שלום יקרה,

אני אתחיל בהצדעה קצרה על כך שפנית לעזרה ושאלת. ויותר מזה- שזיהית בעיה בהתמכרות.

מרבית האנשים שמכורים למשהו מתקשים לזהות את ההתמכרות ועוטפים את עצמם במשפטי כזב כדי להרגיע את המצפון-

"זו רק תקופה"/"מה פתאום? ברגע שאני מחליט להפסיק הדבר הזה יגמר מייד" / "זו לא התמכרות, זה פשוט מרגיע אותי" / "כל עוד אני לא מפריעה לאף אחד וזה לא סמים או אלכוהול אז הכל בסדר" / "ואם אני אפסיק? בטוח אני אתחיל משהו אחר אובססיבי במקום"….

חונכנו שלשאול שאלה טובה ונכונה היא מחצית הדרך לתשובה- אז הנה, את כבר לפחות במחצית(-:

שאלת שאלה שממוקדת לצפייה בסדרות אבל אני יכולה כבר לומר בראשית דברי שהם מן הסתם יתאימו לכל סוג התמכרות. לא באמת משנה 'מה' אנחנו בוחרים לעשות,

אבל אם אנחנו עושים אותו שוב ושוב ושוב והוא גורם לנו לליקוי בתפקוד או מגביל את ההתפתחות והצמיחה שלנו ויש תחושה שאין לנו שליטה או קשה לנו כבר להמנע מהמעשה ולבחור אחר- זו התמכרות.

בסופו של דבר, הרי, אנחנו רוצים לשלוט על הגוף, על המחשבה ועל הלב ולא שהם ישלטו בנו.

אני אלך איתך אל מאחורי הקלעים של התעשייה הטלוויזיונית רק לרגע קצר כדי שתדעי שמאחורי המסך יושבים גדולי המוחות ואנשים שמבינים היטב בנפש האדם.

סביב שולחן מקבלי ההחלטות במשרדי התקשורת וערוצי הטלוויזיה יושבים גם פסיכולוגים שירדו לעומק הרעיון שיביא את האדם הממוצע לצפות בתכנים שלהם כמה שיותר, להתמכר, לחזור לצפות ובכך להעלות את אחוזי הפופולריות והמכירות של הערוץ.

רק טבעי שנפלת במלכודת המתוחכמת הזו כי כמוך נפלו עוד מיליונים ברחבי העולם. (ההבדל היחיד הוא שאת מבינה שאת במלכודת ומנסה לצאת).

אני לגמרי מבינה אותך ומבינה מה יכול להיות ממכר בצפייה בחיים של אנשים אחרים מתוך מסך-

*הסקרנות אף פעם לא עוזבת אותנו, היא חלק מהחיות שלנו וזו שגורמת לנו להיפתח לרעיונות חדשים, ללמוד מהסביבה, לחקור את מה שקורה בעולם ועוד והיא בריאה וטובה, לעומתה-כשאנחנו עוברים טיפה את הגבול אנשים יאמרו עלינו שאנחנו "מציצנים" או מחפשי רכילות. כמה נח כשאפשר "להציץ" בלי שזה יחשב דבר רע ובלי שאף אחד ידע. כל אחד ב4 אמות שלו עם המסך שלו…

*כשאנחנו נמצאים בסיטואציה מאתגרת קורה ככ' הרבה שאנחנו מאבדים את יכולת השיפוט, פועלים באימפולסיביות, טועים, אומרים את הדבר הלא נכון במקום הלא נכון.

הרגע הזה שבו אנחנו בעמדת תצפית ורואים איך קורית סיטואציה מאתגרת לאדם שהוא כמעט-בדיוק כמונו, ויש לנו אפשרות לבחון מהצד את הדברים ולהגיד מתוך הפוך/המזגן/הספה הנוחה את דעתנו השקולה (והנבונה!) איך צריך לפעול ומה אנחנו היינו עושים במקומו(…) הוא רגע מתוק מדבש שקשה לוותר עליו.

אני יכולה להרחיב ולחשוב על עוד המון סיבות כמו החוויה בלראות חיים פשוטים וצרות של אחרים לא מסוגננות כמו בפרסומות או בשלטי חוצות, או השעות שבהן לא צריך לחשוב על כלום כי אין אפילו עלילה מאתגרת שצריך "לאחוז בה ראש", ועוד ועוד.

אבל לא לשם כך התכנסנו היום, נכון?

כנראה שיש משהו בחיים עצמם שאנשים שצופים שעות בריאליטי- פשוט מפסידים.

את יודעת מהו?

את יודעת לומר לעצמך למה את רוצה להפסיק אם זה כל כך כיף?

אם לא- זו בדיוק נקודת הזמן לעצור מלקרוא את התשובה שלי ולמצוא בתוך עצמך תשובה לשאלה הזו.

כדי לעזור לך אני אתן לך כמה נקודות מנחות למחשבה:

*כמה זמן בשבוע בממוצע את 'שורפת' על סדרת ריאליטי?

*מה היית יכולה לעשות בפרק הזמן הזה בדיוק?

*אילו דברים בחייך מתחשק לך לנסות/לעשות לו היה לך זמן פנוי?

*איך את חושבת שתרגישי אם לא תהיי כבולה לסדרות? איך תסתכלי על עצמך?

ברגע שתעני לעצמך תהיה לך די מוטיבציה כדי לרצות באמת לסיים עם הדבר הזה ולא רק בגלל שהוא מרגיש לך לא ראוי או נחשב להתמכרות.

נמשיך הלאה?

קחי דף ועט, הגדירי לעצמך מה תעשי בפועל בזמן שיתפנה לך בקרוב ומה תעשי כשיהיה לך פיתוי חזק לצפות שוב. תפנקי את עצמך, חישבי על עיסוק שגורם לך הנאה והוא תחליף ראוי, הוסיפי כמה שיותר עיסוקים ורעיונות לתחליפים כדי שיהיה לך מגוון לכל סוג של מצב רוח.

נראה לי שאת מוכנה-

כמו כל עבודת מידות, גם כאן, הסוד הוא הדרגה.

הורידי בשבוע הראשון את זמן הצפייה שלך ב50%. זה הרבה! בזמן הפנוי עשי דברים טובים מתוך הרשימה שהכנת.

בשבוע השני הורידי עוד קצת ובשבוע השלישי עוד עד שתרגישי שאת שולטת בדבר ומוכנה להפסיק לחלוטין.

חשוב לי לחבק אותך מראש מרחוק ולומר לך שאת יוצאת לדרך מאתגרת, והיא אף פעם לא סלולה או ישרה.

-יהיו ימים שתצליחי יותר, יהיו ימים שפחות. את בדרך! זו גם חלק מהדרך.

-נעצרת? התעכבת? תמשיכי. לא משנה כמה זמן יקח, חשוב שבסוף תגיעי לקו הסיום שהצבת לעצמך. זה הניצחון שלך.

-תהיי טובה. לא במובן שאמרו לך כשהיית קטנה. אני מתכוונת שתהיי טובה אל עצמך ונעימה כלפי עצמך, תחמיאי לעצמך ואל תבקרי את העצירות במסע הזה. הסיבה שאנשים מתמכרים היא לרוב כי הם בורחים מקושי מסויים אל השקט שמביאה איתה ההתמכרות- תאהבי את עצמך עד כדי כך(כי מי יאהב אותך יותר ממך?) שלא תצטרכי לעולם לברוח.

זהו,

אני שולחת לך מכאן איחולי הצלחה ושהשעות שלך יתמלאו בעשיה ותוכן משמעותי שממלא אותך.

חני א.