בס"ד

שלום וברכה!

קראתי את הדילמה בפניה אתם עומדים, והזדהיתי מאד עם ההתלבטות המלווה אתכם בימים אלו. גם אני הייתי שם וגם אני התמודדתי בדיוק עם אותה דילמה. אשתף אותך בסיפור אישי מלפני כמה שנים:

גם אני הייתי אברך כולל יום שלם עד לפני כמה שנים, והחזקתי ברשותי רק טלפון כשר ללא אפליקציות כלל. עם השנים חשתי כי יש לי צורך הולך וגובר באפליקציות שונות, ובטלפון שישמש אותי לא רק לשיחות יוצאות ונכנסות אלא גם לדברים נוספים. במיוחד ככל שנדרשתי להרחבת פרנסת הבית ועיסוקיי בעבודה הלכו וגדלו (במיוחד כשנכנסתי לתפקידי ניהול), הצורך הלך וגבר, והיעדרו של טלפון חכם הלך והעיק מיום ליום.

מאידך, אשתי שבאותם ימים הייתה עקרת בית ולא חשה בצורך דומה, חששה ובצדק מהמשמעות של החזקת טלפון חכם. ראשית, היא חששה מה יקרה עם מצבי הרוחני. אמנם הטלפון הכשר יהיה מוגן ובפיקוח ויכיל רק אינטרנט מסונן, אך החשיפה התדירה לרשת והעיסוק בתקשורת חברתית (קבוצות בווטסאפ וכד') עלולות לגזול זמן יקר ולהפנות את האדם לעיסוק בדברים טפלים על חשבון העיקר. בנוסף, להחזקת טלפון חכם יש גם משמעות חברתית גדולה בחברה שבקרבה אנו חיים. באותם ימים היו לנו כמה ילדים האמורים להתקבל למוסדות חינוך. רצינו לתת להם את החינוך הקהילתי הטוב ביותר, וזה היה זמין באותה עת בעיקר בבתי ספר, ת"תים וישיבות ששללו החזקת מכשיר שאינו כשר על ידי ההורים. החשש היה גדול, מה יגידו בחברה? האם מוסדות החינוך יידחו אותנו בשל כך? איך זה ישפיע עלי ועל אורח חיי התורני (שלא רציתי להפסידו בכל מחיר)? הדילמה הייתה מאד מאד גדולה.

לפני שאספר כיצד פתרנו אותה (ספוילר: עד היום היא לא באמת נפתרה עד תומה…), אני חייב לומר שיש מידה רבה של צדק בחששות מהחזקת טלפון חכם יותר. ראשית, אמר שלמה המלך החכם מכל אדם "אוהב כסף לא ישבע כסף" (קהלת, ה, ט) ואותו דבר גם בטכנולוגיה. הסיכום בינינו היה שאקנה מיני סמארטפון קטן, ישן וכשר, שיענה על הצרכים הבסיסיים להם נדרשתי במסגרת עבודתי, אך לא יהיה נוח לשימוש תדיר ולא יגרום ל"התמכרות". אתה חושב שבזה זה נגמר? ממש ממש לא! מהר מאד גיליתי כי יש עוד ועוד אפליקציות שאני "חייב" ואלו לא נמצאות במכשיר המיני. גם אי הנוחות בשימוש במכשיר הקטן הלכה והעיקה מיום ליום. מסביבי שמתי לב ליותר ויותר אנשים שיש להם מכשיר חדשני וגדול, ועם הזמן שעבר הבנתי ש"הצעצוע" שאני מחזיק הוא די טיפש לעומת המכשירים החדשניים. לא עברה שנה ועברתי לסמארטפון רגיל, ומשם הייתה הדרך קצרה לרכישת סמסונג חדשני מסידרה S  (הסידרה המתקדמת יותר), ובמיוחד כשמקום העבודה הציע את זה במחיר מוזל.

מעבר לכך, בתחילה סיכמנו שאשתמש בווטסאפ רק לצ'אטים פרטיים עם אנשים להם אני נדרש במסגרת עבודתי. אך אז פגש אותי בן משפחה ואמר "שאני חייב" להצטרף לקבוצת הווטסאפ המשפחתית כי "הכל קורה שם". כעבור כמה שבועות החל מבצע צבאי, ואני "הייתי חייב" להצטרף לקבוצת חדשות און ליין כדי לדעת הראשון מה קורה. וכך הלכה רשימת הקבוצות בווטסאפ והתארכה, מה שגרם לי להשקעה של דקות ארוכות (שהצטברו לעיתים אף לשעות מדי יום) בקריאת הנייעס בקבוצות, בעיסוק בתחביבים אישיים ובכתיבת תגובות לדברים שאינם באמת חשובים. למותר לציין שזה לא הותיר לי הרבה זמן לדברים החשובים באמת, כמו לימוד התורה, עיסוק רציני בעבודה, השקעת זמן בבית ובמשפחה וכו'.

בנוסף, התברר שגם אינטרנט כשר אינו חסום מלהנגיש לך את "הבלי העולם הזה". התחלתי לקבל בקבוצות הצעות אופנה שונות (לגברים כמובן), רעיונות לגדג'טים חדשים ואפילו הצעות מחיר מוזלות לטיסות לחו"ל, מה שגרם לי לנסוע לאו דווקא כשהייתי צריך. לחרדתי שמתי לב איך ההתמכרות למכשיר גוזלת את זמני ומכניסה אותי ל"אוברדראפט" זמנים רציני שממנו קשה להיחלץ.

סופו של דבר, חששותיה של אשתי התבררו כנכונות, ובשלב מסוים הבנתי שאני חייב "דיאטת סמארטפון" דחופה כדי לחזור ולנהל את זמני באופן הראוי.

מצד שני, טענותיך צודקות בהחלט. לא הארכת לכתוב אותן, אבל אני אאריך בשמך. העולם של היום עובר יותר ויותר להתנהל טכנולוגית. ישראל מדינה מערבית מתקדמת המשתייכת לארגון המדינות המפותחות (OECD), וכדי לשמור על מעמדה היא חייבת לעבור לטכנולוגיות חדשות ולהיפטר מהישנות. כך "נקברו" לאחרונה דורות 1 ו-2 של הטלפונים הניידים, ובקרוב ייפטרו גם מדור 3 ודור , מה שישאיר בידינו אפשרות יחידה להחזיק טלפון חכם. המוסדות והרשויות עוברים יותר ויותר להתנהלות טכנולוגית. בנקים, עיריות, ואפילו חנויות שונות, כבר אינם מאפשרים שירות טלפוני, אלא רק כזה הכרוך בהזמנות דרך הרשת. גם אם הנך אברך ולא עוסק בחיי המעשה, אפליקציות שונות הולכות ונהיות חיוניות לחיי היום יום, ואין דרך להתנהל בעולם המודרני בלי השימוש בהם. לכן קמים בשכונות חרדיות מוקדי "אינטרנט גלאט" כפטריות אחר הגשם, אך זהו פתרון יקר ומסורבל, שדורש זמן רב בחיים, והוא הרבה יותר מורכב מאשר להחזיק את האפליקציות הנדרשות בכיס.

אז מה עושים? איך מחזיקים את החבל בשתי קצותיו ומצליחים לשמור על יציבות? איך זורמים עם הטכנולוגיה ועם אורח החיים המתקדם, אך מצליחים לשמור על רמתנו הרוחנית ועל מקומנו בתוך חברה תורנית המקפידה על קלה כבחמורה??

אציע כאן כמה נקודות שעזרו לי, ומקווה שהדברים יהיו לתועלת.

ראשית, יש לכם נתון חשוב שיכול לסייע במצבים מעין אלו, וחשוב לשמור עליו מכל משמר. זו הזוגיות הטובה ביניכם. העובדה שיש ביניכם אהבה, אחווה ורעות, וחשוב לכם להמשיך לעשות דברים ביחד ולדאוג זה לרגשותיה של זו, היא חשובה מאין כמותה. אם תחליטו שכל צעד שייעשה, יקרה רק בהשלמה מוחלטת מצד שניכם ובתיאום הדדי, תוכלו לאזן זו את זה, ולעשות את הדברים בצורה טובה, בריאה, וכשכל אחד מכם שומר על השני מלחצות גבולות. אין כמו זוגיות טובה, התייעצות הדדית ועשיית הדברים יחד, המסייעות לשמור על גבולות, לעשות את הדברים נכון ולא להגיע למחוזות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהם. לכן מעודד אתכם לחזק ולבצר את הקשר ההדדי ולהחליט שבנושא זה כל החלטה תתקבל רק עם שניכם שלמים בה.

דבר נוסף זה עשיית התהליך תוך בחינה כל העת להיכן זה לוקח אותך. "מדידה והערכה" נשמעים לנו משהו גדול, אך הם חיוניים כדי שלא נאבד את עצמנו בסבך הטכנולוגיה הנוצצת. אם אתם מחליטים לקנות חצי טאץ', תנסו לכמת את הזמן אותו אתה משקיע בשימוש במכשיר. כמה זמן השתמשת בו כל יום? (בטלפונים החכמים יש אפליקציה שנותנת לך מידע זה בלי להתאמץ), על חשבון מה הגיע זמן זה? האם באמת מותקנות על המכשיר שלך רק אפליקציות שאתה חייב או שמא "השתחלו" אליו גם אפליקציות לא חיוניות? כל פרק זמן תעשו הפסקה, ותנסו למדוד ולהעריך מה קורה. תהליך כזה שייעשה במשותף יכול להיות חיזוק גדול לזוגיות. לא ממקום שמישהו מכם מפקח על השני, אלא מחויבות של שניכם יחד לתהליך, והבנה שכמו שהיא לא רוצה שתשתנה גם אתה אינך רוצה בכך, ומתוך הרצון ההדדי אתם מחויבים למדידה ולהערכה.

בנוסף, כולנו מוקפים באנשים חכמים. כאלו הרואים את המציאות בפרספקטיבה רחבה ויכולים לשפוך לנו אור על דברים שלא חשבנו, או להציע לנו כיוונים חדשים אליהם לא הגענו בעצמנו. זה יכול להיות רב קרוב, איש טיפול או אף מכר חכם ורואה למרחוק. קחו לכם מישהו כזה ושתפו אותו בדילמה. בקשו ממנו עצה כיצד לנהוג, לא ממקום של "אני חייב לעשות מה שהוא אמר", אלא מתוך הבנה שהאיש יכול לחשוף בפניך השלכות שלא חשבתם עליהם, ולהרחיק אתכם ממחוזות שאתם לא רוצים להגיע אליהם. "כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" (שמות רבה, ג', ח') אינה קלישאה, היא אמירה חכמה שיכולה לסייע רבות לחיינו. אמנם בצוק העיתים ובמצב שבו מילדות "מחייבים אותנו" לציית לסמכויות רוחניות, לעיתים כאלו שאחרים קבעו בשבילנו, אנו נרתעים מכך ונמנעים לעיתים מלהתייעץ, אך אם תבחרו לעצמכם את האיש או האישה החכמים בעיניכם אתם אפשר להתייעץ ולא תכבלו עצמכם מראש בכבלי ציות כאלו ואחרים, תראו כמה נפלאות יכולות להיות עצות המגיעות ממישהו שרואה טפח או טפחיים מעל לקרקע.

ובעיקר, חשובה הנאמנות לייעודכם הרוחני. בחרתם להיות חרדים ולחיות חיי תורה לא בכדי. אתם מאמינים כי הדרך התורנית היא זו היכולה לגדל את האדם ולתת לו את המשמעות החשובה ביותר לחייו. אתם מן הסתם משלמים בשל כך מחירים (כמו אי החזקת טכנולוגיה, או עיסוק בלימוד תורה במקום בצבירת הון) כי זה חשוב לכם. זכרו כל הזמן, שחבל לאבד דברים כה חשובים בגלל מכשיר קטן, חכם ונצרך ככל שיהיה. משמעת עצמית, שמירה על גבולות ובדיקה עצמית תמידית, יכולים לאפשר לכם ליהנות מחיים טכנולוגיים מתקדמים ובה בעת לשמור על קלה כבחמורה ולהישאר יראי ה' בשלמות. יש אנשים החרדים לדבר ה' שעושים זאת, זה אפשרי, זה קיים וזה יכול להיות גם אצלכם.

בהצלחה רבה במשימה החשובה

דניאל

[email protected]