שלום לך בחור יקר.
מדהים לקרוא את הנשאלה הנבונה, שאלת חכם, ניכר כאן כישרון של ביטוי וניתוח. כמובן שהבנה נכונה זו מביאה לראות את הדברים ברור ולהגדיר בדיוק רב מה מפריע לך.
ראשית אתה צודק לגמרי שזה בעצם נושא של בגרות, פשוט הגעת לגיל שבו תחומי העניין מתרחבים זה כולל גם את הרצון למצוא חן וזה בסדר גמור רק השאלה היא איך לחיות עם זה בצורה נכונה.
הקדמה קצרה על שמירת העיניים.
ניסיתי לחפש בספרות חז"ל מה זה בעצם המושג שמירת העיניים, מהי השמירה? על מה שומרים ואיך? לא מצאתי שיש כזה מושג בכל ספרי חז"ל, המושג התחדש בתקופה מאוחרת יותר וצריך להבין אותו כראוי.
המושג הגיע כנראה מתוך הפסוק שאנחנו אומרים פעמיים ביום בקריאת שמע לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שוב חוזרת השאלה איך עושים זאת? איך לא תרים?
כבר דנו על כך חז"ל בעניין האם העיניים גורמות ללב שיתור או הלב גורם לעין לתור? מה גורם למה?
על כך הם עונים שהלב גורם לעיניים לתור, העיניים הם לא הסיבה הם התוצאה. אם מדברים על שמירת העיניים הכוונה בעצם שמירת הלב!
מה זה בעצם הלב?
זו שאלה רחבה. אבל במילה אחת הלב זה רצון. השמירה היא על הרצונות. כאן נשאלת השאלה איך שומרים על הרצונות?
הסיפור מתחיל להסתבך קצת, קוראים לזה מלחמת היצר. היצר הוא יושב על פתח הלב ומנסה לשכנע אותי בכל מיני דרכים לרצות דברים שאני באמת ממש לא רוצה.
לסיכום: יש לנו לב, ובלב יש יצר, והיצר מכניס לי רצונות ושם נמצאת המלחמה.
כאן נמצאת התשובה לשאלתך הראשונה, אם אתה מסוגל להגדיר לעצמך את הרצון האמיתי שלך, מה אתה רוצה באמת?
זה משנה את כל המבט, כי לא מדובר כאן האם הראיה משפיעה או לא, הראיה לא יכולה להשפיע עליך אלא אם כן יש לך תוכנית ומחשבות מה לעשות עם אותה הראיה. לכן עיקר התמודדות אינה על עצם הראיה אלא היא על התוכנית והמחשבות שבאות ממנה. אם תחשוב עם עצמך מה הרצון האמיתי שלך, כפי שניכר מתוך הדברים, תוכל לחזור במחשבה לאותם ימים בלתי נשכחים שהנושא לא העסיק אותך.
לסיכום יש שלשה שלבים חשובים. השלב של המחשבות והרצונות שלך בינך לבין עצמך לפני שראית משהו, זה חלק חשוב להגדיר לעצמך מה אתה מחפש, איפה באמת אתה רוצה להיות סקרן. חלק שני הראיה עצמה – אין אדם שניצול מזה גם אם הוא יהיה גדול שבגדולים, רק עיקר המתמודדות היא בשלב השלישי: המחשבות של אחרי הראיה, אם תגרום לכך שזה לא ימשיך להעסיק אותך בכל מיני צורות אפשרויות או לחזור שוב למחשבות של השלב הראשון לחשוב שוב מה באמת מעניין ומה לא באמת, או בדרך של מחשבות על דברים חיוביים כמו לימוד או חכמה או בכל דרך אחרת שתתאים לך. העיקר לדעת שהראיה עצמה היא לא הנושא זה מיקל רבות על ההתמודדות.
מציאת חן
קודם כל זה דבר טבעי מאוד ובמיוחד לגיל שלך לרצות למצוא חן, אבל שוב גם כאן אתה צריך להגדיר לעצמך בשביל מה אתה רוצה למצוא חן ולמה, זה יקל מאוד לכוון את הרצון למצוא חן.
נרחיב קצת את הנושא: ישנם שני מינים שונים של מציאת חן הם נראים דומים אבל בעצם יש מרחק תהומי ביניהם.
יש מציאת חן שאנחנו מבקשים כל יום ונמצא חן, למה כל כך חשוב לנו למצוא חן? מה הוא חן אמיתי?
למה יש כאלו שהם בעלי חן טבעי ואחרים חסר להם כל כך את התכונה הזו? כל זה תלוי כמה מה שיש לי מדבר לאחרים, אם הצלחת למצוא חן בעיני השני זה אומר שהוא התחבר אל משהו ממך, משהו באישיות שלך מדבר אליו עד שהוא מרגיש שיש בך חלק שלו, זאת מציאת חן אמיתית. כך אפשר ליצור קשרי חברות טובים דרך מציאת חן.
כנגד זה יש מציאות חן של רמאות, לשכנע את השני שיש בי משהו שמתאים לו כדי שאני אוכל לקחת ממנו את מה שמתאים לי. זה סוג של פיתוי ורמאות, כי אין כאן מציאת חן אמיתית רק ניסיון לשכנע אותו כמה אני מתאים לו. בשביל להשיג את הצרכים שלי.
מקווה שתצליח למצוא את הדרך הנכונה והמקומות הנכונים להיות מוצא חן בעיני כל רואיך.
הרצון הכנה שלך לחזור לעבר הוא נוגע ללב, אבל אל תראה את מצבך כירידה אלא פשוט התקדמת לשלב גבוה יותר בחיים ושם ישנם התמודדויות חדשות ובמיוחד שזה דבר טבעי ורגיל שבא עם הגיל.
אציין שוב שאהבתי את השאלה והסגנון שלה.
בהצלחה רבה!
יוסי ב.
[email protected]
דלג לתוכן
