שלום אישה אחראית,
השאלה שאת מעלה היא לא סוגיה עקרונית או תיאורטית אלא שאלה פרקטית, ולכן אני נמנעת מלהיכנס לשאלות שלא נשאלות פה. המצב כרגע הוא ש…
יש אינטרנט בבית.
אין סינון.
התרגלתם למצב.
בעלך מעוניין, וגם את גולשת וצופה בתכנים שמעניינים אותך.
יש לכם שני ילדים קטנים.
זה מצב נתון, וכעת יש בך כמה קולות, אנסה לבודד אותם זה מזה:
- "אני לא רציתי בזה מלכתחילה. ניסיתי להתנגד אבל בעלי התעקש אז הרמתי ידיים. מה אני יכולה לעשות? ככה זה בזוגיות".
- "אני לא ילדה קטנה. אני יכולה וצריכה לקחת אחריות על מה שאני רואה ועל מה שקורה בבית שלי".
- "כיף לי לגלוש ואני נהנית ממה שאני רואה".
- "אני חוששת שזה יפגע בחינוך של הילדים שלי. איך זה ישפיע עליהם כשזו הדוגמה שהם רואים?".
- "אני שורפת זמן יקר וגולשת מעבר למה שבאמת הייתי רוצה".
- "אנחנו בית חרדי ואני לא רוצה לאבד את זה".
- …
- …
- …
השארתי מקום לעוד קולות שייתכן שיעלו בך תוך כדי.
ועכשיו תרשי לי לשלוף החוצה מתוך כל הקולות את סוגיית הילדים. כמה מדהים שהילדים הם אלה שמעוררים אותנו לעמוד באומץ מול המראה ולשאול את השאלות הקשות.
הרי לעצמנו אנחנו לא פעם מוותרים, אבל כשזה מגיע לילדים אנחנו מתגייסים ומוצאים כוחות לעשות את מה שתמיד ידענו שנכון. אז תודה למורים הקטנים שבלי לדעת מעוררים את האחריות ההורית שבנו וקוראים אותנו לסדר.
לגבי הילדים עצמם, אני חושבת שהאינטרנט לא בריא להם. הוא לא מקדם מיומנויות שהם אמורים לפתח בגיל צעיר, כמו קשב ותקשורת, ולא מתאים למבנה המוח והנפש של הגיל הרך. זה רק חלק קטן מהנזקים שהוא עלול לגרום, ואם את יכולה להגן על הילדים – זה שווה. באיזשהו שלב הילדים שלכם כנראה כן ייחשפו, אבל כל שנה שתצליחו לדחות את המפגש שלהם עם אינטרנט היא מתנה. אז נכון שנוח להושיב את הילדים לצפות בסרט ובתמורה לקבל עשר דקות של שקט, אבל לטווח ארוך זה ממש לא משתלם.
ולגביכם המבוגרים אני מציעה לחשוב על שתי הנקודות הבאות:
- אינטרנט הוא כלי רב עוצמה, וכמו כל כלי עוצמתי חשוב לעשות בו שימוש נכון. תחשבי לדוגמה על מקדחה. מכשיר שימושי ומעולה, אבל אוי ואבוי אם לא נשתמש בו בזהירות. משום מה כשמדובר במקדחה או תרופות היצרן טורח לציין את הוראות השימוש ורשימה ארוכה של אזהרות, אבל אינטרנט? כל ילד יכול.
אז אם יש לכם בבית מקדחה או אינטרנט, חשוב שתגדירו גבולות ברורים: מי משתמש, כמה ומתי. בשונה ממקדחה, האינטרנט ממכר. קל לגלוש וקשה לעצור. אם לא תהיו מודעים לזה אתם עלולים לגלות שהאינטרנט השתלט לכם על החיים ועל המוח הרבה יותר מכפי שתכננתם. הוא ייכנס לתוך הארוחות המשפחתיות והזמן הזוגי. הוא יישב איתכם באוטו ויגזול מכם את הילדים. תסתכלי סביבך ותראי שזה קורה להמון אנשים.
אז במקום לתת לעניינים להתגלגל כי אצלנו החרדים אינטרנט הוא לא אישיו, אני מציעה לשים את זה על השולחן ולבחור בשימוש מושכל וחכם. יש לכם מקדחה, תחשבו איך לעבוד איתה ובעיקר תגדירו את הגבולות של השימוש בה.
- לדעתי אינטרנט ללא הגנה הוא פתח לגלישה למקומות לא טובים עבור מבוגרים וילדים. גם אם אתם אנשים חזקים ובעלי משמעת עצמית אין לכם ביטוח, ואולי כבר עכשיו את יכולה לזהות שאת צופה בדברים שפעם לא חשבת שתגיעי אליהם. אני ממליצה לך מאוד לעשות צעדים חכמים כדי שיהיה לכם סינון תכנים.
כדי שזה באמת יקרה אני לא מציעה לך לרוץ לבעלך ולבשר שהחלטת שמהיום והלאה מה שהיה הוא לא מה שיהיה. להיפך. תמצאי את הדרך לעשות את זה בהסכמה ושיתוף פעולה. תפעילי את קסמייך, תכיני ארוחה טובה, תסבירי כמה זה חשוב לך, תקשיבי לרצון שלו, תביעי תודה על ההסכמה, תספרי כמה זה יעזור לך וירגיע אותך וכן הלאה.
אולי זה יישמע לך קצת מוזר, אבל אני רוצה לסיים בפסוק 'חכמות נשים בנתה ביתה'. אישה חכמה שבונה את ביתה וגורמת להשראת שכינה בעם ישראל לא תמיד נראית כמו רבנית כבודה. לפעמים זו אישה כמוך שגולשת באינטרנט אבל מתעשתת כדי להגן על הילדים שלה. היא מציבה גבולות באומץ ובחכמה, ודואגת שהילדים שלה יגדלו בבית שיש בו אווירה תורנית חרדית.
אני בטוחה שכל צעד שתעשי מתוך אחריות כלפי העתיד הרוחני של ילדייך יביא לביתכם קדושה, נחת ואושר.
ברוריה
דלג לתוכן
