דלג לתוכן
אני בן יחיד לאמא חולה בדיכאון כרוני והפרעות נפשיות.אבא שלי כיום חלש אופי. מאז הילדות שלי אמא שלי עברה אפיזודות נפשיות שבה הייתה מקללת אותי והאשימה אותי בכל המחלות שלה ,הייתה מאחלת לי דברים איומים ואז כשהייתה מאוזנת הכל היה טוב כאילו לא קרה כלום ,היא אף פעם לא הייתה אמא חמה האהבה שלה התבטאה באוכל ודמי כיס ואף פעם לא במילים יפות ,תמיד דאגתי לרצות אותה ורוב מטלות הבית היו עליי , בישול,ניקיון, שטיפה,כלים,גיהוץ של הבגדים שלי,אציין שלא היינו מיעוטי יכולת, להפך ,ההורים ניהלו עסק מצליח ומניב שברוב החופשים בהיותי ילד עבדתי שם כי אמא שלי לא הייתה בקו הבריאות,תמיד הייתי חושב עשר פעמים לפני שהייתי מעיר או מאיר על משהו בתקווה שלא "תתהפך " עליי חזרתי בתשובה לאט לאט וזה לא היה מקובל עליה זה הפך ללעג וכשהייתה מאוזנת לא היה כלכך עניין בנושא ,התחתנתי ואמא שלי לא אהבה את אישתי ואז התרגלה לעניין וכל כמה חודשים היא הייתה נעלבת ממני בהפגנתיות בגלל שאני ואישתי בדעות דומות על נושאים שונים וכשהייתה ברוגז איתי היא על הדרך הייתה גם עם אישתי למרות שאין לה קשר בנושא אפילו לא בעקיפין ,אבא שלי נלחץ כי אמא שלי לא רוצה אותי בבית ועושה עליי סנקציות ואבא שלי בוכה שאשלחם ואבקש ממנה סליחה למרות שלא היה וויכוח או פגיעה אלא רק כי נפגעה בגלל שקר כלשהו ,על הדרך בשביל שכולם יהיו בצד שלה היא משקרת ופוגעת במיוחד בי וקצת באישתי המשפחה יודעת שהיא בעייתית גם כשהיו לנו בעיות בריאותיות בזמן הזה הייתי מארח את ההורים מבלי עזרה בשבתות ובחג אמא שלי ראתה שאני קורס וברגע הכי קשה היא רבה איתי בגלל שלא רציתי לתת לבת שלי חולצות מכוערות שהיא קיבלה או מצאה הכנתי הרבה אוכל קניתי והשקעתי ואז היא קיללה והלכה מבלי לשבת ומאז היא לא מדברת שוב איתי ועם אישתי ,אבא שלי סובל ממנה מסנקציות בגלל שהוא לקח קצת את הצד שלי והוא מפציר בי לבקש ממנה סליחה על זה שביקשתי ממנה יפה לא להביא בגדים משומשים למרות שהוא יודע שאני קורס ואין לי עזרה מאף אחד ,ברוך ה' כלכלית לא חסר לי כלום אך אני כבר חסר אונים ,אני גר מהם במרחק הליכה של עשר דקות ,אמא שלי לא מרבה לבוא אליי ולשאול לשלומי כל הזמן מצפה שרק אני אחזר אחריה אני שוב אציין שברוב הזמן הכל תקין כשהיא מרגישה טוב היא מזמינה אותנו לבית מפנקת באוכל והפתעות לנכדים אך אין לי אמא כמו שיש לרובם וכרגע היא ניתקה קשר ,המשפחה הרימה ידיים ולי קשה נפשית עם אמא כזו אשתי למזלי מבינה שהיא אחרת כשהיא לא מאוזנת נפשית פעם בחצי שנה אך זה הפך להיות כבר קשוח ,אני ממעיט לבקר אותם ובעיקר מתקשר ושואל לשלומם הכי קשה זה ההיפוך במצבי הרוח ואני לא יודע מה לעשות כי לא רוצה לפגוע
