שלום וברכה

מרגש אותי לקרא את השאלה שלכם שנכתבת מתוך מודעות וכנות.

חשוב לי לומר שהמענה שאתן בעז"ה לשאלה זו לא מגיעה ממקום של דעת תורה.

אלא ממקום של ייעוץ בתחום הנחיית הורים.

בשאלה שלכם עולות שתי נקודות מרכזיות כפי שאני מבינה.

החשיפה לטכנולוגיה ומידת החשיפה.

וויסות דחפים של הילד הבכור.

בנוגע לחשיפה לטכנולוגיה- ברור לכולנו שהטכנולוגיה מציעה המון דברים טובים ויחד עם זאת היא טומנת בתוכה גם המון מכשולים.

מידת האושר והרווחה של הילדים לא נמדדת באפשרויות הטכנולוגיות שעומדות לרשותם.

כוונתי- יכול להיות ילד שגדל בעולם שיש בו המון טכנולוגיה/ חברים טובים מהכיתה שיש להם בבית מחשב.

ולו לא יהיה ועדיין הוא יוכל לגדול באושר ובשמחה.

גם אם בבית לא תאפשרו לו.

ואיך?

איך אפשר לגרום לילד להיות שמח ומסופק ( שזה בעצם הרצון של כל הורה) בזמן שההורים מגבילים אותו מדבר כ"כ מהנה.

והתשובה היא-

על ידי מתן מקום לרצון ולגיטימציה לרגשות.

כלומר- בכל פעם שהילד יעלה רצון להשתמש בטכנולוגיה- נקשיב לו,

ניתן מקום לרצון שלו- אנחנו שומעים שאתה מאוד רוצה שיהוי לך סרטים.

ניתן לגיטימציה לרגשות- זה מאוד טבעי שתתגרה ואפילו תקנה בילד שיש לו.

זה באמת מאוד מגרה.

ויחד עם זאת לעמוד על העקרונות שלכם.

אבל בבית שלנו- אסור או מותר בצורה ואופן מסוימים.

באופן הזה הילד מרגיש נוכחות רגשית מצד ההורים- שזה בעיקר המענה שכל ילד זקוק מהוריו.

יותר מכל הנאה אחרת.

אז איך נדע מה נכון לנו האם לאפשר או לא?

מלבד העניין הרוחני, והגישות שכל אדם נוהג להתנהל מול ענייניו הרוחניים.

נמצא כאן שיקול של גבול של הורה מול הילד.

אז איך יודעים מה הגבול שלנו ומה נכון לילד?

ה' ברחמיו שם כל ילד בהורים שנועדו עבורו!

לא סתם אתם ההורים של הילד שלכם! זה לא במקרה!

וכדי שאתם תגדלו את הילד שלכם בצורה נכונה ה' נתן בתוככם.

אינטואיציה- כלומר- תחושת בטן.

לכל הורה יש תחושות בטן אחרות כי יש להם ילדים אחרים שעליהם לגדל. ולכן זה לא מאוד משנה מה נכון לאחרים.

משנה מה נכון לכם! ההורים!

את הגבולות שלנו אנו יכולים להרגיש דרך תחושות בגוף.

לדוגמא- אם הילד משחק עם המחשב כמה שעות ואתם מתחילים להרגיש שזה מציק לכם בפנים.

זה הסימן של הגבול שלכם.

כאן אתם מרגישים שזה לא נכון יותר.

אותו הדבר בנוגע למחשב. השאלה צריכה להיות לכיוון שלכם.

איך אתם תרגישו עם הכנסת הטכנולוגיה? האם זה מתאים לכם?

האם זה משהו שאתם רוצים? אם כן באיזו מידה?

התשובות נמצאות ממש אצלכם!

ואין כאן טוב או לא טוב. ברור לכולנו ששימוש בטכנולוגיה ללא גדרות וללא מחסומים הינו דבר שפוגע ומזיק.

השאלה היא כאן- האם כרגע זה נכון לכם? ואם כן באיזו מידה.

חשוב מאוד לדעת- כשתתנהלו לפי הגבולות שלכם- אתם תהיו פנויים לילד שלכם- לתת לו מקום לרצונות שלו ולגיטימציה לרגשות שלו.

אבל אם הגחמות של הילד ינהלו אתכם בנושא הזה- תרגישו כל הזמן לא בטוחים וחוששים.

והמסר שיעבור לילד שלכם שהוא מנהל את הנושא. דבר שמעלה את החרדה של הילד ואת הסיכון לגלישה למקומות לא רצויים.

לכן חוזרת שוב- תבדקו עם עצמכם – מה הגבולות שלכם.

וזכרו- יש ילדים שגדלים בדור שלנו ללא טכנולוגיה או עם מעט ועדיין גדלים מאושרים.

ולגבי העתיד- הילדים חכמים וידעו להשלים פערים אם יצטרכו לצורך כלשהו.

לגבי הוויסות- איך מלמדים ילד משמעת עצמית?

ילדים אינם יכולים ללמד את עצמם משמעת עצמית. הדרך היחידה להפנמה של משמעת עצמית הינה דרך חוויה.

כלומר ההורה שם גבולות לילד- מנחה אותו מה מותר ומה אסור- והילד מפנים את הגבולות של ההורה.

הגבולות של ההורה יהיו בתוכו גם כשהוא יגדל ויתרחק.

בשביל שיהיה הפנמה חשוב שיהיה ברור להורים ומה אסור ומה מותר.

אתם משמשים לילד כמו רמזור- שאומר לו לעצור באור אדום ומאפשרים לו  לנסוע באור ירוק.

ככול שתהיו ברורים ועקביים הילד יפנים את המסר- והרמזור יהיה בתוכו ויורה לו מה כן ומה לא.

לכן חשוב במידה שאתם מכניסים טכנולוגיה בבית להגדיר גבולות ברורים.

להשגיח שאכן הילד מבצע.

וכמובן כמובן תמיד תמיד להרבות בתפילות

בהצלחה רבה רבה

פייגי