יקרה שכמוך!

אני לא מתאפקת מלאמר לך דבר ראשון שאני פשוט נפעמת מהבגרות שלך! (לא האמנתי שהגיל שכתוב שם הוא של השואלת!)

ואוו, אני כל כך מבינה את התסכול והחוסר אונים הזה! זה כל כך מבאס! ומי לא רוצה להרגיש אהוב, במיוחד אהוב על אמא! אבל, יקרה, את מסוגלת לשנות כאן דברים, אין לי שאלה!

תמחלי לי שאני לא עונה בדיוק לפי סדר הדברים שכתבת:)

אז ככה, בחורות במשפחה הרבה פעמים חוות דברים שהאחים הקטנים בבית לא חווים וכנראה גם לא יחוו, את הבחורה- זה מגיע עם ברכה, יחס אישי, ומיוחדות מסוימת, ומנגד- יש עול של בחורה, מצופה ממך להתנהג בצורה מסוימת, לעזור בבית, להראות דוגמא למשפחה, להיות יד ימינם של ההורים וכו. וזה לא קל, ויותר מיזה- זה לא תמיד נכון. אבל, אנחנו מתמקדים במה אנחנו יכולים לשפר בעצמינו ולא במה אחרים יכולים להשתפר ולשנות. ולכן אני אציע לך כמה דברים כמו דרכי חשיבה אחרים שאולי יעזור לך, שאלות שתוכלי לשאול את עצמך כדי להבהיר את המצב והתנהגויות שאולי יקלו עליך, ואת תעשי חושבים מה הכי מתאים לך במצב הספציפי שלך.

אני שוב אומר שאני מאד מאד מבינה אותך. כשמישהו מקניט אותנו זה ממש נורא וזה אולי יותר קשה כשזה אמא! אני בטוחה שהיא לא מתכוונת ככה להקניט כפי שאת מתארת.

אמא הכי אוהבת אותך בעולם גם אם את לא מרגישה ככה. אני לא מכירה את אמא לספר עליה, אבל את נשמעת לי בחורה בוגרת וכנה שיכולה לחשוב האם הבעיה כאן היא שלך, של אמא או אולי של שתיכן?… המטרה היא לא להפיל את האשמה על מישהו אלא לחשוב על הסיטואציה במבט חיצוני וביקורתי. אני רוצה שתנסי לראות את המצב בצורה ברורה יותר כדי שתדעי מול מה באמת את מתמודדת, מה באמת מצריך עבודה ושינוי אצלך כדי שתוכלי להתמודד בצורה הטובה ביותר עם המצב. הכלים שתרכשי בעבודה על עצמך עכשיו- יהיו אצלך לעולם! ובעתיד יהיה לך סט כלים מוכן שיעזור לך להתמודד עם כל מיני מצבים לא נעימים ולא מתוכננים (בתקווה שלא יהיו, כמובן).

הקשר הלא יציב עם אמא, כפי שאת מתארת, זה מצב חדש? של הזמן האחרון? או שזה כך מאז שאת זוכרת את עצמך? כי זה מאד הגיוני, לגיטימי ובסדר שבגיל העשרה (במיוחד העשרה המוקדמות) ישנם קצרים בקשר שלנו עם ההורים. אם זה משהו שהיה מאז ומעולם, קודם כל- כל הכבוד על ההתמודדות, זה לא פשוט. שנית, ניסית לדבר עם אמא שיחה רצינית על הנושא? זה אפשרי? יש לך כוח לזה? שיח כנה ופתוח הוא הרבה פעמים פותר כל מיני דברים שאפילו לא חשבנו שיכולים להיפתר- אני ממליצה לך לנסות. לפני השיחה, אני ממליצה לך לכתוב על דף את הנקודות שאת רוצה לדבר עם אמא כדי שלא תשכחי, וספרי לה את מה שאת מרגישה בצורה בוגרת ולא ביקורתית כמו שאת יודעת:) מקווה שתצליחי ושזה יעזור, בעזרת ה׳.

איך הקשר עם אבא? עם האחים והאחיות שקטנים ממך? את זה אני שואלת כדי שתקבלי מבט רגע האם זה בעיה ספציפי בקשר שלך עם אמא או גם עם בני משפחה אחרים- זה יכול לתת כיוון של מה בדיוק הבעיה ואיך אפשר לעבוד עליה.

אני יגיד לך שקורה עם הורים פעמים רבות שהם רואים את הכשלונות של עצמם בילדים שלהם, וזה קשה להם מאד- כי זה מין מראה שמשקיפה את הדברים הפחות נעימים שבתוכם. זה קורה לכולם! לא רק להורים! (הדברים השליליים שאדם רואה אצל אחרים- הם השתקפות של הדברים השליליים שיש בו- כנ״ל על הדברים הטובים והחיוביים שאדם רואה באחר), אז לגבי זה שאת מרגישה שאמא מונה את כל החסרונות שיש לה- יתכן שכן ויתכן שלא, ובכל זאת זה לא התפקיד שלנו. את דבר ראשון צריכה לזכור שזאת אמא שלך- ואת חייבת לכבד אותה, דבר שני- אני בטוחה שאמא חושבת שזאת הדרך הנכונה ללמד אותך דברים, וזה מגיעה מאהבה ורצון שיהיה לך טוב. ולא לשכוח שגם הורים שלנו הם בני אדם ולא מלאכים, גם להם יש חסרונות וזה הגיוני וזה בסדר גמור! התפקיד שלנו הוא לעבוד ולשפר את המידות ולרצות את ה׳!

אל תתני לניתוקים לערער לך את הביטחון עצמי, את בחורה חזקה וטובה! הנסיונות האלו יעזרו לך להיות ה-את הכי טובה שיש!! תסמכי על הקב״ה ששולח אותך לכזו משימה! את מסוגלת! את גיבורה!

כל הכבוד לך על הרצון והמסוגלות לעבוד על עצמך בשביל להשתנות ולהשתפר! זה כל כך קשה כשאחרים לא רואים ולא מעריכים את ההתקדמות שלנו, אבל דעי לך שאלוקים רואה והוא כל כך גאה בך והוא מעודד אותך ורווה נחת ממך יקירה! בנוסף, אני ממליצה לך- להעריך את עצמך, לתשפר אותך על כל התגברות שלך עם אמא, על כל מילה שרצית לאמר ובלמת, על כל לבוש שלא לבשת בגלל שאמא לא אוהבת- תני לעצמך עידוד וכוח כי מגיע לך בגדול!

עוד נקודה שאני רוצה שתשימי לב ותוקירי, תראי איך הקשר עם אמא חשוב לך, זה מפריע לך שיש קצר- זה מאד משמח לשמוע (למרות הקושי) וזה מדהים שאת רוצה לשנות ולתקן את זה! כל הכבוד!!

בסופו של דבר לפעמים התרחקות קטנה מובילה לקירבה גדולה- כמו חבל שנקרע, שני הקצוות עכשיו מאד רחוקים אחד מהשני אבל כשנעבור לחבר אותם וניצור קשר חזק והדוק- החבל יתקצר ושני הקצוות יהיו קרובים יותר אחד לשני- זה בנימת המשל:)

ולכן אהובה, אני מקווה שתוכלי לחשוב על הדברים בנחת, ברוגע ובשלווה. תעריכי את עצמך- כי יש על מה! תזכרי שאת נמצאת במקום המדויק בשבילך, תראי את הקושי הזה כאתגר, כחידה לפיתרון ותהיי הכי טובה שיש!

הרבה הצלחה,

חדוה