The Butterfly Button
אני מפחדת מהקורונה!!!!

שאלה מקטגוריה:

שלום,
תודה על עבודת הקודש שאתם עושים.אני מקווה שתוכלו להיות שליחים לעזור לי.
אני מפחדת!!! מפחדת נורא!! קשה לי אפילו להגות את המילה מרוב פחד. מהקורונה.אני מפחדת חלילה שאני או מישהו מקרובי ידבק. אני מפחדת נורא אם אפילו נצטרך להכנס לבידוד.לא יכולה לדמיין את עצמי לא רואה את בעלי וילדיי לשבועיים. יש לי תינוקת קטנה שצריכה אותי, ואני אותה. והיא עוד יונקת וקשורה אלי מאד.קשה לי נורא אפילו להביע את התחושות שלי. סוג של פחד אפילו להגות במילים את החשש. אפילו לכתוב את הדברים מתיש אותי נורא.אני יודעת שעוזר להתפלל ולהאמין. וגם לעשות נשימות והרפיה…אבל משום מה זה לא עוזר לי!אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מדמיינת סיטואציות לא נעימות ואני מתמלאת חרדה. מה אני יכולה לעשות??? איך אני יכולה לעזור לעצמי??? קשה לי נורא ואני ממש פוחדת!!
תודה מראש על עזרתכם!!

תשובה:

בקר טוב יקרה,

בקר חדש הפציע ואת עדיין כאן.

הביטי סביב. ראי מה קיים סביבך? מה את רואה, שומעת, מריחה? מי נוכח בחייך כרגע?

שימי לב לקרקע שתחת רגלייך, לנשימה שננשמת בך כעת. את כאן.

הפחד הקיומי שאת חווה הוא תגובה נורמלית לחלוטין, למציאות שבו המוות וכל אשר בו טופח ואומר: “אני כאן, מעולם לא עזבתי, ועודני חי ובועט”.

לא אשיב לך כמי שמביטה מבחוץ אל צרות של אחרים. אשיב לך מתוך הזעקה שכתבת, אך היא מהדהדת גם אצלי ובטוחה שאצל רבים אחרים.

בתקופה מסויימת של חיי ראיינתי ניצולות שואה. לא אוכל לתאר את העצמות שגיליתי בבני אנוש. בתגובה לשאלתי “מה אפשר לך לעבור את הגהנום?”

ענתה לי אשה הונגריה ומלומדת סבל: “אפשרתי”.

במילה אחת, היא סיכמה את החוסן האנושי: לא להלחם.

היא ואחרות תארו כיצד בכל יום מחדש הן אמרו: לא יודעת מה יהיה מחר. עכשיו אני כאן.

אם כל אחד ואחת תקח את הלך הרוח הזה, נוכל לחיות את ימינו במלואם.

לפעמים קל יותר להתעלם מהעובדה הפשוטה שכולנו בני תמותה, מהסטטיסטיקה של פגיעה בחציית כביש ח”ו.

וכאשר אי אפשר להתעלם יותר- זו הזמנה. הזמנה לחיות עם יותר חיות (ו שרוקה).

להנות יותר מהרגע הזה, כי הוא לא מובן מאליו. לשים לב לפוטנציאל שקיים כעת, כי מה שיש עכשיו- הוא ייחודי וחד פעמי.

אין עוד אחת כמוך בעולם, היום הזה לא ישוב עוד לעולם, השעה הזו תחלוף לבלתי שוב.

כשאת בתודעה הזו, הבחירה מתחדדת: “איך אני בוחרת למצות את הנתונים הללו, שנבראו כעת במיוחד בשבילי?”

ה’ תמיד נותן לנו נתונים של צמיחה וניצול לטובה. חפשי אותם, ואין ספק שתמצאי כי הם קיימים!

כמובן שהכל עניין של איזון ולא מדובר בלחץ של ניצול זמן, אלא בתודעה של הודיה ושלא מובן מאליו.

התינוקת שבזרועותייך אינה מובנת מאליה. תני לה עוד נשיקה של הודיה על קיומה.

הבית, המשפחה, נתוני החיים האחרים שאת יודעת מה הם גם אם לא פירטת בשאלתך- רשמי לך לפחות 10 דברים שאת מודה עליהם ברגע זה. הם לא מובנים מאליהם!

לפעמים הקב”ה מנער אותנו לשים לב, לא לשקוע ל”וישמן ישורון ויבעט”.

להרים עיניים למעלה, לנשום את הטוב שקיים,

ולדעת שאין כאוס.

וכאן אנחנו מגיעות לנקודה הבאה, של אמונה בתכלית הטוב. חבל שאכתוב כאשר יש חומרים נפלאים להשען עליהם, כגון “שער הביטחון” בספר “חובות הלבבות” של רבנו בחיי,

ולקריאה קלה ומעובדת יותר- “לחיות אמונה” של הרב אשיר.

זו לא תרופת פלא להרגעה. זו הענות להזמנה. מתחת לפחד יש תשוקה לחיות, והפחד מזמין אותך להענות לקריאת החיים הזו, ולצמד למקור החיים היחידי והנצחי!

נשימות והרפיה הן דרך מצוינת להתחבר לידע שקיים בך, אבל העומק שבפחד הוא להתחבר לתשוקת החיים. להודיה, לחגיגה וניצול ה”יש” שקיים.

התשובה לדאגה היא שמה שלא יקרה- תמיד יהיה לך את ה”יש” של עכשיו, ואת תאפשרי לעצמך לחיות אותו.

יש לך הזדמנות לחיות את המילים “בידך אפקיד רוחי” ולהשען עליו. גם התינוקת אינה שלך אלא פיקדון. גם את לא שייכת לעצמך אלא פיקדון. תטפלי היטב בפיקדונות שיש כל עוד הם אצלך. תודי ותחיי אותם במלואם כפי רצון הבורא, וכך יהיו כל ימייך בשלום ושמחה שופעת.

אני יודעת שאין במילים הללו פלא וקסם שאולי קיוית להם,

יש כאן שער שביכולתך לפתוח,

לצעוד בו בביטחון אמיתי שמגיע מתוך בחירה דווקא כשלא הכל מושלם ומובן מאליו.

שלך,

שפרה

smw.wohl@gmail.com

__________________________________________________________________________________

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כבר לא כואב לי וכבר לא זועקת לעזרה- זה סימן טוב או רע?
אני אתחיל בלי הקדמות. אני לא מכירה את עצמי לאחרונה. לא שלפני זה הייתי מחוברת אבל כן היה לי דפוס קבוע ומסויים. מאז שזוכרת את עצמי אני חיה בתודעה של סבל. כל הזמן הרגשה של סבל צער וכאב בדרגות שונות. היו לי ויש לי סיבות רציניות ומשכנעות לכך. בכול אופן...
האם לחתוך יעזור עם מה שאני מרגישה?
אני באמת כבר לא יכולה לסבול את זה אני עם פסיכולוגית כבר4 שנים ולפני שנה הייתי עם חשיבות התאבדות ומאז זה הפסיק ואני עכשיו מוצאת את עצמי חשה צורך לחתוך אני פשוט מרגישה לא קשורה, שאף אחד לא אוהב אותי ומרגישה המון עצב ואני לא מסוגלת כבר שמעתי כל כך...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
סובלת מחרדות וכל המשפחה סובלת איתי
יש לי חרדות נוראיות. ממה? מכל דבר! מלנסוע בדרכים מאזעקות ממחלות מכל דבר מפחיד שהחיים עשויים להציע לי:( אני נמנעת וחרדה. מסתגרת בבית. לא נוסעת. לא שמחה. כל הזמן עושה בדיקות. מדריכה את הילדים שלי מה לעשות ביום שאחרי… כל המשפחה פה סובלת יחד איתי כי אי אפשר באמת לחיות...
נחשפתי לסירטונים האיומים מה יהיה איתי?
אני אישה נשואה ואמא. מתחילת המלחמה כולם מדברים על זה שזה נורא להחשף לסרטונים המזעזעים והם צודקים.. מרגישה את זה על בשרי. אבל לא מצליחה להפסיק! יש בתוכי משהו שדוחף אותי להציץ ולראות ולהפגע מעוד סרטון מזויע מה עושים? איך עוצרים את כדור השלג האיום הזה?
מה יכול לעזור לי להתגבר על החסר הרגשי ולחיות בטוב?
קודם כל, אני רוצה להביע את תודתי העמוקה ביותר על המרחב שלא יסולא בפז שאתם מספקים לכולם. המסירות שלכם להציע את המקום הזה היא באמת יוצאת דופן. לאורך חיי חוויתי חוסר אהבה עמוק בשנים המעצבות שלי. זה השפיע עלי לאורך זמן, ובאמצעות פגישות טיפול רגשי מתמשכות, הבנתי את החשיבות של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן