The Butterfly Button
אני לא מסוגלת להיות עם בעלי חצי יום בלי לריב. אני לא מסוגלת יותר.

שאלה מקטגוריה:

תודה רבה על האתר שלכם! מאוד מעריכה את היוזמה המדהימה הזו!
יישר כח!
אני מאוד אוהבת את בעלי… אבל אני לא יכולה בלעדיו ולא יכולה איתו.
כל יום אנחנו רבים. חושב שזה מריבוי בעיות בזוגיות.
בעלי מאוד אגרן ואני מאוד סובלת מהנושא.
הוא במילואים, והצבא זורק כמויות של אוכל, אז הוא מביא המון מוצרי מזון הביתה ואוכל מוכן שאנו לא מספיקים לאכול לפני שהוא נרקב (אנו 2 נפשות, והאוכל מיועד להמון חיילים!).
הוא כל הזמן מטיח בי אשמות שבגללי נזרק אוכל, וגורם לי להרגיש ממש רע.
אני יודעת שזה לא באשמתי אבל זה בלתי נסבל לשמוע את זה כל יום!
הוא גם לוקח כל חפץ שמישהו מוסר! כל דבר! גם אם אנחנו ממש לא צריכים את זה!
הוא לא מוכן לזרוק *כלום*!
גם יש לו קשיים בשמירה על הברית. הוא נוטה ליפול בצפיה בתכנים אסורים.

הוא גם מאוד ירד רוחנית מאז שהתחתנו. מבחור ישיבה צדיק שאכפת לו רק מתורה, הוא כבר לא מתפלל במניינים (וגם לא בבית… חוץ מברכות השחר ותפילין), הוא לא קובע עיתים…
הוא מאוד רוצה לחזור להיות ירא שמיים, אבל מאוד קשה לו.
הוא גם לא משקיע בזוגיות שלנו… לא אכפת לו שיהיה לנו זמן ביחד.
הוא גם די חסר רגישות כלפי, ומרגיש כל הזמן צורך לגונן עלי ולהחליט בשבילי.
הוא גם נכנס לדיכאון כשהתחתנו… הוא היה במיטה 8 חודשים בערך ללא מסגרת.
עכשיו הוא כן עובד אבל עדיין אני מרגישה שהכל קרס עלי…
בקיצור, מלא בעיות…
אני מרגישה באפיסת כוחות! עבר עלי כל כך הרבה!
המצב כן משתפר. הוא יותר מצליח לשמור את הברית, יש לו עבודה…
אבל אני מרגישה עדיין שאין לי כח יותר. אפילו שיותר טוב עכשיו…
אין לי כח להאמין שהמצב ישתנה.
כן – ברור שהצעתי שנלך לייעוץטיפול. אבל הוא לא מוכן בשום פנים ואופן…
אנחנו צריכים טיפול דחוף. אני יודעת. אין לי איך לגרום לו להסכים.
ניסיתי בעצמי לקבל עזרה. לפחות להציל את עצמי… אבל אני לא מוצאת שום כתובת שתוכל לעזור לי.
אני גם לא יכולה שזה יהיה בתשלום כי הוא ישים לב שיורד כסף בחשבון…
מה עושים? אין לי כח להמשיך עם הזוגיות הזו… באמת.
אשמח לעזרה!

תשובה:

שלום יקירה,

בקריאתי את פנייתך, אני מרגישה את התסכול, הבלבול, הייאוש, שאת מתארת,

את בקשת העזרה, ואת הרצון לשתף את הכאב שצף בחייך בתקופה האחרונה.

אני מתפללת להשם שישים בפי את המילים הנכונות על מנת לסייע לך במקרה שאת מתארת,

בעודי שואבת כוחות מן האמירה איתה פתחת: “אני אוהבת את בעלי..לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיו” ורוצה להעביר אליך את הכוחות הנדרשים להתמודדות ושטמונים בדיוק בהרגשה הזו, שמאפיינת מאוד זוגות צעירים בשנים הראשונות, שיש רצון עוצמתי לבנות רגשות של קרבה ואהבה ועם זאת המשברים כל כך מורכבים בעצם בניית הבית המשותף יחד.

ובעודי מנסה להתחיל את תשובה, אני חשה את ההזדהות איתך בתחושת חוסר האונים, מאחר ונראה שפנייה לטיפול פרטני או זוגי, כרגע נתפס כחסום בפנייך, ולכן אנסה לחדד את חשיבותו, משמעותו ואולי האפשרויות העמודות לפנייך לאור מצב זה.

בהקשר לנושא שאיתו פתחת, האגרנות, את מתארת תופעה מתסכלת של אגירת מנות אוכל מהצבא בכמויות לא מותאמות ואיסוף חפצים שאין בהם צורך כלל, מה שמשפיע, בשלב כזה או אחר, על החלל המשותף של הבית, האחסון והנראות של הבית, כל זה מלווה גם בכעסים מצידו אודות זריקת מזון לא מנוצל, ומעמיד במתח את הקשר הזוגי שלכם. חשוב לי לדייק, שאם אכן מדובר בתופעה שאינה בשליטתו, יש לדעת שהוא סובל ממנה לא פחות ממך, מי שנמצאת בסביבה המשותפת מול האגרן.

האם שיתפת אותו בהרגשה שלך?

האם הסברת לו מה את חווה מול כל האגירה הזו?

האם זה מפריע גם לו? האם הוא היה רוצה להיות במצב אחר? או שהוא מזוהה עם הצורך לאגור מזון וחפצים? ולכן לא מבין גם מה מפריע לך.

מה היה לפני הגיוס למילואים? האם מתח של השירות הצבאי אולי הקצין את המצב?

איך הוא היה כנער, ילד? מתי זה התחיל?

מה יקרה אם לא יאסוף הביתה חפץ? מה הוא מרגיש כשנזרק מזון?

אני מבינה לחלוטין שהחוויה מולו קשה, שאת חווה שוב ושוב האשמות של זריקת מזון,

החשיבות של להתעניין בעולמו, להכיר את מחשבתו, חשובה מהותית לא רק בגלל שאולי זו הדרך להבין שללא טיפול, תופעת האגרנות תישאר באותה מידה ואף עלולה בסבירות גדולה להתעצם, ואליה בדרך כלל נלווים תחושות תסכול קשות של האגרן עצמו ובני המשפחה, דיכאון נלווה והמון כאב, אלא, בגלל בעיקר שאתם זוג צעיר, ובאמת ישנה חשיבות מהותית להבין לליבו של בן הזוג שלך, להראות התעניינות כנה במה שעובר עליו, ללמוד את מערך השיקולים שלו, ולהיות כתף עבורו בהתמודדות הזאת, אם אכן היא מורכבת עבורו.

אין ספק יקירה, שניכם מתמודדים עם קושי וכאב, בדידות וחוסר סיפוק,

ואז,

את מתארת שינוי, אור בקצה במנהרה, את מתארת שמשהו טוב קורה, אחרי 8 חודשים במיטה, בתחילת הנישואין, דיכאון, חוסר חשק להיות איתך, צפייה בתכנים שמורדים אותו רוחנית, אישית וזוגית למטה, ועכשיו הוא עובד, פחות צופה בתכנים הללו ומנסה ליצור מציאות מיטיבה יותר,

ועכשיו את קורסת.

אני רוצה לחבק אותך, להבטיח שעכשיו מתחילה תקופה שתוכלו לחולל את השינוי המיוחל, שתוכלי לראות סוף סוף זוגיות טובה ומיטיבה, ושתחזיקי עוד טיפה מעמד, אבל, אני מאמינה, שאת יודעת את זה, ובכל זאת את מרגישה על סף ייאוש, רצון להרים ידיים,

לכן, ובפרט לאור כל מה שפירטת בפנייה, נראה שאין מנוס למדבר על מה שקורה בינכם, מה עובר עליו, עלייך, ולפנות לעזרה מקצועית, ואולי לחפש מוקדים מתאימים לתמיכה דרך הקהילה או משרד הבריאות, קופת החולים ועוד, בעזרה בסבסוד טיפול על מנת להתאושש.

נראה שיש צורך להבין מה קורה לכם, למה דווקא כשהוא מתחיל להתאושש את שוקעת?

מה מייצרת השקיעה שלך מולו?

האם הוא שם לב? מנסה אחרת?

האם התעקשות לא ללכת לטיפול נטועה ברצון להישאר ככה? בחוויה שונה משלך?

האם הוא מרגיש את המאמצים שאת עושה?

מה את עושה בעצם כדי שיהיה טוב יותר?

איזה חלק בך מאמין בו? בכם? ביכולת לבנות מההתחלה שוב?

אין לי ספק, שבחלקים משמעותיים, פעלת במערכת באופן שאיפשר את השינוי, הרצון שלו לצאת מהמעמקים ולפעול אחרת, מושפע גם ממך ומהתפקיד שלך מולו.

למה עכשיו את נחלשת? מה זה מצריך ממך?

מה חסר לך שאת מקבלת בעצם חוסר שביעות הרצון ממנו?

מה יקרה אם תשמחי בשינוי?

למה את לא מאמינה בשינוי, גם אם הוא קורה למול עינייך, וגם אם באופן חלקי?

האם את מביאה מולו את הצרכים שלך?

מה ממלא אותך בכוחות?

מה צריך כדי שתחליטי להילחם עליכם?

האם את מעוניינת להיות איתו יחד?

יקירה,

כל השאלות הללו, נועדו על מנת לאפשר חשיבה טיפה שונה, לבחון את הזוגיות מזווית נוספת, המצב שנוצר ביניכם מורכב ותלוי רק בשניכם, ולכן רק אתם תוכלו להחליט האם אפשר להמשיך ככה או לא, האם יש כוחות או שבאמת לא, אם אתם רוצים תקווה או לא, ומכאן יהיה כח להוביל ולכוון לטיפול זוגי, מתוך מקום מאמין ולא מיואש, מתוך רצון לבנות ולא להתחשבן,

העמדה שממנה את פועלת, היא זאת שמשמרת את המצב הקיים שלך ורק את יכולה להחליט לשנות עמדה.

לא פשוט, נכון. אפשרי בהחלט. מנסיון.

תתבונני בעצמך, תדייקי את הרצון ותפעלי להשגתו,

מאמינה בך מאוד,

בהצלחה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם זו הזוגיות שלי? האם זה מתאים לי בכלל? אולי אני צריכה לעזוב?
תודה על ההזדמנות לשתף ולהתייעץ פה, אני בת 20, נשואה כחצי שנה בעלי איש מתוק, עדין וחכם, כשהציעו לי אותו בשידוכים הייתי מולהבת, ובצדק, שמענו עליו דברים מאוד טובים, שמענו שהוא מאוד רגיש, ושיש לו שיחות עומק, וכשנפגשנו ראיתי שקצת צריך לדובב אותו, הוא לא דיבר הרבה, הוא היה נחמד...
פערים עצומים ביני לבין בעלי בתקשורת
שלום אקשיבה ותודה על הפלטפורמה הכ”כ חשובה הזו, פשוט חסד גדול. בעלי ואני נשואים קצת יותר מחצי שנה אחרי שנה של קשר. הוא איש מתוק עם לב טוב אכפתי שדואג לי, אך מנגד ישנם פערים שהולכים וגדלים בנינו. בעלי איש עם שכל ישר שמתקשה מאוד לדבר ולהבין רגש. הוא מתייחס...
הפרעה דו-קוטבית-איך חיים איתה בעולם שלנו?
כבר הרבה שנים אני סובל (וגם נהנה לפעמים… אני מניח) מהפרעה דו-קוטבית 2. בעבר זה היה יותר קשה כי האפיזודות החיוביות הרגישו כמו מיליון סל”ד מכל בחינה – “השגות עליונות” ברוחניות, רגשות מפעמים, פזיזות, כו’, והאפיזודות השליליות היו התרסקות מוחלטת, מחשבות אובדניות 24/7, קטטוניה ומה לא. ב”ה בשנים האחרונות זה...
אני לא מסוגלת להיות עם בעלי חצי יום בלי לריב. אני לא מסוגלת יותר.
תודה רבה על האתר שלכם! מאוד מעריכה את היוזמה המדהימה הזו! יישר כח! אני מאוד אוהבת את בעלי… אבל אני לא יכולה בלעדיו ולא יכולה איתו. כל יום אנחנו רבים. חושב שזה מריבוי בעיות בזוגיות. בעלי מאוד אגרן ואני מאוד סובלת מהנושא. הוא במילואים, והצבא זורק כמויות של אוכל, אז...
אהבה ממכרת לקניות
שלום ותודה רבה על האתר הנפלא!! עלה לי לאחרונה שאלה לגבי עצמי שאני רוצה לדעת האם היא בעייתית. אני בחורה צעירה בת 18 וחצי ואני מאד אוהבת יופי וסטייל וכל מה שסובב סביב עולם החומרי, אני יכולה למצוא את עצמי יושבת שעות באתרי אינטרנט ולהסתכל על בגדים , נעליים, תכשיטים,...
נפילות בעבודת ה', סיפור חיי המתומצת
לכבוד הרבנים החשובים שליט”א, בגלל השאלה החשובה שיש לי, שמכילה כמה וכמה שאלות בתוכה, אבקש קודם כל סליחה על האריכות. תמיד הייתי ילד כשרוני ומוכשר ב”ה שנתן לי את כל זה, עוד בגיל 3 שאלתי את אבא שלי שאלות על אמונה וכו’, כמובן שלא תמיד הלכתי לצידה אבל הייתי חכם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן