה יחסית סינון ברמה גבוהה,אין אפשרות כמעט למכשולים ואפילו האתר שלכם שבעבר נהניתי לקרוא בו נחסם לאחרונה ללקוחות אתרוג (מדוע??? לא ברור לי..),ברשותכם אני רוצה לפתוח את ליבי עם לא מעט כאב,אני פשוט מבולבל מעצמי,מצד אחד אני מרגיש הרבה פעמים סוג של פיספוס כביכול ח”ו אנחנו מפסידים שאיננו יכולים לגלוש בחופשיות,אין ספק התורה אוסרת מראות אסורים ולא תתורו וכו’ והרהור אסור,ואני לא בא חלילה להכחיש או לפרוק עול,אבל אני רוצה לחבר את הלב שלי לקב”ה ולקבל באהבה את הנושא של שמירת העין והלב ולא באילוץ כגזירה שצריך לסבול למרות שברור שהמציאות היא שאין ברירה וכך קבע הבורא.אז איך עושים את זה?אני רוצה ברשותכם להשמיע מעט מטענות שהיצר הרשע טוען לי בכדי שאדע מה לענות לו כי הוא לא מרפה ממני,הוא טוען שיש כאלו חויות בצפיה בסרטים ובפריצות ובזימה ואנחנו מפסידים כי אסור לנו..הוא טוען לי שיש פה הקרבה גדולה ולפעמים גדולה מדי…הוא טוען שאולי לפעמים כשקשה בחיים אפשר להשתחרר ולשכוח קצת ע”י גלישה חופשית…אני כותב בכאב גדול כי הנסיון הזה פשוט מבלבל אותי ומכאיב לי נורא,אתה מרגיש ברמה רוחנית של בן תורה ופתאום צריך להתמודד מול פיתוי עוצמתי שכזה, ושוב-האינטרנט שלי חסום ואני מוצא את עצמי לא פעם אומר לקב”ה תודה שזה חסום תודה ששמרת עלי שלא אפול שלא אמעד,אבל אני מרגיש אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי מה אני עונה לו?אם אין לי תשובת מחץ נגד אני מפחד שפשוט אפול גם אני, מצד אחד יש לי אהבה לאבאלה בשמים שנותן לי את הכל ואני ממש לא מעוניין להכאיב לו ומצד שני הפיתוי של היצר משגע אותי, אוסיף עוד משהוא ואני מבקש להקדים שאני לא בא ח”ו לקנטר אלא לחשוב איתכם ביחד,לכן נא לקרוא עד הסוף לפני שמרימים גבה: העיתונות החרדית צועקת וצווחת במלוא גרונה הניחר נגד הפירצות שקיימות באינטרנט כולם זועקים תהום!!!זהירות!!! וכל הגדול מחבירו נעשה צעקן יותר מחבירו,ואני תוהה וכי אנשים לא יודעים?וכי הציבור תמים עד כדי כך?אני בטוח שלא,להיפך אנשים רבים מודעים לסכנה ונכנסים במודע ויורדים במדרון במודעות למה שהם נחשפים-אם כך מדוע הם עושים זאת?הרי זה כלכך גרוע?! אלא מה, יש לאדם סיבה שהוא מחפש באינטרנט,אמנם גזל ועריות נפשו של אדם מתאווה להם ומחמדתן כלשון הגמ’ אבל פה יש משהוא הרבה מעבר לזה-ואני שואל מה חסר לאדם בבית או בחיים שהוא הולך ושוקע באינטרנט?מה חסר?כנראה שאנשים רבים מרגישים חסר מסויים שאותו הם מבקשים למלא ע”י המדיה-נכון או לא?אם כך זה לא מספיק לצעוק נגד ונגד אלא צריכים ללמוד איך אני יוצר חוויות מוחשיות ומרגשות בתוך חיי הרוחניות שלנו בתוך הלימוד בתוך הנישואין ובתוך עבודת ה’ שלנו וכך אני נילחם בכלי יעיל כי אני נותן לעצמי סיפוק עוצמתי ברמה שכבר לא ארגיש דחף לברוח לעולם המדיה בכדי ליהנות משם-הלא כן?אולי אני טועה אבל כך נראה לי הגיוני ,ועכשיו בחזרה לשאלה שלי,אז איך עושים את זה?מצד אחד זה המקום הגרוע ביותר כידוע ואני לא רוצה ליפול שם ומצד שני יש תחושה של החמצה גדולה,אז איך מחברים את הלב לרצון ה’ ?אני מבין דברים בשכל אבל לא מצליח לפייס את הרגש,
אני אוסיף עוד עומק לשאלתי,אמרתי שיש תחושת חסר שאדם מנסה למלאות,אבל במחשבה נוספת אני חושב שגם אם אדם לא מרגיש חסר עדיין הוא יכול עמוק עמוק בפנים להרגיש שבעצם יש לו פיספוס שהוא לא יכול למלאות את רצונו,ואם תאמרו שנכון כך זה ביהדות וצריך להגביר תמיד את הטוב על הרע,על זה אני שואל הרי פה יש נסיון ברמה מטריפה ביותר! והיצר מחכה ומחכה להיזדמנות להפיל ,אז צריך להכין מראש מקום בלב שבו אני חווה במוחש ובעוצמה ש”אני בעצמי” פשוט לא מעוניין בחטאים האלו! ואם זה יש תיקווה שהמלחמה תהיה יעילה ,אבל איך?
חשבתי על כמה כיוונים ואני לא בטוח במה לבחור ואיך לפתח את זה למעשה,ואני פתוח לשמוע עוד כיוונים,
1)צריך שיהיו לנו חוויות רוחניות עוצמתיות אם זה בלימוד או ברוחניות או בזוגיות וכו’או בהכל יחד
2)אדם צריך להיות מודע עד כמה שהוא יכול לחסר שלו (במידה והוא מרגיש תחושת חסר) כלומר מה חסר לי?ואיך אני ממלא את זה בצורה חיובית ולא בפאסיביות מול המסך…
3)אולי יעזור לי לשמוע על הדרדור האישי של אנשים שהתמכרו לתכנים קשים באינטרנט מה קרה לאישיות שלהם מבחינה אישית ונפשית ומוסרית וזוגית,אולי זה יתן לי עוד מבט שיחזק לי את הזהירות ושמירת המרחק משם פשוט בכדי שלא אשתגע..כמו אלה שכן השתגעו..
4)למצוא מקום בלב שבו אני מצליח למצוא הזדהות עם רצון התורה כלומר שהלב שלי מזדהה עם רצון ה.
אשמח לקבל הכוונה מעשית ותשובה לשאלה,אני רק אדגיש שיש לי צורך לא רק בתשובה שכלית אינטלקטואלית אלא גם תשובה שמדברת אל הלב ואל הרגש,
תודה רבה מראש,השאלה שלי מורכבת ואני מתנצל מראש על המאמץ שיקח להשיב על זה,אבל במצבי הנוכחי בחיים,אתם כרגע הכתובת היחידה שנוח לי להיישיר מבט לעצמי ולפתוח את הנושא ולשים אותו
על השולחן ,
תגובה אחת
אח שלי היקר. את כל הרווחים הגשמיים שהרווחתי מהאינטרנט. הייתי מוותר עליהם לעומת הנזק שנגרם לי באמונה ואני כבר לא מדבר על צניעות בכלל. אני חשבתי הרבה עם עצמי מה הרווחתי מזה שיש לי אינטרנט. לדוגמא תקשורת יותר משובחת או הזמנות דרך האינטרנט לחסוך זמן וכסף. אבל אם אקח את כל הרווח הוא אפסי מול הנזק שהוא גרם לי. אני מצטער על היום שהכנסתי את זה לבית. רק לך תצא מזה עכשיו. אתה לא מפסיד כלום בחיי. אתה השפוי ואני המשוגע