היי שואלת יקרה

וואו! את בהחלט משקפת כאן מורכבות רגשית- מצד אחד את מתארת רגשות מאוד כואבים וסוערים כלפי הנישואים של אח שלך: את מתארת שהיה ביניכם קשר מאוד קרוב ולאחר שהוא התחתן את מרגישה שהקשר הקרוב הזה ביניכם אבד ובמקום זאת את רואה את הקשר הקרוב שיש בין אח שלך לאשתו. את מתארת תחושות של קנאה כלפי הקשר הקרוב שיש ביניהם, כאב על מה שאבד לך, קושי לקבל את המצב החדש ואפילו תחושה של בגידה מצד אח שלך. לא קל לחוות את כל הרגשות האלו! כאשר מישהו קרוב אלינו מתחתן זה בהחלט יכול להוביל אותנו לחוש הרבה תחושות קשות של נטישה, כאב וכו' כפי שאת מתארת, במיוחד במצב שבו היה לכם קשר כל כך קרוב שבאופן טבעי ובריא נהיה פחות קרוב לאחר נישואיו.

מאוד יפה לראות את היכולת שלך להבין שהמצב שנוצר הוא בריא וטוב למרות הקושי שאת חווה. יש לך את היכולת להכיל את המורכבות הזו. באמת ההבנה השכלית שזהו מצב טוב ותקין לא סותר את הקושי הרגשי שאנחנו חווים אבל כן יכול לתת לנו קצת נחמה שלפחות הדברים הם בסדר.

קודם כל, אני רוצה שתתני לעצמך מקום וזמן להתאבל על הקשר הקרוב והאינטנסיבי שהיה, וכבר לא יחזור להיות באותה צורה. על תילחמי ברגשות הסוערים והכואבים. תני להם להיות. תאפשרי לעצמך לחוש את הכאב, את הגעגוע, את הרצון לחזור למה שהיה. את מתארת תחושות קשות שאת חווה, תני לעצמך זמן לעבד אותם ולעכל את המשמעות של החוויה. תנסי רגע להיות עם הרגשות בלי לנסות לפתור אותם, לברוח מהם או לכעוס על עצמך שאת מרגישה ככה. ברגע שניתן מקום לרגשות באמת, כבר כל הלחץ סביב הסיטואציה תרד. כבר לא נהיה במצב של מלחמה. נוכל לנשום ולהירגע גם אם כואב. כאשר מאפשרים מקום לרגשות, עם הזמן העוצמה שלהם פוחתת.

אני חושבת שהשלב הראשון הוא לתת לעצמך מקום להתאבל, לכעוס ולכאוב רק אחרי זה אני חושבת שתוכלי לפנות מקום גם למשהו חדש בלב.

מהו המשהו החדש שאת יכולה לפנות לו מקום בלב?

אז קודם כל זה יותר ממשהו אחד אבל בואי נתחיל עם הקשר עם אח שלך. אני מסכימה איתך שהקשר האינטנסיבי והקרוב עם אח שלך לא יחזור להיות וזאת לא השאיפה שלנו. אז מה כן? קשר מסוג אחר יכול להיבנות בינך לבין אח שלך ואשתו. קשר אוהב ותומך שיכול לתת לך ולהם המון. קשר של נתינה, קבלה והערכה. בהמשך אתייחס לעוד דברים שיכול להיות שעכשיו יהיה לך יותר מקום בלב בשבילם.

אני רוצה להתייחס רגע לנקודה חשובה: אני זורקת אליך שאלה כחומר למחשבה. האם אחרי שאח שלך התחתן הרגשת מרוקנת לגמרי כאילו איבדת גם את עצמך? אם הרגשת שכל הערך של מי שאת תלוי בקשר שהיה לכם זה יכול להצביע על כך שייתכן והקשר ביניכם לא היה לגמרי בריא, אולי הוא היה קרוב ואינטנסיבי מדי או תלותי. ממה שאת מתארת אני לא יודעת אם הקשר היה כזה או לא ולכן אני מפנה את השאלה אליך. אני רוצה שבאמת תחשבי על זה רגע. חשוב לי להדגיש שהתשובה לשאלה הזאת לא צריכה להיות חד משמעית, ייתכן שהיה ממד תלותי בקשר ברמה כזו או אחרת וייתכן שלא. אם אכן הקשר היה כזה ברמה כזאת או אחרת, אז למרות כל הקושי שבדבר, זה מאוד טוב שהקשר כבר לא נמצא בצורה כזאת. קשר תלותי גורם לבן אדם לאבד את העצמיות שלו, את מי שהוא באמת בנפרד מהשני וזה מצב לא בריא שפוגע בנו. אם את מרגישה כך, קודם כל חשוב שתהיי מודעת לכך וזה גם יעזור לך להבין למה עוצמת הרגשות הם כואבים כל כך, הרי לא איבדת רק את אח שלך אלא גם חלק מהזהות שלך שהיה כל כך נטוע בקשר הזה. אז עכשיו את צריכה למצוא גם חלק מעצמך ולחזק את מי שאת.

בין אם את מרגישה שהיה תלות בקשר במידה כזו או אחרת ובין אם לא, הנקודות הבאות יכולות לעזור לך להתמודד עם המצב שאת נמצאת בו.

• תעצרי לחשוב מה חשוב לך באמת: מה הערכים שאת הכי מחוברת אליהם? מה החלומות  שלך לגבי העתיד? איך היית רוצה שהוא יראה? לאן את מנסה להגיע?

יכול להיות שייקח לך זמן לענות על השאלות האלו לעומק ובהתחלה זה ירגיש מוזר, אבל תתמידי בכך. כשיש לך תשובות ברורות לשאלות האלו ולשאלות אחרות דומות זה יעזור לתת לך כיוון ותחושת משמעות בחיים שהיא חשובה מאוד.

• תתחילי לעשות משהו שאת נהנית לעשות אותו והוא נותן לך תחושת סיפוק. זה יכול להיות אפילו רק כמה דקות ביום אבל זה עדין משמעותי, לדוגמה: להתחיל לטפח תחביב שיש לך: קריאה, אומנות, אפיה, הליכה וכו', לעזור לאחות/ אחיין קטן, להקשיב למישהי, או ממש כל דבר אחר. לפי מה שמתאים לך.
• לחזק קשרים עם אבא, אמא, בני משפחה, חברות שכנות וכו'. את יכולה לגלות מחדש את האנשים מסביבך ואת הקשר שאת יכולה לבנות איתם. לפעמים קשר שכבר לא נמצא בעוצמה הראשונית שלו מאפשר מקום לקשרים אחרים וחדשים.

נקודה חשובה לסיום, אם את רואה שאת נמצאת במצב הקשה הזה כבר פרק זמן ארוך מאוד בלי להרגיש הקלה בכאב, כדאי לשקול פניה לטיפול כדי להבין למה החוויה הזו היתה כל כך קשה ומטלטלת (אולי היה כאן קשר לא בריא, אובדן זהות, שיחזור של חוויה אחרת קשה מזמן אחר וכו') ולקבל תמיכה כדי להתקדם הלאה בצורה בריאה ושמחה.

מברכת אותך שה' יאיר את דרכך,

מעריכה את הכנות שלך, המודעות שלך למצב, היכולת להבין את המורכבות והרצון להתמודד בצורה כמה שיותר טובה!

בהערכה,

חנה