שואל יקר שלום וברכה!

הדילמה שאתה מעלה חשובה וגם מעשית, וננסה לגשת אליה בשום שכל והתבוננות.

הנחת היסוד הפשוטה והברורה הן מצד השכל הישר, והן מצד דרכי התורה, שכאשר אדם סובל, מצופה ממנו לפעול להסרת הסבל. הן אם מדובר בסבל חומרי, והן אם מדובר בסבל נפשי.

ואין הדבר סותר לכך שאותו סבל או חסרון הגיע משמיים. שכן זה עצמו חלק מהחשבון השמיימי, שהאדם יקבל את הצרה ויתמודד אתה ויעשה מה שביכולתו לפתור את הבעיה.

כל זה כאשר יש לאדם מה לעשות כדי לחסוך מעצמו את המצוקה. במקרה שלא ניתן לרפא את המחלה או לצאת מן העניות וכדומה, כאן המקום לאדם לקבל על עצמו גזירת שמים.

כאשר מדובר בדוגמה מעין זו שהבאת, שישנה דמות מסוימת שמציקה ומקניטה, הנקודה היא הרבה יותר מאשר הכלל שאומר "אין מצוה לסבול". הכלל הזה נאמר בנוגע לסבל של עניות או מחלה. אבל כאן שמדובר בהתנהגות כלפיך שאינה הוגנת ואינה הולמת, בזה יש גם אלמנט של העמדת הצדק ולא יתכן לקבל כזו התנהגות משפילה מקטינה ומקניטה.

חשוב לי מאד להשמיע את הקול הברור:

אסור לאדם להשלים עם כזה מצב. ואין הדבר דומה לכאב פיזי וכדומה שיש מצבים שיש להשלים עם הדבר וללמוד לחיות עם זה. כאן, כשמדובר על השפלה והקנטה, זה מצב שאסור לקבל אותו.

עוד לפני שחושבים מה לעשות, חובה להשריש את התפיסה הפשוטה,

אסור לי לתת למישהו להשפיל אותי ולבטל ממני את הכבוד. אסור לי להפוך לאדם שאין לו שלוה ורוגע כתוצאה מזה. אסור.

אנחנו כעת בשבוע שלפני פסח, והשאלה שלך מזכירה לי את השלב הראשון ביציאה מעבדות, עוד לפני שמוציאים את ישראל ממצרים, להוציא את מצרים מישראל. כלומר שהאדם שנמצא במיצר, מבין שזה לא אמור להיות כך.

לפעמים מרוב הרגל, מקבלים את המצבים מעין אלה בהשלמה. וזו העבדות הכי גדולה. היציאה לחירות מתחילה בלב.

כעת, בייחס לשאלה המעשית מה עושים, יש להציע כמה כיוונים.

יש לבחון כלים שונים:

שיחה פתוחה וכנה עם אותו אדם.

התרחקות.

התערבות בעל סמכות.

אם ניסית דרך אחת והיא לא הועילה, ייתכן שההשתדלות הנדרשת היא דווקא שינוי גישה (למשל: ניתוק מגע מוחלט במקום ניסיונות פיוס).

התייעצות: כיוון ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", במקרים של סבל מתמשך קשה לאדם לראות את התמונה בבהירות. מומלץ מאוד להתייעץ עם איש מקצוע, כדי להבין את מצבך נכוחה ולגבש את הדרך מה נכון לעשות.

אני מאחל לך המון הצלחה במאמץ להגעה למצב חיים הגון ושליו.

אתה ראוי לכך! אתה בן של מלך!

ישי

[email protected]