אקדים ואודה לכם על עבודת הקודש שאתם עושים… עצם העובדה שאני עכשיו בפחדים ותהיות- יש לי לאן לפנות- היא מרגשת ומוערכת מאוד… תודה!
אז ככה. לפני בערך 3 שנים דיברתי עם דמות שהכרתי (שהיא גם פסיכולוגית..) על קשריי עם אבי.
דיברתי איתה לא במסגרת טיפולית, אלא כי סתם ככה הכרנו דרך חברה והיה לי טוב ונעים לשתף אותה…
סיפרתי על תחושותיי בנוגע אליו, דיברתי עליו… גם היה שם לשון הרע… באותו הזמן היחסים שלנו היו לא פשוטים, מלא אפ אנד דאון, לפחות דרך החוויה שלי, ושיתפתי. אני מרגישה שלא הצגתי את הדברים כהוויתם ומעט הגזמתי… הצגתי אותו כדמות מסוימות שהיא הרבה יותר טובה… ולמרות הריבים שהיו אני מאוד אוהבת אותו, ולא אמרתי את זה. רק אמרתי מה לא טוב. מאז, אני בתחושה פנימית נוראית… מרגישה בת כלפי חוץ טובה, אבל מאחורי הגב הולכת ומלכלכת…
הקושי התעצם בזמנים שהיחסים ביננו היו טובים, והרגשתי שהוא באמת אוהב אותי ודואג לי. ועכשיו לעניין הרציני- ובבקשה, תנו לי תשובה שתניח את דעתי. כי כבר כמה שנים אין לי מנוח נפשי… אני מפחדת, ממש רועדת מהעולם הבא שלי. שמעתי שבעולם הבא כל אחד רואה מי דיבר עליו לשון הרע ומה דיבר עליו. ולא רק זאת, אלא כשאהיה אחרי 120 בבית דין של מעלה, כולם יראו מה אמרתי ועל מי… אני לא יכולה לישון בנחת עם המחשבה הזאת. אבא שלי יידע מה אמרתי עליו??? כמה שאני אתבייש… בבקשה, תגידו לי שזה לא נכון. שכל אחד עם הדין שלו כלפי שמייא… אני לא יכולה לחיות עם הידיעה הזאת… לא יכולה. יכול להיות שעשיתי טעות, למרות שזה היה נטו ממקום של הקלה עצמית, אבל אני רוצה לדעת שרק אני ובורא עולם נדע עליה. סליחה על הבלבול. בבקשה, תנו לי מקום לתקווה… כי נכון, לא קל לי, אבל אני אוהבת אותו! ולא דיברתי ממקום רע…
תרגיעו אותי. אבל ספרו את האמת. (זועק בי קול שאומר– עזבו אמת… תרגיעו!!!: אבל לא, רק אמת..:)
אודה לתשובה מבוססת מהיהדות. תודה רבה לכם.
דלג לתוכן


