The Butterfly Button
גרימת סבל פיזי לעצמי

שאלה מקטגוריה:

שלום רב
לאחרונה התחלתי לחתוך את עצמי חתכים קלים מאוד.
זה התחיל לי כשהרגשתי כעס נוראי על עצמי ומאז אני פשוט רק רוצה לחתוך לסרוט או סתם לחוש כאב בדרך כלשהי. זה עוזר לי להתמקד פחות בקשיים הנפשיים.
הבעיה היא שאני חוששת מאוד שיגלו שעשיתי את זה.
יחשבו שישתגעתי לגמרי…
קשה לי להפסיק עם זה ואני לא יודעת בכלל איך. רציתי לדעת האם יש דרך להתגבר על זה בלי טיפול.
וסתם כך האם יש בזה בעיה הילכתית מפרשת.
תודה רבה!

תשובה:

שלום לך יקרה!

ראשית, חשוב לי שתדעי שאני מעריכה אותך מאד על עצם הפניה-על האומץ לשתף ולשאול ועל הרצון לעזור לעצמך! במיוחד כאשר מדובר בתופעה חדשה יחסית ואת, באינסטינקטים בריאים מאד מזהה את המצוקה וחשוב לך לעזור לעצמך ולמנוע הדרדרות.

.

לפני שאתייחס לשאלתך בדבר החיתוך העצמי אני רוצה להתמקד בתחושת הכעס על עצמך, אינני יודעת אלו אירועים גרמו לך לחוש כעס כ"כ גדל על עצמך, אבל אני מאמינה שבכעס יש הרבה כאב וקושי, אני מתארת לעצמי שבמצב שהיית, עשית את הטוב ביותר שהיית מסוגלת ולכן אינך ראויה למנות גדולות כ"כ של כעס.. אני כואבת איתך את הכאב שלך והייתי רוצה שתסנגרי על עצמך לפחות כמו שאני מסנגרת, אפילו מבלי להכיר אותך… או לדעת מה הסיבה לכעס.

אני כותבת לך בערב יום כיפור ובאווירת הכפרה והמחילה- בורא עולם, מלך חי וקיים מוחל לנו- בני אדם יושבי חושך וצלמוות, אנו בוודאי ראויים למחילה ומן הראוי שנסלח לעצמנו…

תחושת כעס קיימת כדי שנגלה מה חשוב לנו, ממה אכפת לנו באמת, כדי שנבקר את עצמנו ומשם נתקדם. אני מנסה לפתוח בפניך עוד זווית הסתכלות של סנגור וקבלה של עצמך, של הנסיון לקום ולא לשקוע בכעס ובכאב…

לגבי החיתוך העצמי, עושה רושם שאת מודעת ומבינה מה הביא אותך לכך ואת מודעת לזה שבין השאר החיתוך העצמי מגיע כדי לעסוק בכאב הפיזי במקום לחוש את המצוקה הרגשית הגדולה.

את חוששת שיראו ושיחשבו שהשתגעת, אני מבינה מכך שאולי את עצמך קצת מופתעת מעצמך, ואם מישהו היה אומר לך בעבר שכך תחתכי את עצמך היית מתקשה להאמין- דבר שרק יכול ללמד על גודל המצוקה שלך. מצוקה שאולי הייתה ברמה זו או אחת גם לפני אותו כעס שתיארת.

לא השתגעת. כואב לך מבפנים ולנפש יש דרך משלה לנסות לעזור לעצמה, רק שבמקרה שלנו זה לא כ"כ יעיל, הכאבים לא פותרים את הכאב הנפשי אלא גורמים לעוד בלבול, וצער, זוהי בריחה רגעית אולי התמכרות כזו לאשליה של שליטה ולא כדאי להתרגל לבריחה הזו, ועדיין לא קל להפסיק עם זה…

את שואלת האם אפשר להתגבר על זה בלי טיפול-

יש טכניקות ומודלים שונים לוויסות רגשי- לא בדרך של בריחה אלא בדרכים יעילות אך מכיוון שהטכניקות הן נקודתיות ויכולות לפתור את הבעיה באופן חלקי או זמני, אני מאמינה שטיפול שירד לעומק הדברים ויתייחס למצוקה, לכעס ולכאב באופן שורשי יותר, יש לו יותר סיכוי להביא לריפוי אמתי.

לאנשים יש לפעמים ראיה צרה, או דעות קדומות ואני מבינה את הצורך שלך להסתיר. אני חושבת אם מתאים לך, כן לחשוב כלפי מי יש בך אמון, מישהו שיתייחס בכבוד, ברגישות ובהבנה ולשתף אותו בזה- כדי שלא תהיי לבד עם ההתמודדות שלך, וגם כדי לעזור לך למצוא כתובת לטיפול וללוות אותך בתהליך.

מבחינה הלכתית זה לא פשוט, אבל אל תייגעי את מוחך בכך עכשיו, הדבר הנכון מבחינה דתית ופסיכולוגית הוא היכולת לבחור לקום ולעזור לעצמך ע"י טיפול נכון. וכבר עשית את הצעד הראשון ואת ראויה על כך להערכה רבה!

אם יהיה לך צורך, אשמח להציע לך כתובות לטיפול או אם יש לך בקשות נוספות לבירור, את מוזמנת.

גמר חתימה טובה!

לשנת שפע, אור וטוב!

איתך-

חנה

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
איך אלוקים מרשה לדברים איומים לקרות?
אלוקים הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ורוצה רק להיטיב איתנו אז איך בתור אבא הוא מסוגל לפגוע בנו עד כדי כך אני ייתן דוגמא לבחורה שעברה אונס איך אבא שאוהב את הבת שלו מסוגל לתת לה כזה עונש נגיד שזה כפרת עוונות אבל איך הוא מסוגל אפילו להרשות לדבר...
איך אוכל לסלוח לאבא שלי על ילדות קשה ומרה?
בילדות שלי עברתי ילדות קשה. הרבה מהזיכרונות ילדות שלי יחסית לא נעימים. באופן כללי, אבא שלי חינך אותי ביד קשה, הוא לקח בצורה רצינית את דברי רבותינו "חושך שבטו שונא בנו", רק שאצלו זה אולי התחיל ממקום חינוכי אבל מהר מאוד עבר לעניין אישי. זכורה לי סיטואציה מאוד קשה שעד...
התמודדות עם מחשבות מטרידות
איך אני מתמודד עם מחשבות שגומרות אותי? מדובר בכמה סוגי מחשבות. יש את הזיכרונות. מעשים שעשיתי לפני עשרים ושלושים שנה וכשאני נזכר בהם אני מצטמרר על איך הייתי מסוגל ואיזה בושות וכדו׳ למרות שהסיכויים שמישהו זוכר את זה פחות מאפסיים. ויש גם את המחשבות המשגעות בעיקר בנהיגה. אם הורדתי שניה...
בעלי מתמודד נפשית, ומה יהיה איתי?
אני אישה הנמצאת במערכת יחסים מורכבת. בעלי סובל ממחלת נפש, ואני מתחבטת בשאלות קשות: עד כמה עלי לסבול? מה המשמעות של "והוא ימשול בך" בימינו? האם מותר לי לחשוב על פרידה? אני חושבת אם להתגרש או לא, ואני חושבת כיון שנגזר עלי מכסה מסוימת של סבל בעולם, לא יעזור לי...
יש עוד דרך לעזור לאבא שלי?
תודה על כל מה שאתם עושים ש ה' יברך אתכם אני אתחיל אם זה שאני יודעת שכל מה שקורה זה לטובה ומה שצריך לקרוא זה מה שקורה הבחירה שלנו זה איך להתמודד אז השאלה שלי היא כזאת אבא שלי מכור לאלכהול ובדיכאון הרבה שנים אבל זה מתדרדר . היינו בטוחים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן