שלום לך שואל יקר

בדור כמו שלנו שכל המגמה היא לכבד את הצעירים והמבוגרים הופכים להיות כלי שרת לצרכי הצעירים, מרגש לראות נער כמוך שחס על כבוד אביו וסבתו יחד, ובטוחני שההבטחה למען יאריכון ימיך תקויים בך בכפליים.

התורה מזהירה מאוד על כבוד אב עוד יותר מכבוד אם, וידועים דברי חז"ל על זהירותם המופלגת בכבוד הוריהם, תנו רבנן: איזהו מורא, ואיזהו כיבוד? מורא – לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריעו. כיבוד – מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא (קידושין לא ע"ב) מאידך נאמר בתורה (ויקרא יט ג): "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם". ומכאן למדו חז"ל (יבמות ה ע"ב): שאם ציוה האב את בנו לעבור על דברי תורה, כגון לחלל שבת, לא יאמר הבן, אשמע לאבי כדי שאקיים מצות כיבוד אב, אלא ישמע להקב"ה שאסר לחלל את השבת, מאחר שגם הבן וגם אביו חייבים לשמוע לקול הקב"ה ולא לחלל שבת, וזהו שסיים הפסוק: "אני ה' אלוקיכם" – כולכם חייבים בכבודי, אתה, אביך ואמך, חייבים לשמוע בקולי.

בשולחן ערוך נפסק שגם אם ציוה האב את בנו לעבור על איסור מדברי חכמים, אסור לו לשמוע לאביו. (סימן רמ סעיף טו) ואם ציוה האב את בנו שיוותר על חומרה שנוהג בה, אם הבן רואה שכוונת האב לזלזל במצוות, לא ישמע לו. אולם אם אין כוונתו לזלזל, ונותן טעם הגון לדבריו, כגון שצריך את בנו שישמשהו וכיוצא, ישמע לו. (ב קטז. כבוד הורים קעא, קעז)

במקרה שלך יש לנו כמה שאלות שנצטרך להתייחס אליהם:

א. איך אתה צריך להתייחס לזלזול של אביך באמו

ב. האם אתה חייב בכבודה של הסבתא שלך

ג. איך עליך לנהוג אם אביך לא מקשיב לך

נפסק בהלכה שצריך לכבד את הסבתא מכמה טעמים, אך מאידך כבוד אביך יותר חמור, אז איך עליך לנהוג? דבר ראשון תתפלל על אביך בעניין זה בטוח שתפילתך לא תשוב ריקם, דבר שני חשוב שכשאתה נמצא אצל הסבתא תכבד אותה ככל שאתה יכול ומעבר לזה ובכך תשלים ככל שאתה יכול את כבודה החסר לה ואולי הפגוע, וייתכן מאוד שבעצם זה שתכבד אותה זה יעורר אצל אביך את אלמנט הדוגמא האישית וישפיע גם עליו.

מעבר לכל זה אני רוצה לתת לך כיוון חשיבה נוסף, אין הצדקה בזלזול בהורים בשום דרך, אך פעמים רבות אינך יודע מה היו טיב היחסים של אביך ואימו טרם הגעתך לעולם, ועל בסיס מה פותחו אותם היחסים הלא שגרתיים יש לומר.

ומעל לכל זה חשוב לדעת את דברי הגמרא בקידושין (דף ל"א ע"א וע"ב) אומרת: "תני אבימי בריה דרבי אבהו, יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיים העולם הבא" המסר החשוב מגמרא זו שלא כל מה שאנחנו רואים בעינים זה המציאות ובמיוחד בנושאיי כיבוד הורים, אולי יש דברים שאינך יודע בקשר למציאות שאתה חווה ולכן מחובתך גם לדון את אביך לכף זכות, יחד עם זאת תן לסבתך אהבה רבה מספק ובכך תצא ידי חובת כל השאלות.

בברכה

אברהם ב.