דלג לתוכן
לפי הבנתי היום היהדות נמצאת במין מצב שלא דומה למה שמתואר במקרא "אור לגויים וכו' בגלל כל הגלויות והקושי אלפי שנים .. לכאורה החרדים שהם מקיימים בצורה הכי הדוקה את ההלכה ואת כל היהדות בעצם. הם במצב שהם לא יכולים להיות אור לגויים כי הם כמו מיעוט בתוך היהדות המסורתית והחילונית וממילא ההשפעה היא קטנה ולכן לא יכולים להגיע למצב של לתקן עולם במלכות שדי וגאולה עולמית וכו' כי מי יסביר לעולם מי זה בורא עולם אם לא מי שמכיר אותו . . ונראה שהמצב הזה ממשיך להתקבע ככל שהחרדים נעשים יותר עסוקים פנימה בדקדוק הלכה וכל מיני דברים שלדעתי הם קטנוניים (סליחה) כמו הופעה חיצונית גברים כאלה ואחרים.. לדעתי יותר טוב להתעסק באופן כללי איזה תפקיד ייעד הבורא לעם ישראל. ושאתה נוהג באופן כזה שאתה תמיד מובל ולא מנהיג אתה לא יכול להשפיע ולא יכול עשות שינוי.
אפילו חשבתי אם היה אחד מגדולי ישראל מנהיג להתפצל מהמדינה ולהקים מדינה משלו כמו רפובליקה עצמאית שהיא מדינת הלכה היה אפשר להתחיל תהליך של משהו מעין זה אבל אין שום דבר כזה ורק נספחים למדינה החילונית שהיא דמוקרטית והיהדות היא לא מעניינת אותם. וכיום יש הרבה זרמים וחסידויות וכל מיני סוגים . שזה מראה שאין אחדות להקים אפילו מועצת חכמי התורה אחת יש גם של ספרדים גם ליטאים גם חסידים גם ציונות דתית אז איך אפשר לחלום אפילו על משהו גדול מזה ותמיד אומרים נשאיר את העבודה הזאת למשיח הוא כבר יטפל בזה.
אז למה מדברים על אחדות ומשיח וכו' שאפילו ביננו אי אפשר לגשר על פערים קטנים כמו מנהגים אף אחד לא מוכן לזוז ממקומו לטובת המטרה הכללית וגם יש הבדלים בין עדות זה מתבטא במודסות חינוך ועוד כל מיני דברים אבל אני לא באתי לפרט יותר מידי כל אחד יודע.. אז מה הטעם לדבר דיבורים גבוהים על גאולה ומשיח. איפה אנחנו בכל הסיפור הזה.. נזכרתי שיש משפט במסילת ישרים בהקדמה : " כל ההולך אל תכלית ההטבה האמיתית דהינו שתולדתה חיזוק התורה ותיקון אחוות המדינות" אני קורא את זה ולא מבין למה התכוון המחבר, זה נאמר בהקשר שתכלית התורה והמצוות זה בין היתר "אחוות המדינות" ואם זה כפשוטו כמה אנחנו רחוקים מכל זה. רק קהילתיות סגורה.
העניין הוא שאני חושב שמרוב חילוקי דעות ואין חזון, האם גם יהדות כזאת היא עדיין חשובה אצל בורא עולם? (הכוונה כדרך ולא כיחדים )
אם השם רוצה לגאול את עם ישראל אז איך זה שהוא לא מתגלה בעולם בגלוי ממש אם זה מה שכל הזמן אומרים בכל שיעור תורה שיבוא המשיח והגאולה. אולי השם מצפה לדברים אחרים.
לכל אורך התורה ובנביאים וגם בחז"ל רואים שעם ישראל חוטא נענש וחוזר בתשובה ושוב חוזר חלילה עד שנחרבו שתי בתי מקדש והוגלה עם ישראל בכל העולם וזה גם כתוב וחזרתו ארצה גם נובאה ועכשיו אנחנו בארץ ישראל עם בלבול בכל דבר יש מלא זרמים יש כאן גם גויים וגם מתנגדי דת ולשמור מצות באופן כזה זה כמו משהו חס וחלילה חסר משמעות אם אין את הבהירות כמו שהיה להם בבית המקדש הראשון שעם ישראל על אדמתו ויש סנהדרין וכו' זו יהדות מלאה עם קשר לבורא ע"י נביאים . ואנחנו עם כ"כ הרבה ספרי הלכה ואין הלכה ברורה אחת או מנהג אחד.
עוד דבר שרציתי לשאול כאן זה למה כל אחד הזרמים רק מקצין ולא רואה את הצדדים הטובים בצד השני אצל החילונים הם רוצים מדינה מתקדמת מבחינת רפואה ומדע וטכנולוגיה דברים שעוזרים לבני אדם ואצל הדתיים יש ערך חשוב של להיות קשורים לתורה ולבורא וחינוך טוב ואהבת הארץ. ישנם דברים שהם בשתי הצדדים. ונראה לי שזו הבעיה אצל החרדים שמצד אחד רוצים הלכה במדינה זאת אומרת בפרהסיה בלי חילולי שבת ובני תורה שילמדו בלי הגזרות אבל מה אפשר לעשות כשאתה רק נספח כמו שכתבתי לעיל. תנהיגו תקימו ותפסיקו לבקש מהריבון מה נעשה החילונים קפצו והקימו מדינה בלי להתחשב בכם וגם זה סוג של צעד משמיים כי עם כל הדקדוקים של הדתיים עד היום לא היו מקימים מדינה ועכשיו הם מתלוננים למה זה לא הולך איך שהם רוצים? זה כמו משל של בית של משפחה או דירת שותפים שיש שם מישהו שכל הזמן מתלונן שהדבר הזה לא בסדר והדבר הזה לא בסדר אבל הוא לא בא לתקן בעצמו יותר קל לו להעביר ביקורת ולא לקחת יוזמה.
ניסיתי להסביר את הצד שאני רואה כי זה משהו שמפריע לי בעבודת השם הסתערה הזו בין מה שכתוב לאיך שמתנהגים במציאות ואשמח לקבל הסבר בעיקר :
1 על הלך הרוח החרדי הפסיבי .
2 על העניין הזה שאפילו לא מתאחדים בדברים פשוטים
ומגלגלים הכל על העתיד או המשיח.
תודה רבה.
תגובה אחת
למען האמת, אני ממש לא מסכימה עם התשובה.
אני חושבת שלהגיד שעם ישראל לא צריך להיות אור לגויים כי זה לא כתוב בתריג מצוות.
זה הסתכלות שטחית שמרדדת את המשמעות של האמת האלוקית והקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא.
הקשר לא מתבטא רק בתריג מצוות.
בהחלט יש חשיבות ועניין גם לדברים שהם ערכים גדולים יותר.
זה ברור מאליו, כי זה המסר הגדול שיוצא מזה ואם אנחנו נבחרנו כעם עם ישראל בשביל שניהיה אור לגויים,
אז נכון שאנחנו חייבים לדקדק מאוד בקיום מצוות, אבל להגיד שבגלל שזה לא רשום בתריג מצוות להיות אור לגויים אז זה יבוא אחרון ברשימה,
זה לדעתי מפספס משהו מאוד גדול.
בדיוק כמו שבראש השנה אני יכולה לעשות את כל ההלכות את כל המצוות את כל המנהגים ואם עדיין אני לא יבין שהסיפור הגדול זה ההמלכה של הקבה על עצמי ממש, והיום הזה הוא מבט חדש לקשר מולו,
אז פספסתי פה משהו גדול גם אם זה לא כתוב במחזור.
אני חושבת שלא צריך לזלזל בחשיבות של להיות אור לגויים,
ואני חושבת שבאמת יש בזה חיסרון משמעותי בציבור שלנו!
וגם אני מסכימה עם זה שככל שאנחנו רק יותר ויותר מתכנסים כל אחד לעמדה שלו ומדקדקים כל אחד עוד יותר ועוד יותר במקום לנסות למצוא שלם שגדול מסך חלקיו, ולנסות למצוא מקומות של התקרבות וחיבור.
להפך מוצאים הרבה פעמים מקומות של ריחוק וניתוק.
בעיניי זה ממש חבל וזה פספוס.
אני ממש מסכימה עם השאלה ואיכשהו התשובה לא דיברה אליי..
אני בעיקר מרגישה שהתשובה יכולה להיות שאנחנו בגלות וזה באמת מצב כואב וכדאי לנו לתקן את זה אני חושבת שהשאלה היא חזקה ואמיתית.
אני לא חושבת שהתשובה אליה צריכה להיות-
אין מה לעשות, אנחנו משקיעים את כל המאמצים שלנו בהמון שנאת חינם, המון סטיגמות מיותרות, המון ממסדיות לא רלוונטית וזה עדיף על אחדות ומטרה נעלת..
אני חושבת שגם ברגע שיהיה לנו כעם מטרה נעלת, שכציבור יהיה לנו מטרה גבוהה,
זה יתן כוח להתגבר על הרבה דברים שעכשיו אף אחד לא מנסה אפילו להתגבר עליהם..
זה בעיניי, תודה:)