The Butterfly Button
בעלי לוקח הלוואות מאחורי גבי. איך אפשר להמשיך כך?

שאלה מקטגוריה:

אנחנו נשואים 25 שנים, הורים ל6 ילדים.
בעלי מאז ומתמיד לא ידע להתנהל עם כסף, כשהוא היה אברך יחסית הסתדרנו כי לא היו לו יותר מדי סיבות לבזבז…
כשהרב  פסק לו לצאת לעבודה, בעלי רץ לפתוח עסק והתחיל לסבך אותנו במאות אלפי שקלים- חובות.
הלכנו לרב שלנו ליעוץ, בעלי סגר את העסק ולקח הלוואה ענקית לכסות את החובות.
במהלך שנתיים שלוש, היה יחסית שקט מצידו, ואז הוא לקח הלוואה מאחורי גבי, של 100 אלף שקל, כשגיליתי זאת נשבר לי האמון בו.
ככה הוא עשה לי 4 פעמים!
לקח הלוואות מבלי ידיעתי.
אני מורה, עובדת שעות נוספות, עובדת בקייטנות כדי לכלכל את הבית,
והוא חופר לנו בורות מתחת לרגליים ועוד מצדיק את עצמו.
נמאס לי.
אבדתי את האמון בו לחלוטין.
אני לא רוצה לפרק את הבית אבל מצד שני גם לא מסוגלת לחיות באינטימיות עם בן אדם שמהווה סכנה עבורי.
אני ממש בפלונטר.
אשמח לעצה טובה.

תשובה:

שלום וברכה,

קראתי את מכתבך ושמעתי את הכאב, התסכול והעייפות שעולים מתוכו

מה שאת מתארת במכתב אינו רק קושי כלכלי. נראה שהפגיעה העמוקה יותר היא הפגיעה באמון.

כאשר בן זוג לוקח הלוואות בסכומים גבוהים שוב ושוב ללא ידיעת אשתו, קשה להרגיש ביטחון. וקשה להרגיש שיש על מי לסמוך, וקשה להרגיש שותפות אמיתית.

מתוך המכתב נשמע שאת מתאמצת מאוד בעבודה אם זה  שעות נוספות, או קייטנות, מאמץ לפרנס ולייצב את הבית – ובו בזמן את מרגישה שהקרקע נשמטת מתחת לרגלייך. זו מציאות לא פשוטה.

לפני שאני עונה חשוב לי לומר דבר ברור: העובדה שבעלך הסתיר ממך הלוואות היא אחריות שלו. אני לא מצדיק את ההתנהלות הזו, ולא חושב שאת אשמה בה.

יחד עם זאת, מכיוון שאת זו שפנית, אני רוצה להציע זווית נוספת להתבוננות.

לעיתים אדם שמסתיר אינו מסתיר משום שהוא רוצה להונות או לשקר .

פעמים רבות הוא מסתיר משום שהוא מתקשה לשאת את החשיפה, את הבושה, את הכישלון או את התגובה שהוא חושש לקבל.

אינני יודע אם זה המצב אצל בעלך, אבל הייתי מציע לך לשאול את עצמך, מתוך סקרנות ולא מתוך שיפוט:

מה לדעתך קורה בתוכו ברגע שהוא מחליט לקחת הלוואה מבלי לשתף אותך?

מה הוא חושש שיקרה אם יספר לך שלקח הלוואה ?

מה לדעתך הוא מרגיש כלפי עצמו כאשר הוא נקלע שוב ושוב למצבים הללו?

ואולי בגלל הפחד מהתגובה, מהבושה או מהעימות, הוא בוחר לא לחשוף ולספר על ההתנהלות הכלכלית הכושלת, שלו  עד שזה מתפוצץ?

אני לא שואל את השאלות הללו כדי לפטור אותו מאחריות, אלא כדי לנסות להבין את התהליך. ואת הדינמיקה הזוגית

וכאן אני רוצה שתבררי לעצמך כדי להתחיל  שינוי

מה את מרגישה  מול הידיעה שאינך סומכת עליו?

מהו הגבול שאת זקוקה לו כדי להרגיש מוגנת ולא חסרת בטחון ?

מה את צריכה כדי שתוכלי לחזור ולהרגיש ביטחון בתוך הקשר? [לדוגמא יעוץ כלכלי ]

לפעמים הניסיון להבין את האחר חשוב, אבל לא פחות חשוב להבין את עצמנו.

ולאחר שביררת  לעצמך   מה חשוב לך כדי לחיות בשקט בלי טלטלות ודרמות

את פונה לשיחה . חשוב שזה יהיה במקום שקט בלי הפרעות

שם אתה מעמידה ומבהירה את הגבולות  סביב התנהלות כלכלית ואת מה שנדרש  מבחינתך  כדי ליצור אמון מחדש

אפשר למשל לומר:

"אני יודעת שחשוב לך לפרנס את המשפחה, ואני גם יודעת שאתה מתאמץ.

ואני ממש מעריכה את זה יחד עם זאת, המצב הנוכחי אינו יכול להימשך. מבחינתי לא יילקחו עוד הלוואות ללא ידיעה והסכמה של שנינו. אני רוצה שנפנה יחד לייעוץ כלכלי ונבנה דרך מסודרת להתמודד עם המצב."

יש הבדל גדול בין האשמה לבין הצבת גבול.

האשמה בדרך כלל מייצרת התגוננות.

גבול מגדיר מה נחוץ מבחינתי כדי שהקשר יוכל להתקיים בביטחון.

מאחל לכם שתצליחו למצוא דרך לשלב בין אחריות, כנות ושותפות, ושמתוך המשבר הזה יוכל להיבנות  משהו יציב ובריא יותר.

שנה טובה

דוד ש.

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. יתכן שהסיבה שנכנס לחובות היא כדי לזכות מחדש באמונה בו. הוא פתח עסק ונכשל – דבר משפיל כשלעצמו. הוא רוצה להתקדם ויודע שהיא תחסום אותו, ובצדק, הרי הוא כבר נכשל. לכן, הדרך היחידה שלו להחזיר את האמון והכבוד שלה אליו היא לקחת הלוואה מאחורי גבה. הוא מאמין שכשיצליח, היא תחזור להעריך אותו (כי בינינו, בדרך כלל סולחים למי שמצליח). זו תהיה הוכחה עבורו (ועבורה) שהוא מוצלח ושההפסד הקודם לא נבע מחוסר הבנה, אלא היה חלק מהמהמורות בדרך להצלחה. אלא שאז הוא שוב נכשל, ויודע מה יקרה אם יספר לה: היא תזלזל בו עוד יותר, ושוב בצדק.

    וכל פעם שהיא מגלה משהו, היא נכנסת בו בפול גז על כמה שאי אפשר לסמוך עליו ושהיא מחזיקה את הכל לבדה. המצב הזה מכריח אותו לעשות משהו כדי לצאת מהמקום הזה, שבו הוא נתפס בעיניה כלא מועיל, לא מבין, מזיק וחסר תועלת.
    כך הוא נתקע בלופ שלא יוכל לצאת ממנו, עד שיזכה שוב בהערכתה.

    וזה דבר שאישה חייבת להבין: כמו שלאשה יש את הדברים שחיוניים לה בזוגיות, עבור גבר(בדרך כלל) – כבוד והערכה מצד אשתו הם הדברים בעלי המשקל הגבוה ביותר (מדגיש שוב: זה לא משנה כמה את צודקת וכמה דוגמאות יש לך, הדרך שבה את מגיבה רק נועלת אתכם בתוך הבור הזה ומחרבת כל סיכוי לצאת ממנו. נסי לקחת אחריות על החלק שלך בסיפור. ואני לא מצדיק את ההתנהלות שלו פשוט כביכול עונה לצד ששאל).

    אני רק מגיב ברשת וכמובן לא מודע לסיפור שלהם, אבל ראיתי מקרים דומים בווריאציות שונות.

    באופן כללי, תמיד כדאי לנסות להבין מה השני רוצה, מה מניע אותו, ולהפנים שגם אם את או אתה צודקים – יש צורה שבה אומרים דברים. אם רואים שהצד השני נפגע ומבין משהו אחר ממה שהתכוונת, צריך לנסות לומר את זה בשפה שלו וללכת לקראתו. בסופו של דבר, זה עניין של הגינות והתחשבות בסיסית: 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. כולם רוצים שיתייחסו אליהם בכבוד, והעובדה שאת או אתה צודקים, לא קשורה לעובדה שמגיע לו או לה כבוד.
    ויותר מזה זו זכות שאסור לך לקחת מהם.
    ושוב מדגיש לא מדבר על המקרה הספציפי שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מצבי רוח משתנים שמשפיעים על הזוגיות
דבר ראשון יישר כוח גדול, אתם עושים דבר יפה ומרגש כל כך, ומדהים לראות שיכול להיות היום ליהודי דתי מענה בכל נושא. אני נשוי קרוב לשנה לאשה נפלאה, וקצת אחרי החתונה התחילו לי מצבי רוח משתנים, בחודשים הראשונים הייתי מתכנס מפעם לפעם בעצמי, עם ירידה חדה במצב הרוח, אשתי הייתה...
בעלי לא חושב שאני יפה
ב"ה יש לי חיי נישואין טובים ושפה משותפת עם בעלי, אך תמיד מלווה אותי העלבון על כך שכשהתחתנו בעלי התפשר על המראה החיצוני שלי והסתפק בכך שאני בחורה מוצלחת מסמינר איכותי עם משפחה טובה וכסף. אף על פי שאני מודעת למעלותיי, וגם למראה שלי שהוא סביר בהחלט ומרגישה שדי פתרתי...
בעלי מזכיר לי את העבר שלי כשאנחנו רבים
אני נשואה למעלה מ-20 שנה, אמא ל-7 ילדים וחוזרת בתשובה. בכל פעם שיש בינינו ויכוח או ריב, בעלי מזכיר לי את העבר שלי וזורק לי שחייתי אז בסגנון חיים מתירני ובפריקת עול. זה פוגע בי ברמות קשות, עד כדי כך שבחג האחרון אפילו לא הייתי איתו. אני מרגישה שאני ממש...
בין המסלול המצופה לחלום האישי
אני נערה בת 19 חרדית. גרה בחו"ל אין אצלינו לימודי המשך המותאמים לחברה החרדית. לכן 95% מהתלמידות המסיימות תיכון יוצאות לעבוד כמורות הקהילה מגיל 18. אין אפשרות אחרת. ברוב המקרים הן עוזבות את העבודה כחמש שנים אחר נישואיהן ועוברות לעקרות בית וגידול הילדים. רוב חברותי שמחות עם זה ובכלל לא...
אשתי לא משקיעה בזוגיות
אנו נשואים כ 20 שנה, עם ילדים. אשתי נושאת משקעים מתחילת הקשר, בטענה שלא שמתי לב אליה כלל, למרות שהיא מודה שלא ניסתה לפתוח את הנושא ברצינות. מאז הקשר ידע עליות ומורדות אבל אף פעם לא היה יציב. בשנים האחרונות אני מאוד מנסה להשקיע ולהביע רצון לקשר זוגי משמעותי. אשתי...
אני רוצה זוגיות טובה. אבל כמה עוד אפשר?
אני נשואה מעל 10 שנים, התחתנתי מתוך תחושה של חוסר בחירה למרות שזה לא מקובל בקהילה שלי, ועם רצון לזוגיות טובה בכל מחיר. הרגשתי שאני מדחיקה את עצמי ובעלי דרש ממני הרבה דברים גם לא הגיוניים ודיבר גם נגדי ונגד הסביבה שלי. עם השנים למדתי לתת גם לעצמי ולראות את...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן