שואלת יקרה שלום לך,

ראשית רציתי להביע את הערכתי אלייך, על הכבוד והאהבה לאימך ששזורים בין המילים שאת כותבת. את מספרת על משבר ביחסים ביניכן, ומבקשת לך רוח אחרת, של פיוס, של קירבה, של קשר.

את מתארת תחושה של פער בין דורי, בין אמך שיש לה סטנדרטים מסוימים, ובינך שיש לך כבר תפיסה אחרת.

אני חושבת שהפער הזה הוא פער נורמלי ואולי אפילו מחויב המציאות… דור דור וההתמודדות שלו, דור דור והאתגר הייחודי לו. יש דברים שבדורות עברו נחשבו כמקובלים לחלוטין והיום ייתפסו כפריצת גדר, ולהפך, יש דברים שהדור שעבר ראה כמובנים מאליהן, ובדורנו הם כבר עומדים בסימן שאלה, או לובשים פנים אחרות.

יש הרבה סיבות להבדלים בין הדורות, ואם תרצי אוכל להרחיב לך על כך בהמשך…

אני חושבת שעצם ההבנה הזו יכולה מאד להקל על הקושי והכאב, כשאת מבינה שזו לא "אשמתך" או "אשמת" אמך, אתן פשוט דוברות שתי שפות אחרות של שני דורות שונים, המציאות שאת גדלה בתוכה אינה המציאות שאמך גדלה בה, וממילא התפיסות שלכן שונות.

עם המבט הזה, של שפה זרה, אני מציעה לך לשאול את עצמך – איך הייתי יוצרת קשר עם מישהו קרוב שדובר שפה אחרת משלי?

איך אני יכולה להביע קשר, אהבה, כבוד – בלי להתנגש במחסום השפה האחרת?

אני חושבת שאין תשובה אחת לשאלה הזו אבל אפשר להציע קווים מנחים,

קו מנחה אחד הוא – כבוד. גם אם אני לא מבינה למה בעיני אמי התנהגות מסוימת היא פסולה, עדיין אני יכולה לכבד את התפיסה שלה באשר היא, בגלל הכבוד שאני רוחשת לה

קו מנחה נוסף הוא – גמישות. כשאנחנו שקועים בקונפליקט, פעמים רבות אנחנו מנהלים את כל השיח שלנו סביבו, ובעצם מגבירים את תחושת הפער והריחוק, כי בסופו של דבר קשר ותקשורת שלובים זה בזה, ואם התקשורת מסתובבת סביב הפערים וההבדלים – אז זה הביטוי של הקשר… במקום זאת, אפשר לנסות למצוא את קוי הדמיון והשיתוף, את המקומות שבהם נוח ונעים לך עם אמך, אולי זה התייעצות בנוגע לעבודה או לחברות, אולי זו שיחה על תחומי עניין משותפים, אולי תחביב משותף….

קו נוסף – הקשבה. הרבה פעמים כשאנחנו בלהט של בניית דרך, קשה לנו לעכל ולהכיל דרכים אחרות, וכל דבר שנראה לנו סותר או מתנגד לדרך שלנו- הוא פסול מיידי. אם נתבונן, נגלה לעיתים שהתמונה מורכבת יותר, ואולי – לדוגמא-הסיבה הפנימית מאחורי דיעה מסוימת של אמך היא מאד דומה למחשבות שלך, אלא שהיא נושאת פנים אחרות…. אני אביא לכך דוגמא מתחום אחר, נניח שגם אני וגם אחותי מאמינות שצריך לתת לילדים עצמאות, אצלי זה מתבטא בכך שאני נותנת להם להכין מאכלים פשוטים, ואצל אחותי זה מתבטא בכך שהיא נותנת להם לבחור את הבגדים לבד… ההתנהגות שונה, אבל השורש דומה.

אם מנסים להעמיק לשורשי ההתנהגות, אפשר לפעמים לגלות שמישהו שחשבנו שמתנגד לנו בתכלית – דומה לנו יותר משחשבנו….

אולי התחברת להצעות שכתבתי, אולי יעלו לך שבילים עוקפים אחרים, ובכל מקרה את מוזמנת להמשיך לשוחח איתי,

[email protected]

בהערכה

אסתי