אני מסתפק לגבי שנה הבאה האם להמשיך בישיבה ואני לא רואה שום עתיד לחיים שלי כמו פרנסה וכו’ או מאידך גיסא ללכת לצבא ולעשות שם מקצוע והעתיד שלי יראה יותר טוב אני מסופק כבר חודשיים אשמח לעזרה ויעוץ
דלג לתוכן
אני מסתפק לגבי שנה הבאה האם להמשיך בישיבה ואני לא רואה שום עתיד לחיים שלי כמו פרנסה וכו’ או מאידך גיסא ללכת לצבא ולעשות שם מקצוע והעתיד שלי יראה יותר טוב אני מסופק כבר חודשיים אשמח לעזרה ויעוץ
שלום לך משה,
אתה נמצא בפרשת דרכים וזוהי סיטואציה לא פשוטה. עצם זה שאתה מתלבט עם עצמך כבר חודשיים ובוחר לפנות לייעוץ זה מראה על בגרות ושאיפה לפעול בצורה אמיתית ולהכריע בצורה אובייקטיבית.
אתה לא מנדב פרטים בסיסיים, כמו כמה שנים אתה בישיבה, האם למדת בישיבה תיכונית או ישיבה קטנה, מה הוריך חושבים על כך, האם יש לך אחים גדולים שבחרו להתגייס או ללמוד מקצוע בבחרותם, איך אתה לומד כיום ועוד פרטים רבים הנחוצים על מנת שנוכל להתחיל לדון מה טוב בשבילך בעת הזאת.
כהנחייה כללית וכמסגרת לארגון המחשבות שלך אכתוב לך כי לא נראה לי שמי שהכין את עצמו ללכת לצבא יכול ללכת ללמוד מקצוע על בסיס הכנה זו ומי שהכין את עצמו ללמוד מקצוע לא יכול ללכת לצבא על בסיס הכנה זו. למשל, אם את חושב להתגייס אתה חייב לדעת על בוריין הלכות שבת, (עירובין) תפילה, ברכות, ייחוד… ואם אתה פונה ללמוד מקצוע אתה חייב להכין את עצמך ולדעת הלכות ריבית, שכר שכיר, שכירות פועלים, ייחוד, ועוד כמה דברים הנוגעים לממונות ולעולם העבודה.
כמובן שחוץ מההכנה ההלכתית, לכל אשר תפנה אם תבחר לצאת מהישיבה, אתה צריך להיות מוכן לאתגרי החיים, לדעת איך אתה שומר על העיניים, איך אתה ממשיך להיות קשור לעולמה של תורה, איך אתה מבסס את האמונה שלך שתעמוד למבחנים לא פשוטים. לדעתי אם לא למדת בעיון עם חברותא או בוועד את חובות הלבבות ולכל הפחות את שער הביטחון והבחינה, את דרך ה’ ודעת תבונות, את אור ישראל ומאמר חיזוק לימוד התורה של ר’ ישראל סלאנטר, את חפץ חיים ושמירת הלשון ולפחות עוד ספר מחשבה או מוסר שאתה מתחבר אליו ויודע אותו היטב אתה ממש לא כשיר לצאת מהישיבה.
מעבר לכך אחווה את דעתי כי אם אתה לא מרגיש טעם בלימוד זה הזמן הכי לא טוב לצאת מהישיבה כי זה אומר שאתה תזניח את הלימוד בהמשך ויהיה לך קשה מאוד לקבוע עיתים לתורה בצורה רצינית דווקא אם תמצא את צורת הלימוד שמתאימה לך, אם זה עיון בדרך מסויימת אם זה ללמוד סוגיות אליבא דהלכתא או שמא דווקא בקיאות עם חזרות מרובות רק אז כשתהיה בשיא הנאתך תוכל להרשות לעצמך לצאת מהישיבה כי אז תיקח את הישיבה עמך לכל אשר תפנה.
אשמח לדון עמך בהקשר לסיפור האישי שלך.
בהערכה רבה,
אליעזר
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
