שלום,אני בחורה בת 21 עד עכשיו גרתי מחוץ לבית פחות או יותר פנימיה וכו.
לפני חודשיים סיימתי הכל וחזרתי לגור בבית,
אני אוהבת את הבית אין לי בעיה למצוא את עצמי כאן כבר מצאתי עבודה ב"ה ו אני עובדת :).
אני בחורה שמחה וחברותית..
יש לי בעיה אחרת, אמא שלי לא מרגישה טוב,יש לה בעיה היא סובלת ממחלה נפשית כזאת שיש לה תקופות שהיא ממש בהיי מפחיד,קונה מלא דברים מחלקת מתנות,כל הזמן מדברת בלי להפסיק,נזכרת בכל מה שהיה פעם..
ויש לה תקופות שהיא פשוט שותקת ובדכאון כזה,
עכשיו בעיקרון היא מתפקדת למרות זה,היא עובדת בעבודה מכובדת האנשים לא נראה לי יודעים עד הסוף מה הבעיה,ומצפים ממנה להתנהגות רגילה..
אנשים לפעמים נפגעים כי היא מדברת שטויות..
היא מצפה מאנשים להקשיב לה תמיד,משלה מלא סיפורים מהעבר,לפעמים זה באמת כבר חופר ומעמיס..
היא נפגעת המון מאנשים ומהמשפחה.
יש לה תקופות שהיא מסכימה לטפל העצה ולקחת תרופות ויש לה תקופות שהיא טוענת שהיא מרגישה מעולה!!..
וזה רק אנחנו שאין לנו סבלנות להקשיב לה,ולא מוכנה לקחת טיפול.
חשוב לי לציין שאנחנו משפחה גדולה מלא נכדים ואחיות נשואות נשארנו בבית רק שלוש אחיות אני הגדולה כרגע בבית,כואב לי ממש על אחיות שלי הקטנות הם ממש מתוסכלות,גם אני אבל אני גדולה..
אני פחות או יותר יכולה להכיל את זה,
אבא שלי מאוד סבלני ומנסה תמיד להקשיב לנו וגם לאמא שלי,אני בטוחה שקשה לו עם המצב הזה..
מה אנחנו אמורים לעשות?
לפעמים באמת אני מתפרצת על אמא שלי ואומרת לה העצבים אמא אם את לא מרגישה טוב תטפלי בעצמך !!
ו היא נפגעת שאומרים לה ככה,מה עלי לעשות?
כרגע היא אומרת שהיא מרגישה טוב,אבל היא לא..
היא כל יום קונה את כל העולם מחלקת כסף למתנות לכל מי שהיא רואה,מדברת אם כל אחד מספרת לו דברים אישיים של המשפחה!!
אני מתפללת לה' שיעזור לנו.
קשה לי ממש!!
לפעמים אני מפחדת שלא יקרה לי גם ככה במשך החיים,תכלס אמא שלי הייתה בריאה ולא היה לה כלום זה החיים עשו אותה ככה,לא יודעת מה בדיוק..
אבל זה לא היה ככה תמיד.
עכשיו זה חמור ממש,אני מרגישה שאם לא נטפל בהיי עכשיו היא עלולה ליפול לדיכאון עמוק יותר..
אני לא יכולה אני כל הזמן חושבת עליה,היא חשובה לי ממש!!(למרות שהיא כל הזמן אומרת שאני פוגעת בה ומספרת לכולם)
אני יודעת שזה לא בכוונה היא אומרת את זה עכשיו כי זה מה שהיא רואה לא שופטת אותה.
בבקשה תתנו לי עצות !!
תודה על ההקשבה 🙂