The Butterfly Button
התמכרות-איך יוצאים מזה?

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם!
קודם כל תודה תודה רבה לכם על העבודה הנפלאה.
אני בחור ישיבה בן 18.5 עולה לשע"ג.
אפשר לומר שהתמכרתי לסרטים אסורים  ולא הצלחתי בשמירת הברית. בגיל צעיר במשך כשנתיים הייתי רואה כמעט כל יום, אחרי זה עברתי כמה שינויים שקצת עוררו אותי, עליתי לישיבה גדולה והחלטתי להפסיק עם התועבה, החלפתי לפלאפון כשר נכנסתי לפנימייה והתחלתי ללמוד ברצינות, ואני יכול לומר שכבר שנתיים לא ראיתי סרט אסור! אבל החולשה שלי לעניין נשארה, אני מרגיש צורך מדי פעם לראות דברים לא צנועים ועוד. זה ממש חונק אותי הצורך הזה. במשך השנתיים האחרונות היו לי המון התמודדויות, במיוחד בחופשים, בתקופה האחרונה החלטתי לשים לזה סוף ולהפסיק בצורה מוחלטת. הבנתי שכדי לבנות קשר טוב ואמיתי בעתיד עם בת זוג אני חייב לעבוד על עצמי בעניין הזה וגם כדי לחיות טוב יותר בהווה.
אשמח לשמוע מכם מה המבט שלכם על כל העניין, וגם לקבל רעיונות וחיזוקים שיעזרו לי להפסיק.
ועוד דבר: מתוך ההתמודדות התעוררתי לשאלה נוספת, יש תוכנית נפוצה בקרב המכורים שנקראת תוכנית 12 הצעדים, קראתי אותה בימים האחרונים, העיקרון של התוכנית כפי שהבנתי הוא שהבן אדם מגיע למסקנה שהוא חסר אונים מול התאווה וצריך להתחבר לכוח גדול יותר (אלוקים) כדי להצליח , היה לי נורא קשה עם זה שכל התוכנית הזו סובבת סביב אלוקים, אני יודע שזה נשמע מגוחך, אני בחור ישיבה – מאמין, אבל בכל הנושא של ההתמודדות אלוקים כביכול נדחק הצידה, גם הסיבה שאני רוצה להפסיק היא לא דתית אלא אני פשוט רוצה לחיות טוב יותר. זה הביא אותי לחשוב האם אני באמת מאמין? מצד אחד ברור שכן, מצד שני אני לא חי את זה. אני מרגיש קצת תקוע במצב הזה. תוכלו להאיר את עיני?

תשובה:

שלום לך בחור ישיבה יקר !

ראשית, חזק ואמץ במאבקך בהתמכרות. התמודדותך והחלטתך לשתף נוספים במאבק שלך, היא שתביא בעזרת ה', את היכולת שלך לשים לה קץ.

ראשית, בוא נדבר רגע, למה אתה בעסק הזה בכלל. אז ככה. הקב"ה, אלוקי הרוחות לכל בשר, נותן לכל נשמה שנשלחה לעולם, את תפקידה המיוחד לה. ובכלל זה, סאת ההתמודדות שעליה לעבור. אנו כאן בכדי לעבוד ולעמול, ולכל אחד תפקידו שלו. אמרו צדיקים על הפסוק "הנותן שלג כצמר", הקב"ה "נותן" ומעניק את הקשיים – "שלג", לפי מידת ה"צמר" – ההתכסות וההגנה והיכולת להתמודד שיש ביד מקבל הקושי. מה שאומר שזה בהחלט לא קל, אבל זה אפשרי. והכי חשוב לדעת שזו "שליחות". אינך חוטא ח"ו. אלא ממלא אתה שליחות, של זיכוך והעלאת הנפש בדרך הזו. כשיחד עם זה, הנך מזכך ומטהר את העולם כולו. כפי שמובא בדברי חז"ל במס' קידושין סו"פ ראשון, והביא הרמב"ם את דבריהם בהל' תשובה. שכל מעשה טוב והתמודדות אישית – "מכריעה את העולם כולו לכף זכות". כך שאין זו התמודדות שלך בחדרי חדרים, ואם נפלת נפלת אתה, ואם הצלחת הרי זה נצחן חד פעמי מקרי שלך. לא ולא. אתה שליח ה' בעולמו, ובכל ניצחון הנך ממשיך לכבוש וליישר דרך, לטהרת הנפש שלך, וזיכוך העולם כולו. נכון שישנן נפילות, אבל אם בסופו של דבר נכבוש את העיר, זה היה שווה. מה שחשוב לדעת, שאין זו צירוף התמודדויות מקרי, אלא תהליך. תהליך שבסופו, יצטרפו כל אותם מאבקים קטנים, לתכלית אחת, של טהרת הנפש והתעלותה למקום שבו לא היית ללא אותה התמודדות. נסיון הוא מלשון "נס" – "נס להתנוסס". הוא מגביה ומרומם, לגבהים בהם לא היינו יכולים לגעת ללא ההתמודדות.

שנית כנראה הנך יודע שאינך לבד. רבים וגם טובים, סובלים ממחלות התמכרויות שונות, ובכלל זה התמכרות זו. יש לכך סיבות שונות, אך אין בדבר משום ראיה, על היות המכור חוטא ורע חס ושלום. הרבה פעמים הדבר נובע מחולשה והתמודדות נפשית כל שהיא, שההתמכרות באה לפצות עליה, בסיפוק וההנאה שהיא מעניקה. כשבינתיים אותה התמודדות נפשית לא זוכה למענה אמתי, והיא רק גודלת, והצורך בסיפוק הנפשי מההתמכרות גדל יחד עמה. וככל שהסיפוק גדל, גדלה גם כן התלות הנפשית בהתמכרות. וכך מתפתח מעגל קסמים, של תלות בריגוש שההתמכרות מספקת, שלפעמים מאוד קשה לצאת ממנו.

כלל יסוד בהתמכרות, היא ידיעת המחלה. בכך שהנך מודע ומודה בעובדת היותך מכור. עשית צעד גדול מאוד. מכורים רבים, בסתר ליבם מודעים לכך שהם נתונים בידי גורם ממכר חיצון, שהשתלט על חייהם, אך מפחדים להודות בכך. והם "מדחיקים" ו"מכחישים" את המצב שבו הם נתונים, בתירוצים שונים ומשונים. ובכך הם "מגינים" על עצמם, מפתיחת אותו "חור שחור" נורא שפעור בנפשם. שקשה להם להיחשף לו, לעמוד מולו, ליישר עיניים. ולומר – "אני בבעיה", מה עושים?…

רק אם הפנמת, באומץ וביושר, את עובדת היותך נתון לשליטת ה"התמכרות" – וזה בסדר, זה קורה המון, ובמשפחות הכי טובות. תוכל לנסות לחפש את דרכך בהתמודדות. הדרך עוברת, בדרך כלל, בשיתוף של גורמים נוספים. התייעצות עם מדריך רב ומחנך יועץ ועוד, היא קריטית. למרות שזה מאוד לא נעים… אבל קשה מאוד בלי זה. בגלל אותם "מנגנוני הגנה והכחשה" המוזכרים למעלה, ובשל גורמים נוספים. נשיאת עול ההתמודדות בבדידות ובסתר – היא גורם מפרה לאותה מחלה. והיא השקיית עץ ההתמכרות. ההיחשפות והשיתוף היא כבר חלק מגדיעת אותו גידול בעייתי. חשוב מאוד – לשתף אך ורק, מי שמכיר ויודע ומבין בטיבן של התמכרויות. שחווה התמכרות אמתית או טיפל בכאלו, מטפל מקצועי המומחה להתמכרויות מומלץ מאוד. אין בכך "כמו" ו"כאילו". אפשר לשתף מכר קרוב, בחיפושים אחר אחד כזה. אבל צריך להגיע בסופו של יום, אל מי שמתמצא היטב בעניין. קשה ואולי לא נכון, להיכנס לפרטים מעל גבי האתר. רצוי לעשות זאת באופן בינאישי קרוב ומועיל. ולכן אסתפק בדברים אלו לגבי "דרכי ההתמודדות".

ולשיטת 12 הצעדים. שאלתך על פתרון באמצעות חיבור לאלוקים מובנת לגמרי. אתה מחפש למצוא מזור לנפשך, בצורה הכי פשוטה, אינך מתחבר כרגע להתעלות רוחנית. אין בכך משום חיסרון אמוני ולא מן הדומה לו. אתה צמא לשתות מים, אינך פנוי כעת למעדנים ומטעמים. הנך "חפץ חיים" כפי שכתבת. קשה לנפש במצב כזה, לחשוב על מעבר לכך.

אך לגבי אותה שיטה, הרי שזו טעות. 12 הצעדים, זוהי שיטה מפורסמת שרבים הסתייעו בה. היא תהליך רציני וחזק, שהמשתתף עובר לחשיפת וגילוי דרכי ההתמכרות, הכרתה בצורה עוצמתית, גילוי שורשיה, והמרתה בחוויית חיבור נפשית מלאת חיות ורוח מחדש. זה נכון, שבחומר על השיטה תראה הרבה דיבורים על "רוחניות" ו"אלוקים". אך היא נותנת מענה למיליונים ברחבי העולם, שבכללם, גויים מאמינים בדתות שונות, וגם אתיאיסטים וכופרים גמורים, שצועדים בכל אותן שנים עשר מדרגות, ומצליחים לצאת מההתמכרות. כך שלמרות האיזכורים הנ"ל. הרי שזו תכנית המיועדת למכורים במצבים הקשים ביותר, מאמינים ולא מאמינים.

אציין שתי נקודות חשובות, בהקשר לאותה שיטה. נקודה אחת: קשה להתחבר ולהבין אותה אם לא חווים אותה, ופועלים אתה. כלומר, אם ברצונך להבין איך ומה (או את השייכות לאלוקים ששאלת) אתה צריך להיות שם. קשה לנסות להבין וללמוד אותה מבחוץ.

נקודה שנייה וחשובה: שיטה זו, יש שהיא מופעלת בצורה חלקית, כזאת או אחרת, ככלי בידי מטפל בהתמכרויות, באופן בינאישי. אך פרסומה של השיטה ותנאיה הם יותר בהצטרפות לתהליך מודרך וקבוצתי גם כן בדרך כלל, אך מאידך, תהליך קבוצתי לא מתאים לכל אחד. ובכלל בהתמכרות ישנן דרגות שונות. שוב, קשה עד בלתי אפשרי, ולא נכון, לנחש ווירטואלית באיזה מצב נמצאת הבעיה עליה אתה מדבר, ומה נכון בשבילך כעת. לכן כפי שכתבתי קודם. הדרך הנכונה היא פשוט לפנות לקבל עזרה. אם אנו מכירים את דברי חז"ל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" במקרה של התמכרות זו לא מטאפורה. זה הנושא בעצמו.

לכן, אם ברצונך לפעול בשיטה זו ובכלל, צור קשר עם כאלו שמכירים היטב את נושא ההתמכרויות שיוכלו לכוון אותך בדרכך, בכיוון הנכון בשבילך. אם תרצה, אוכל להפנות אותך לכאלו, שישמחו לכוון אותך ולהסביר לך על השיטה גם כן.

אסיים מעין הפתיחה, דע, אינך בנפילה אישית שלך. אתה בשליחות של בורא עולם. שמצפה להתעלותך, ותרומתך לכלל ישראל ולעולם כולו, על ידי מאבקך הבלתי מתפשר בהתמכרות. חזק ואמץ למענך למען בוראך ולמען כולנו.

מעריך ומצפה להצלחתך – שרוליק

[email protected]

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
אני ילדה טובה אבל נופלת הרבה
הי אני שירה בת 17 אני קוראת לעצמי ילדה של אמונה אני חושבת ורואה וגם אומרים עלי שיש בי מלא אהבת השם אני נוהגת שגם אחרים ידעו את זה ממני כמה הוא משמעותי לי בחיים וכל כולי אבל בכל זאת אני לא מתלבשת צנוע ועוד דברים שאני לא מקפידה. ועד...
נופל במראות אסורים ומתוסכל מזה מאד
אני חרדי בן 25 נשוי ואב לשניים, למדתי בישיבה עם שם מעולה אבל בתוך תוכי לא הייתה לי הרגשה טובה בכלל, העולם החיצוני מאד גירה אותי עם כל זה שניסיתי ללמוד ולהיות שקוע בלימוד בעיון עם הבנה וחיו (כי אני חי כל הזמן בהרגשה רעה פנימית עם חשש וגם עם...
מלחמה מטורפת מול היצר
משיב/ה:טל|
אני אברך, יושב ולומד, אבל בפנים המצב שלי גרוע. אני נמצא במלחמה מטורפת עם היצר, דחפים ותאוות שפשוט שורפים אותי, והדבר היחיד שעוצר אותי מליפול זה פחד מוות מהעונש. פשוט פחד. אני מרגיש שהקב"ה הוא שוטר שעומד מעליי עם חגורה בפינה, וזה מה שמחזיק אותי. האמת? זה נראה לי מגוחך....
למה לי חיים אם אני נופל?
אני היום בן 18, הסיפור הוא כזה: לפני כשנה הייתי בשיא של חיי — באמת. חצי שנה של שמירת הברית, לוח עמוס, וכל מה שנגעתי בו היה זהב. בכלל, אני אדם שמבחוץ נראה כמו החלום של כולם: בחור מצליח, חכם, כל מה שהוא רוצה הוא משיג, אנשים מבוגרים מתייעצים איתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן