דלג לתוכן
אני עוברת כבר 3 שנים תקופה לא פשוטה בחיים. זה התחיל בחרדה והתקפי חרדה והמשיך בעוד דברים. תחושת חנק בבית, מחשבות אובדניות, רצון אובדני, פגיעה עצמית, הרעבה עצמית, גרימה מכוונת של הקאות ובעיקר הרבה הרבה כאב.
עברתי טיפולים, מרובם ברחתי ואת האחרון גמרתי לפני 3 חודשים. הייתי צריכה לסיים מסיבות טכניות, אבל גם פחות או יותר הרגשתי שסיימתי.
ועכשיו אני מתלבטת מה לעשות עם עצמי. מתלבטת עם הבעיות שנשארו מצריכות טיפול או שאני יכולה להתגבר עליהן בכוחות עצמי. אני חושבת שבגלל שהורגלתי לטיפול אז אני פחות עובדת עם עצמי, למרות שהגיוני שאנשים אחרים בעולם מתמודדים גם אם בעיות כאלה, ללא טיפול.
בזמן האחרון קלטתי שאני לא יודעת להעריך את עצמי. אני מאוד מודעת לעצמי, יכולה לפרט מלא דברים שאני מוכשרת בהם אבל להגיד מילה טובה לעצמי בלי שיגיע אבל אח"כ אני לא מסוגלת. אני יחמיא לעצמי על משהו ולא אסכים עם המחמאה שניה לאחר מכן.
אני יודעת שזה לא טוב ואני רוצה לשאול איך משנים את זה? בנושא הזה אני חושבת שאני יכולה לעבוד עם עצמי.
אבל בנושאים אחרים אני לא יודעת..
למשל בכל הסיפור של האוכל. כיום אני כבר אוכלת שתי ארוחות ביום ולפעמים אפילו יותר, אני לא מקיאה, לא צמה יותר מ20 שעות. המצב שלי הרבה יותר טוב. הבעיה היא לא המעשים שלי אלא המחשבות. כשאני אוכלת אני חושבת על כמות הקלוריות שהכנסתי לגוף שלי עכשיו, כשאני מסתכלת במראה אני רואה רק שומן למרות שהBMY שלי נמוך והמשקל שלי הוא קילו יותר מתת משקל עבור הגובה שלי. ואני באמת רזה. אני מפחדת להישקל, רוצה לחזור למה שהייתי, וכל פעם אחרי שאני אוכלת אני עם נקיפות מצפון שנשברתי ולא שלטתי בעצמי.
ולמרות כל המחשבות והרצונות אני מבינה שזה לא טוב. אני לפעמים נלחמת עם עצמי לאכול ונלחמת לא להקיא ולפעמים קצת צמה והתוצאה של זה מאוד עצובה,
ועוד משהו קטן, המחשבות האובדניות עדיין קופצות לי מידי פעם. וגם בנושא הזה אני שואלת איזה עבודה אני יכולה לעשות עם עצמי..
אני רוצה להתחתן, אבל מבינה שאני צריכה לעשות עבודה עם עצמי כדי להגיע לשם..
תודה רבה שקראת את כל האורך ותודה רבה על האתר ועל התשובה שאני מקווה שתבוא..
