שואלת יקרה כל כך,

הדבר הראשון שיש לי לומר לך ביחס למה שכתבת זה – השאלות שאת שואלת הן חשובות וכמה טוב שאת מתגברת על הבושה ושואלת אותן!

אני קוראת שוב ושוב את הדברים שכתבת ואני מתפעלת מהיכולת לתמצת בכמה שורות בודדות שאלות שנוגעות לקיום של כל בן אנוש, קל וחומר של יהודי, או יהודייה במקרה שלך.

אז בואי נתחיל מהדברים שכתבת בפתיחה. את מציינת שבגלל המצב יש לך הרבה זמן בבית, והרבה זמן לחשוב על משמעות החיים וזה נורמלי! כשמציאות החיים מתערערת ואנחנו בתקופה של חוסר וודאות אז זה הכי מתבקש מכל בעל נפש לשאול את עצמו על החיים. במובן הזה את כנראה מגיבה בצורה הכי נורמלית ותואמת מצב באמצעות השאלות שלך.

ציינת בתבונה שקיימת נטייה לחשוב מחשבות מדכאות וגם זו, לצערי, ברירת המחדל המצויה ביותר בפרט שיש עכשיו מעין בועת זמן חסרת תעסוקה שפתאום הופיעה בשגרה שלנו. ברירת המחדל הדיכאונית הזו לא בהכרח אמיתית ומקדמת וכמובן שגם לא הכרחית. אני מקווה בשבילך שעצם זה שאת משתפת במחשבות שלך יעזור לך לעבד אותן ולנווט אותן לכיוון שיטעין אותך במשמעות מחודשת.

אז איך מנווטים מחשבות למקומות מיטיבים?

ראשית, המחשבה היא ביד האדם ואת יכולה להטות אותה כרצונך. ברוך השם שהקב"ה ברא אותנו ככה שיש לנו מח אחד שבכל פעם מסוגל לחשוב רק מחשבה אחת (היום גם המדע מכיר בזה. האשליה שנשים עושות כמה דברים בו זמנית הופרכה גם היא). אם את מזהה שאת שוקעת במחשבה שמדכאת אותך את לא חייבת לתת למחשבה הזו להתנחל אצלך. את יכולה להחליף אותה במחשבה אחרת, מיטיבה יותר עבורך. בהתחלה זה מאתגר אבל עם הזמן לומדים לנווט את המחשבה לאן שאת רוצה.

שאלת: "מה זה העולם הזה? מאיפה הרוע הזה?"

העולם הזה הוא פרוזדור, מעבר זמני שמוכרחים לעבור דרכו לצורך תיקון, השלמה ובעיקר בשביל הבחירה בטוב. נשמע כל כך פשוט, אז למה זה לפעמים מסובך? כנראה, כדי שתהיה לנו התמודדות אמיתית וכשאנחנו זוכים ובוחרים בטוב אז אנו מתקדמים קדימה אל מרחב הבחירה הבא. ככה אנחנו מבררים לעצמנו את מידת השייכות שלנו אל הטוב. התורה מכוונת אותנו וחוסכת לנו הרבה בורות ומכשולים ויחד עם זאת, תמיד נשארת לנו בחירה. אני מניחה שתשובה בסגנון הזה כבר שמעת הרבה פעמים ובכל זאת, שאלת התכלית והמשמעות של העולם הזה עדיין מעסיקה אותך. דווקא מהסיבה הזו אני רוצה להתמקד בשאלות שנוגעות אלייך באופן אישי. שאלת:

"אוקי, יש להשם ב"ה הרבה נשים צדיקות

מה הוא צריך דווקא אותי??

מה אני עושה שאחרות לא עושות?"

אלה שאלות יסוד נפלאות שתצטרכי לברר בכל שלב חדש בחיים שלך.

השם יתברך צריך אותך כי את יחידה בעולמו. אין עוד אחת שנראית כמוך, חושבת כמוך, מרגישה כמוך ומתנהגת כמוך. ודווקא אותך כמו שאת הוא ברא כדי שמתוך סיפור החיים האישי שלך תעבדי אותו, תשתדלי לעשות רצונו, תתפללי אליו, תודי לו, תשבחי ותהללי אותו וכמו שכבר כתבתי לך, הדרך שבה את תעבדי את השם יתברך היא ייחודית וחד פעמית ואין לה תחליף. את חשובה לקב"ה דווקא בתקופה הזו. איך אני יודעת? עובדה שהוא ברא אותך בזמן כזה שדווקא עכשיו את ברת דעת ואת שואלת את השאלות האלה שמעידות על חיפוש תכלית ומשמעות בחיים, אז תמשיכי לחפש…

ייתכן שתשאלי עכשיו – מה להמשיך לחפש?

ובתשובה לזה אני מחזירה אותך למה שאת שאלת – מה אני עושה שאחרות לא עושות?

יש קטע בגמרא שמתאר את העובר במעי אימו כמי שנמצא בתהליך למידה עמוק שבו מלמדים אותו את כל התורה כולה ואח"כ משכיחים אותה ממנו ועם תהליך ההתפתחות והגדילה האדם צריך לחזור ולהיזכר במה שהוא למד כעובר. זה אולי נשמע לך מיסטי או נבואי אבל תבחני את זה בצורה הכי פשוטה. כדי שתוכלי לענות על השאלה שלך: "מה אני עושה שאחרות לא עושות?" תצטרכי לגלות באיזה תחומים את מוכשרת במיוחד? לאיזה תחומים הנפש שלך נמשכת? מה הכי מדבר אלייך כשאת חושבת על העתיד שלך? אילו שאלות שיכולות לעזור לך למצוא את הייחודיות שלך, ודרכן ממילא תביני מה את עושה באופן שייחודי לך ושאחרות לא עושות (אולי הן גם עושות, אבל לא בדרך הייחודית שלך). ככל שאדם מודע יותר לחובתו בעולמו, וככל שהוא מגלה מקרוב את הייחודיות שלו יש לו אפשרות לעבוד את בוראו ולחיות בשמחה ובסיפוק מהעשייה שלו, גם אם היא הכי פשוטה ושגרתית. זו משימה לחיים שלמים ויהודי נדרש לעמוד בה מרגע כניסתו לעולם המצוות.

שאלת: "מה ישאר מכל העשרות שנים שאני כאן?? (בעז"ה עד 120 בבריאות וכוח)"

וואו! תנסי לדמיין איך נראה האור היקר שזורח ומאיר את העולם בכל אותן אינספור פעמים שבהן בחרת בטוב? יכולה לדמיין את זה?

אני חושבת שזה גדול עלינו כבני אנוש לדמיין את האור והטוב הזה, ולכן נצטרך להמתין בסבלנות לאחרי 120 שנים בבריאות וכח כמו שכתבת…

שואלת יקרה,

תיכף ליל הסדר מגיע ויחד איתו יורדת לעולם האהבה המיוחדת שיש לקב"ה כלפי כל אחד ואחת מעם ישראל, וזה כולל אותך.

אני מאחלת לך שבמסע החיים שלך תמיד תשאלי את השאלות הנפלאות האלה שאת שואלת. הן מצד אחד מבקשות מענה, מחפשות תכלית ומשמעות ובו זמנית יכולות להיות מעין מנוע של בדיקה ובקרה עצמית ויותר מהכל הן מעידות על נפש זכה שרוצה לעשות רצון קונה.

פסח כשר ושמח!

שירה ק.