The Butterfly Button
לא מצליח להפסיק לצפות בתכנים בעיתיים

שאלה מקטגוריה:

כשהייתי בן 13 בערך, נחשפתי לתכנים אסורים. זה קרה דרך המחשב בבית, משהו שההורים שלי הביאו בלי לחשוב על ההשלכות. זה היה טראומטי, ומאז אני פשוט לא מצליח להשתחרר מזה. זה נהפך להרגל רע, או אולי כבר התמכרות, ואני חוזר לזה שוב ושוב למרות שאני מתעב את עצמי על זה.

אני יודע שזה פוגע לי בנשמה, מרגיש שאני מלוכלך, ובעיקר מרגיש שזה מחרב לי את כל הסיכויים לזוגיות נורמלית ונישואין בעתיד. אני לא יכול לדמיין את עצמי מתחתן כשאני עם עול כזה. אני מלא אשמה, בושה, ובעיקר כעס על עצמי ועל המצב שנקלעתי אליו.

תמיד אמרו לי שאני בחור טוב וקדוש בטבעי, אבל אם זה נכון – למה אני לא מצליח להפסיק? אני מרגיש שאני ב'פתח' שהורס אותי.

אני שואל אותך: הבושה הזו נכונה?אני בכלל אשם במה שקרה כילד קטן? ומה הצעד המעשי הראשון והאמיתי שאני יכול לעשות עכשיו כדי לא לשקוע יותר? אני צריך להתחיל מאיפשהו, אבל אני לא יודע מאיפה, ומפחד שמאוחר מדי

תשובה:

שלום לך בחור יקר

ניכר מאוד חזק מדבריך שאתה אכן בחור מאוד רציני וטוב וקדוש בטבעך.

יש נקודה פנימית בנשמה שלך שרוצה להישאר טהורה נקייה וזכה, ואתה מרגיש את זה חזק, המצפן שלך עובד טוב.

אלא מה? היית ילד קטן, לפני כ6 שנים, ו…. יצא שראית דברים אסורים ממש.

אתה בוודאי מכיר את הגמרא במסכת ברכות דף לב. "אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא"… הרי לך שחז"ל מתייחסים באופן מפורש למצב דומה לשלך והם לא באים בטענות אל הילד הקטן הזה!!

חז"ל אומרים לו, מה יעשה הבן ולא יחטא?! – איזו אחריות יש לילד קטן וחמוד על דברים שקרו בשחר ילדותו? אני חושב שהילד הזה ממש ממש לא רוצה לחטוא.

אני מציע לא להיכנס להאשמות על אחרים (כמו הורים שהכניסו את המחשב) כי גם הם רק רצו לעשות את הדבר הכי טוב עבור הילדים שלהם, אם רק היה להם את כל המידע של מה יקרה, אבל לא היה להם, והם רק התכוונו לטוב. לכן הפתרון שלך לא נמצא בכיוון של להאשים אותם.

יש משפט שאני מחבב נורא – "אני לא אשם, השם בשמים". המשפט בא לומר שיש לרבש"ע הרבה סיבות ורצונות נסתרים מאיתנו והוא ית' יודע בדיוק כיצד להנהיג את עולמו.

משפט נוסף חזק – "אין טעות בעולמו של אלוקים". ה' לא עשה טעות כשברא עולם כזה, וסובב שיהיה לך מחשב בבית. ה' לא טועה, ואתה לא אשם.

ומשפט אחרון – "לאלוקים אין נכדים – כולנו ילדיו"…. הקב"ה משגיח עליך ישירות, ואיכפת לו ממך, אישית, לא בעקיפין, והוא מזמן לך את מה שיש לך.

אז מה יש לנו עכשיו?

ראשית לשים את האשמה והבושה בצד, הם לא חברים טובים שלנו, הם במקסימום טובים כדי להביא אותך להניע למקום טוב יותר אבל בוודאי לא להוריד אותך ולהקריס לך את הכוחות והאנרגיות והשמחה והתקווה.

כעת משאזרת עוז וכתבת בפורום האנונימי הזה, עשית צעד נהדר וחשוב, ומכאן אני מזמין אותך להמשיך ולעשות עוד צעד נוסף.

אתה לא אשם בכלל במה שקרה, אבל בידך לקחת אחריות על מה שקורה מכאן והלאה. קח אחריות על עוד צעד אחד קטן נוסף.

איזה צעדים יש לך לעשות?

1. להיכנס לפורום של אתר "שמור עינך" וללמוד עוד על התופעות של התמכרות לפורנוגרפיה, או הרגלי צפייה לא טובים.

2. להתפלל על הנושא הזה באופן ממוקד בתפילה שתחבר אתה במילותיך שלך

3. לחפש מישהו שאתה יכול לתת בו אמון, לדעת בוודאות שלא תינזק מלספר לו, ושיש לו את הבגרות והבשלות לסייע בנושא כזה, החשיפה לאור עושה טוב למי ששרוי בחושך.

4. להפסיק לשבת על פתח של… זוז משם. זה שעד היום היית בסביבה של משהו בעייתי לא אומר שאתה חייב לחזור לשם גם הלילה. תגייס עזות דקדושא ותוודא שאתה לא באזור של פתח בית זונות…

5. נסה לחשוב אם הבן שלך לעתיד היה במצב דומה, מה היית אתה כאבא אוהב ממליץ לו לעשות? תאהב…

אתה כל כך צודק שמעבר לעצם הנזק בהווה, הצפייה בדברים אסורים היא אסון לזוגיות בריאה, אסון לנישואין, ויש מצב שתצטרך הדרכה מיוחדת לנושא הזה לפני שאתה מתחתן.

אני לא בא להלחיץ, אבל מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה – שים לב שאתה כעת הרגע לוקח אחריות על החיים שלך ועושה את הדבר הנכון.

אני לא יודע לאבחן האם כן התמכרות או לא התמכרות, אבל הרי לך מבחן פשוט.

אם אחרי כל מה שכתבתי לך ונתתי לך קצה של כיוון לעבודה אתה עדיין חוזר שוב ושוב ל"פתח" סימן שמדובר במשהו שהוא גדול יותר מהכוחות שלך כרגע, ואז כדאי לשקול לפגוש מישהו שמומחה מקצועי ספציפי לנושא הזה. (אם צריך אתן לך המלצה)

שוב יישר כוחך על האומץ לפנות ולבקש עזרה, רק עם ענווה אפשר לצמוח ולשנות הרגלים, ואתה אכן בחור מוכשר מאוד, ה' יעזור לך שהכישרון שלך ישמש עבורך לטוב ולא כנגדך חלילה.

המון המון הצלחה

באהבה הערכה ואמון גדול!

יואל – [email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מותר לי לשאוף לבית שאני בעצמי עוד לא מושלמת מספיק כדי לבנות?
  אני גרושה צעירה. הייתי נשואה כחצי שנה והתגרשתי בס"ד, ללא ילדים, לפני כמעט שנתיים. החיים שלי מלאי מורכבויות, ואני לא בחורה עם רקע חלק. מלבד היותי גרושה, גם ההורים שלי גרושים. אומנם הם התחתנו בשנית אבל עדיין זה מין אות קלון בשידוכים, בעיקר במגזר שלי, המגזר החסידי. מתקופת הגירושין...
האם שמירת היצר עלולה ליצור עיוות?
שלום "אקשיבה"!.. יישר כח על היוזמה!   כמי שגדל בעולם החרדי, אני יודע שנושא "בינו לבינה" הוא אחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר!   חשוב לי לציין שהשאלה מגיעה מתוך רצון אמיתי לדעת, ועם התשובה או בלעדיה, אורח חיי תמיד יהיה בשאיפה לעשות את רצון השם, ולדקדק בקלה כבחמורה! ואני הראשון...
בשביל מה בכלל אני שומר על עצמי ומתגבר?
נשבר לי הלב דיברתי עכשיו עם בחורת סמינר והיא סיפרה לי שהיא כבר נכשלה באיסורים החמורים ביותר שבינו לבינה ויותר מזה היא סיפרה לי שהיא לא בחורת הסמינר היחידה שנופלת במקומות האלו לפני החתונה וזה… שבר אותי ריסק אותי לחתיכות כי גם לי יש יצר אבל אני מתגבר עליו כל...
גיליתי שהבת שלי מחזיקה סמארטפון
יש לי 6 ילדים ב"ה, ילדים טובים ומחונכים תודה לד', ביתי בת 18.5 ילדה חזקה לימודית וגם חברתית אך קשה לה עם התקנון של המוסד בו היא לומדת , וכל הזמן מקבלת הערות מהם,דיברתי איתה מספר פעמים אך היא לא מוכנה לקבל את הדברים, מבחינת ההתנהגות בבית היו עליות ומורדות...
בעלי אומר ששנינו מכורים לאינטרנט
יש ביני ובין בעלי ניגוד דיעות לגבי האינטרנט, אני עובדת כגננת ובעלי אברך רציני ב"ה, לצורך העבודה ועיניינים ניהוליים (בנקים קופ"ח קניות) יש לנו בבית מחשב עם אינטרנט מסונן מאוד, יש לי גם פלאפון חכם הדרן בעיקר לעבודה אבל משתמשת גם בבית לווטצאפ מצלמה וויז וכו בעלי מכור ומשתמש בזה...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן