The Butterfly Button
אשפוז במחלקה פסיכיאטרית ותשומת לב

שאלה מקטגוריה:

אני בחורה חכמה וטובה שמתמודדת עם אתגרים נפשיים בד"כ ממש בטוב. נמצאת במערכת של סל שיקום, עם מטפלת טובה ומדריכות נחמדות, דיאטנית ופסיכיאטרית. עד לא מזמן הרגשתי עטופה, שרואים אותי ואוהבים אותי, וזה נתן לי יציבות.
לאחרונה נפרדתי ממדריכה חמודה, ובקרוב אפרד גם מהמטפלת שמשום מה עוזבת. עוד לא ממש התחברתי למדריכה החדשה, ואני במתח לגבי המטפלת הבאה, אותה אני לא מכירה.
לפתע חזרו רגעי מועקה ומצוקה… ונמאס מהעבודה… והתפקוד והטיפוח האישי ירדו… ונהיה קשה להחזיק שגרה.
והרגשתי שבעיקר, אני צריכה חיבוק וקרבה, ואותנטיות בלי להסתיר ולהציג, ותחושת ביחד.
ושמתי לב שברגעים שאני משוחחת עם חברה טובה או עם קו ייעוץ אנונימי, התחושה הכבדה מפנה את מקומה לביטחון ותחושה נינוחה.
וחשבתי על אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, בתור מקום להתייצב בו מהחרדה, ולהיות עטופה כל הזמן בבנות שבמצבים דומים לשלי ובצוות קשוב ומקצועי.
המטפלת שאלה אותי האם אני בטוחה שאשפוז זה הצעד הנכון. והרגשתי שאני מתפדחת לומר לה "אני מרגישה חרדה. מרגישה בודדה. צריכה תשומת לב כל הזמן". ויש לי ביקורת על עצמי – למה לא מספיק לי כל מה שהיה נפלא במשך תקופה ארוכה. למה אני מחפשת צומי כל כך. מה פתאום כל הדרמות שאני מייצרת? הביקורת מכווצת אותי מבפנים.
בסוף הלכתי להתאשפז, ואיך שהגעתי – הרגשתי מאושרת. כל התסמינים נעלמו. התחושות הקשות התפוגגו. וזה מעצם השהות שם. ואז דיברתי עם המטפלת בזום, וזה היה כזה מוזר לומר לה שאני מרגישה כל כך טוב…
השאלה שלי היא שתעזרו לי להבין את עצמי, ולקבל תיקוף ואישור לצרכים שאני חשה… ולהפחית את רגשות האשם… תודה!

תשובה:

פונה יקרה,

ליבי איתך בכל האתגרים הלא פשוטים שאת עוברת,

מעריכה מאוד את תעצומות הנפש לכתוב ולבקש חוות דעת ותיקוף. התמודדות לא פשוטה מלווה אותך מזה שנים.

נשמע שאת יודעת לפנות, לקבל סיוע ולתת לעצמך מעטפת תומכת שבדרך כלל מסייעת לך להתמודד עם מורכבות האתגרים הנפשיים, והאתגרים בחיים ולצמוח מהם.

ממכתבך אני מבינה שההתמודדות הנפשית הינה מורכבת ומזמנת בתוכה אתגרים כשקיימים זמנים שאת מצליחה לקבל את המעטפת במרחב הקהילה אך לעיתים את זקוקה למעטפת אינטנסיבית יותר.

אני מחזקת את ידיך בכך שאת הרגשת שמה שטוב לך הוא להיות עטופה באופן אינטנסיבי, ולקבל טיפול מסור במחלקה עוטפת- שנותנת מקום לחלקים הנפשיים. ואכן את מתארת שהרגשת מאושרת.

מהכתיבה שלך עולה כי הפרידה מגורמי הטיפול- המטפלת, המדריכה, מפחידה אותך מאוד, ומערערת את היציבות והעוגנים עליהם את נשענת עד היום.

ניכר כי היכולת להיות בקשר משמעותי עם דמויות אלו, ואף להיות באיזורים של תלות- במידה בריאה- מולן, גורמות לך כרגע, להרגיש פחד רב- חרדה סביב פרידה.

החרדה מעוררת בך אי שקט, חוויה של בדידות, ומציפה את הקושי הנפשי. חרדה זו מקורה בפחד להיות ללא מגן ומשען וקושי לסמוך על עצמך ועל היכולת שלך להתמודד בכוחות עצמך.

יתכן גם כי המטפלת לא הצליחה להבין (כמו שקורה לכולנו- כמטפלים, לפעמים) עד הסוף את הסערה הנפשית והחרדה העמוקה בה הוצפת ואת הצורך להרגע במקום עוטף. הפונקציה של אשפוז היא היכולת לשים את החיים.

אחד מההתמודדויות שאת מתארת זה ביקורת רבה שלך כלפי עצמך.

את מתייחסת לצורך שלך באחזקה ובליווי ובתמיכה כמקום של "צומי, כמקום שלילי" כשבעומק הבנת שזה הצורך שלך.

הקבלה של הצרכים שלך, של הרגשות שלך ושל המעטפת שאת מאמינה שתגדל אותך מאוד מאוד חשובה.

קבלה עצמית היא היכולת לקבל את עצמנו בלי שיפוטיות, בלי ביקורתיות.

העובדה שהתסמינים של החרדה נעלמו הם הסימן לכך שניכרה הטבה נפשית בכך שהיית מוחזקת ולא- לא בגלל תשומת הלב, אלא בגלל שאת קיבלת אוזן קשבת, הקשבה עמוקה לצרכים שלך, ומקום שאפשר להישען עליו.

קונטרה לחוויה של החרדה והבדידות שחשת טרם האשפוז.

ותחושות האשם מקורם בהפנמות ביקורתיות, לא מכילות שלך את עצמך.

להרגיש אשמה בכך שהלכת לקבל עזרה, סיוע, מקום? כל אלו הם צורך בסיסי, שמגיע לך.

אני מאמינה שאת ראויה לקבל טיפול טוב, ואם היו חושבים שהאשפוז לא יסייע לך, לא היו מקבלים אותך.

גם הצוות המקצועי מאמין שהטיפול יתרום לך. וזה התיקוף החזק ביותר לכך שהתחושות שלך היו נכונות.

החוויה שאת עושה דרמה, מחפשת צומי, אלו מילים שליליות, ביקורתיות שאינן פוגשות את החוויה שלך.

ככל הנראה הן מלוות אותך לאורך החיים ואני מאמינה ששווה לעשות איתן עבודה על איתגור שלהן, על מנת לייצר חוויה של קבלה שלך את עצמך ואת הצורך שלך במקום שיראה אותך.

מאחלת לך את כל הטוב

מירי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

יכולה להיות בחירה כשיש התמודדות נפש?
אני מוצא את עצמי חושב הרבה על נושא הבחירה החופשית והתשובה, במיוחד כשמדובר באנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. איך אפשר להבין את הרעיון של בחירה חופשית כשאדם נמצא במצב של חרדה קשה, פוסט-טראומה או אפילו פסיכוזה? למשל, אישה שסובלת מחרדות ולא מצליחה לתפקד, אבא עם פוסט-טראומה שמאבד שליטה ברגעים מסוימים,...
איך אלוקים מרשה לדברים איומים לקרות?
אלוקים הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו ורוצה רק להיטיב איתנו אז איך בתור אבא הוא מסוגל לפגוע בנו עד כדי כך אני ייתן דוגמא לבחורה שעברה אונס איך אבא שאוהב את הבת שלו מסוגל לתת לה כזה עונש נגיד שזה כפרת עוונות אבל איך הוא מסוגל אפילו להרשות לדבר...
איך אוכל לסלוח לאבא שלי על ילדות קשה ומרה?
בילדות שלי עברתי ילדות קשה. הרבה מהזיכרונות ילדות שלי יחסית לא נעימים. באופן כללי, אבא שלי חינך אותי ביד קשה, הוא לקח בצורה רצינית את דברי רבותינו "חושך שבטו שונא בנו", רק שאצלו זה אולי התחיל ממקום חינוכי אבל מהר מאוד עבר לעניין אישי. זכורה לי סיטואציה מאוד קשה שעד...
התמודדות עם מחשבות מטרידות
איך אני מתמודד עם מחשבות שגומרות אותי? מדובר בכמה סוגי מחשבות. יש את הזיכרונות. מעשים שעשיתי לפני עשרים ושלושים שנה וכשאני נזכר בהם אני מצטמרר על איך הייתי מסוגל ואיזה בושות וכדו׳ למרות שהסיכויים שמישהו זוכר את זה פחות מאפסיים. ויש גם את המחשבות המשגעות בעיקר בנהיגה. אם הורדתי שניה...
בעלי מתמודד נפשית, ומה יהיה איתי?
אני אישה הנמצאת במערכת יחסים מורכבת. בעלי סובל ממחלת נפש, ואני מתחבטת בשאלות קשות: עד כמה עלי לסבול? מה המשמעות של "והוא ימשול בך" בימינו? האם מותר לי לחשוב על פרידה? אני חושבת אם להתגרש או לא, ואני חושבת כיון שנגזר עלי מכסה מסוימת של סבל בעולם, לא יעזור לי...
יש עוד דרך לעזור לאבא שלי?
תודה על כל מה שאתם עושים ש ה' יברך אתכם אני אתחיל אם זה שאני יודעת שכל מה שקורה זה לטובה ומה שצריך לקרוא זה מה שקורה הבחירה שלנו זה איך להתמודד אז השאלה שלי היא כזאת אבא שלי מכור לאלכהול ובדיכאון הרבה שנים אבל זה מתדרדר . היינו בטוחים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן