שלום לך

אתה מפרט כמה וכמה קשיים סביב החג הזה, ולכן הייתי נוקט שמה שמציק לך זה אוירת החרדה סביב החג, ולא קושי ספציפי זה או אחר, ולכן אמקד את תשובתי בנקודה הזו, ומעבר לכך אתן כמה עצות וטיפים לחג רגוע ושמח יותר

ראשית כל, אולי כדאי לך לחקור בעצמך מאיפה מגיע החרדה הזו? אולי בכלל כל המצוות והתורה נתפסים אצלך כמשהו מעורר חרדה, שבעיקר צריך לדאוג שהם יקוימו על הצד היותר טוב ואין שם שמחה ואהבה?, כמובן שהדבר הזה יגיע לשיא בפסח, אבל השורש שלו כלל לא נמצא שם, אלא בכל היחס לתורה ולמצוות, . אבל האמת שאין צורך לקב”ה בחרדות האלו, הוא לא מבקש אותם וגם לא זקוק להם, הוא בכלל לא זקוק למצוות שלנו, הוא מבקש מאיתנו שנתקשר אליו במצוות הללו, וזה עיקר מטרתם, אז הבה ונהיה ממוקדים בעיקר וכבר הלחץ והחרדה ירדו בכמה מדרגות, ועוד לפני כן השמחה תמהר לבוא, כי אנחנו ממוקדים בעיקר, וכי אנו מבינים את המשמעות של מה שאנו עושים, אנו מבינים כמה הנפש והנשמה שלנו זקוקים לכך..

אספר לך על עצמי ,אני גם לא בכל שנה זורם עם ההכנות לפסח, אבל עם כל זה, תמיד כשמגיעה העונה של פסח אני פשוט מרגיש צורך בהכנות הללו, הם כמו התנקות של הנשמה מכל האבק שחדר בעדה כל השנה, , מכל העצלות וההזנחה הבאה לידי ביטוי בהמון דברים שכוחים, חפצים ללא צורך,

מטלות שלא נעשו, כל אלו יושבים על הנפש וחוסמים אותה מלחוות את החיים בצורה טובה וחופשית, ובגלל התחושה הזו, אם אני לא עושה את הדברים כמו שצריך אני מרגיש חלל, משהו שהיה אמור להתנקות בפנים ולא התנקה. , זו אמנם תחושה שאתה יכול לומר שהיא אישית, סובייקטיבית, אבל אני מרגיש שהיא נובעת מהבנה של המשמעות של פסח, הבנה שאני משקיע בה בכל שנה מחדש.

עצה גדולה לשם כך היא ללמוד, ובנידון שלנו-פסח, לעשות הכנה רוחנית לחג שחשובה לא פחות מההכנה הפיזית, , לנסות להתעמק בחג בסיוע הספרים הקדושים שעוסקים בכך, להבין את מטרת ביעור החמץ והמשמעות הפנימית-הנפשית של הדבר, ואז עבודה זו מקבלת משמעות, היא אינה רק לחץ וחרדה. אלא כל מטלה שאנו עושים אנו חשים בערך שלה לחיינו, וזה נותן שתקופות אלו יהיו תקופות של חוויה עמוקה ומשמעותית.

בנוסף כדאי לזכור, שרוב מוחלט של מה שאנחנו עושים גם לפני פסח וגם החומרות שבמהלכו אינם חובה מן הדין, אפשר לעשות בדיקת חמץ טובה ולבטל ודי בכך. ולכן גם אם עושים אותם כדאי שזה יהיה מבחירה, מרצון שהפסח יהיה יותר ראוי ויותר נכון . גם לחומרות אלו יש טעמים עמוקים , בשם ר’ בונים מפשיסחא נאמר שכל החומרות שנוהגות בישראל בפסח הם כמו תכשיטים לקדושה, אז גם אותם יש לעשות מתוך גישה רוחנית שמבקשת את משמעות הדברים, ומבחירה.

בל נהיה כעבדים למוסכמות וללחצים ששוטפים אותנו אלא נבחר במה שצריך לבחור והנפש כבר תירגע מאליה, נראה שזו העבודה הרוחנית האמיתית של רבים מאיתנו

מעבר לכך, ישנם אמנם לחצים כלכליים ודחיפויות שונות שמפעילות אותנו בימים אלו, אז כדאי תמיד לקחת נשימה ואורך רוח, לעסוק לפחות זמן מסויים ביום במה שאהוב עלינו ולא רק במשימות ובמטלות, וגם בעת לחץ ניתן תמיד לשים לב לעצמנו, לשאול את עצמנו גם ברגעי לחץ “מה אני מרגיש עכשיו?” לא מתוך רצון לשלול את הרגש, אלא לתת לו מקום, לנפש קל הרבה יותר לשאת את הרגשות שלנו כאשר אנו מודעים למה שעובר עלינו, ההתבוננות עצמה תספק שלוות נפש ותגרום שלא נהיה בתוך הרגש לחלוטין, וגם בתוכו נהיה ונישאר בני דעת ובני חורין.

ברכתי שיהיה לך חג של חירות רוחנית וגשמית אמיתית

בברכה

אריה מ.