שואלת יקרה שלום לך,

איזו שאלה מקסימה ומרגשת את שואלת! השאיפות שלך לבית של תורה ולזכות לבעל שעוסק בתורה, מרגשות ומיוחדות, במיוחד לאור מה שאת מתארת שלא גדלת על המודל הזה.

המודעות העצמית שלך גם היא יקרה וחשובה: ברגע שאנחנו מכירים את תכונות הנפש שלנו ונטיותיה, זה שלב חשוב ומשמעותי כשעומדים לפני החלטה משמעותית כל כך כמו בחירת בן זוג.

את מספרת שאת רגילה לחיים שיש בהם הנאות וחוויות חומריות, ובעצם שואלת: עולם הזה וחיי תורה – היילכו שניהם יחדיו?

ראשית אני רוצה לומר לך שאני רואה משהו נהדר וחיובי מאד בטבע שלך ליהנות מהעולם. בורא עולם נתן לנו עולם יפהפה, מלא וגדוש בחוויות מהנות, ואנו אף מייחדים לכך ברכה כל שנה: שלא חיסר בעולמו דבר, וברא בו אילנות טובות ובריות טובות *ליהנות בהן בני אדם*. ההנאה שלנו מהעולם לא רק שאינה פסולה, אלא ברכה שה' נתן לנו. התכונה הזו מאד חשובה בעיניי באופן כללי וגם כשבונים בית בישראל: אישה שמייפה את ביתה, מרהטת אותו בצורה נאה והופכת אותו למעון חמים ומכיל, משקיעה בצד האסתטי של האוכל, מתלבשת בטוב טעם – הופכת את חייו של בעלה ליפים יותר, שלווים יותר ומרחיבי דעת.

כך שלפני הכל, אני מציעה לך את נקודת המבט הזו, כדי שתראי את הצדדים היפים של הטבע שלך ועד כמה הם חיוביים ובעז"ה יתרמו לך בבניית ביתך.

לגבי הקונפליקט שאת מתארת בין משיכה להנאות העולם לבין הצמצום הנדרש בבית של תורה,

אני מוצאת שפעמים רבות בחיים אנחנו עומדים בפני קונפליקט, ונראה לנו שהפתרון הוא אך ורק בחירה בצד אחד שלו, תוך ויתור כואב על הצד השני. אבל לא תמיד זה כך; פעמים רבות אם נלך צעד אחורה, נתבונן בשני צידי המאזניים וננסה להתעמק מה מונח על כל אחד מצדדי הכף, נגלה שכלל אין סתירה, ואפשר למצוא דרך זהב שתשלב ותכיל בתוכה את מבוקשנו, ללא שניאלץ לוותר על הדברים שבנפשנו.

לכן אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות:

האם בהכרח ובכל מצב בית של תורה מכריח הצטמצמות קיצונית בתנאי החיים? האם לא ייתכן מצב שבעז"ה את תעבדי בעבודה מכניסה ובעלך יקבל מלגה מכובדת שתאפשר לכם חיים ברווח?

האם בית של תורה הוא אך ורק בית בו הבעל יושב ולומד כל היום? מהו בעצם בית של תורה, מה הערכים המשמעותיים והיסודיים עליהם מושתת בית של תורה?

בית של תורה הוא בית ששייך לתורה, שבמרכזו ניצבת התורה. היא זו שמתווה את הדרך ואת ההחלטות, היא הערך החשוב בבית שמחנכים אליו את הילדים, מתוך אהבת תורה ושמחה בה. האם זה אומר בהכרח שהגבר יושב ולומד כל היום?

שאלה נוספת שברצוני לשאול אותך, היא האם ההחלטה שתקבלי עכשיו – בהכרח חייבת להישאר במשך כל החיים? נניח שבעז"ה תינשאי לבחור היושב ולומד במשך כל היום, ובעוד מספר שנים הוא ירצה לשלב עבודה, האם זה אומר שחלומך על בית של תורה – התנפץ?

כפי שאני רואה את זה, בורא עולם לא דורש מאיתנו לראות נסתרות ולחשב חשבונות, אלא להתבונן על ההווה, ולזהות את הנקודה בה אנחנו יכולים להיות טובים יותר, לבחור טוב יותר, בהתאם למצבנו ולתכונות נפשינו.

את מתארת את השאיפות הנאצלות שלך לזכות לבית שהאווירה בו היא אווירה של תורה, שהרצונות ששורים בו הם רצונות של תורה,

מה דעתך לנסות לחזק בתוכך, לנטוע יתד מעשי בכיוון הזה? זה יכול להיות שיעור תורה, חברותא עם חברה בספר קודש, או כל קבלה שתרגישי שמקרבת אותך אל עולמה של התורה.

בנוסף אני מציעה לך לקרוא את תשובתה הנפלאה של ורדית, משיבה יקרה באתר אקשיבה, שנראה לי יכולה אף היא לתת לך כיוון מחשבה:

https://akshiva.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99/%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%a9%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a1%d7%a8-%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94/

בהצלחה גדולה ובהערכה

אסתי ש