שלום לשואל היקר מאוד מאוד!

מה שלומך?

איך אתה מרגיש?

השאלה שלך זעזעה אותי.

לא פחות.

ולא, ממש לא בגלל שאתה חוטא, פושע או כל מיני שמות גנאי בהם כינית את עצמך.

אלא בגלל שאתה מסתכל על העולם דרך חור של מנעול, בערך.

תפיסת העולם שלך מצומצמת כל כך,

אחי המתוק,

ואני כותב את זה באהבה גדולה.

אתה חוטא תגיד לי?!

אתה פושע?!

אתה בהמה?!

למה בדיוק?!

יקירי, לו רק הייתי יכול (אלמלא המייל הלא-מוכר, קורונה וזה) הייתי נותן לך חיבוק חזק ואוהב,

כי אתה צדיק גדול.

למה?

אשתף אותך באנקדוטה.

בדיוק אתמול, שעתיים וחצי לפני ששאלתך נחתה בתיבת המייל של אקשיבה,

מסרתי הרצאה למטפלים אודות הנושא של התמודדות עם שמירת הברית.

לא התמודדות עם פגם הברית, אלא התמודדות עם שמירת הברית, דייקא.

ההקשרים המצויים של נושא שמירת הברית (חוטא, פושע, מטונף וכו’) הם אלו שגורמים יותר מכל לפגם הברית.

אתה מרגיש רע, אז אתה מנסה לגרום לעצמך לנעימות,

והנעימות הזאת גורמת לך להרגיש רע כי זה אסור,

ואז אתה רוצה להרגיש נעימות כדי לא להרגיש רע,

ואז אתה מרגיש רע בגלל הנעימות שרצית להרגיש כדי שלא תרגיש רע,

ואז…

וחוזר חלילה שנתיים.

ובעצם,

אני מציע לך להשתחרר מכל הבלאגן האינסופי הזה.

רגע, נסחפתי וכמעט שכחתי את האנקדוטה.

כשהתקבלה השאלה שלך אצלי,

תכף ומיד סיפרתי להם שהגיעה אליי עוד שאלה כואבת בתחום שמירת הברית,

וכתבתי להם:

הוא מתאר את עצמו בתחילה כבחור ישיבה, רציני ומתמיד (ארבע מילים)

ואח”כ מתאר את כינוייו: רשע, טמא וכו’ (כמאתיים מילים).

ביום יש 24 שעות

נניח שבמשך חצי שעה ביום הוא חושב על נשים

הצד הטוב שבו שווה 98%

הצד הרע שבו שווה 2%

האמת?

כשכתבתי את זה בכלל לא שמתי לב שזה יוצא בדיוק הפוך

200 מילים כנגד ארבע

בדיוק 98% רע כנגד 2% טוב

כשבפועל המצב הפוך!

שים לב אחי היקר,

והצדיק,

שאתה מלא טוב,

והחיים שלך מלאים טוב,

ויש בהם פינות קטנות הטעונות תיקון,

מקומות שבהם אתה יכול להיות טוב יותר.

ומה חשבת?

שאדם נולד שלם?

שבן 13 ממוצע יקיים את כל התורה על פרטיה ודקדוקיה?

אך טבעי הדבר שלא תצליח לקיים ה-כ-ל.

זה לא נדרש ממך בכלל.

ואם כבר בדרישות עסקינן,

דע לך ידידי,

כי המשימה שלך אינה להצליח,

אלא להשתדל.

עליך להשתדל להימנע מהוצאת זרע,

לא יותר מזה.

כלומר, אתה לא תצליח שלא להוציא זרע,

כי אתה נמשך לזה מאוד,

כדרכם של כל הגברים החיים על פני כדור הארץ,

ולכן אתה לא מצווה שלא להוציא,

אלא אתה מצווה להשתדל שלא להגיע למצב הזה

יש לי כמה עצות להשתדלות נאותה,

אבל אני חושב שלא נכון הדבר שאפרט לך אותן כעת.

ראשית כל עליך לשנות את תפיסת עולמך,

כאילו כולך חטא ופשע,

כשזה כל כך כל כך לא נכון!

אכתוב לך כמה מחשבות:

א) האם ראית פעם חטא?

פגשת אותו? נגעת בו? שמת אותו בכיס?

יש דבר כזה חטא בכלל?!

לא, אין חיה כזאת.

מה כן? יש אדם, והאדם חוטא.

אז אין דבר כזה חטא,

יש אדם שעושה חטא.

אז כשמדברים על איסור הוצאת זרע לבטלה,

כמה הוא חמור ונורא (הוא ממש לא חמור כמו שאומרים, אסביר בהמשך אי”ה),

מדברים על החטא כעומד בפני עצמו,

אבל אין דבר כזה חטא העומד בפני עצמו!

בוא, הסתכל על עצמך.

אתה בחור ישיבה,

כלומר, אתה בן תורה!

איזו זכות!

ואני אומר זאת בכנות גמורה,

לא בהתלהבות חיצונית של כותרת בעיתון.

כלומר, אתה איש תורה,

כשרואים אותך ברחוב רואים אדם נעלה,

בן ישיבה,

מתפלל, לומד ומתקן את מידותיו,

רק מה?

שאתה בן אדם, גבר,

ואתה מתאווה לנשים,

כדרכם של גברים,

ובהיות שאין לך אישה משלך,

אתה מדמיין אותה,

ואת הנעימות שטבע הבורא בחיבור בין האיש לאישה,

ומתוך כך מגיע לזה.

האם זה עושה אותך לחוטא ולרשע?!

חלילה לומר כן.

אתה אדם צדיק, מלא תורה ויראה,

שבין יתר עיסוקיו הטהורים והזכים,

מגיע פה ושם לפעולות שהוא לא היה רוצה להגיע אליהן.

זה הכל.

לא כלום יותר מזה.

אתה צדיק גדול,

השם אוהב אותך וגאה בך.

ב) גם אם נתבונן רק בעיסוק שלך בנושא,

ונתעלם לרגע משאר עיסוקיך הברוכים,

שים לב לכך שהחטא הוא רגע אחד פה ושם,

ואילו עבודות החיזוק שאתה עושה תופסות הרבה הרבה יותר נפח.

אתה הרבה יותר עולה מאשר יורד.

ועל זה אני חותם בלי להכיר אותך.

ג) איסור הוצאת זרע לבטלה לא מוזכר בתורה.

אתה יודע את זה?

בעצם, כן מוזכר, במקום אחד ברמז, במקום אחד יותר בפירוש אך באופן מסוים ביותר.

מדובר בבני דור המבול,

שחשבו לעצמם: הואיל והעולם קיים 6,000 שנה,

ובשביל שיהיה עולם צריך בני אדם,

אז מה נעשה כדי לחיות משך כל השנים?

לא נוליד ילדים, וכך נחיה עד סוף העולם.

מה עשו? הוציאו זרעם החוצה במקום להעניקו לאשת בריתם ולהעמיד עמה את הדור הבא.

מדובר גם בער ואונן,

שמפורש בפסוק שהיו משחיתים זרעם בשעת הביאה.

כלומר, הייתה להם אישה, ובכל זאת הם מנעו ממנה את זרעם והשליכו אותו ארצה.

מי דיבר על אדם שאין לו אישה?!

טוב,

בוא נכתוב את זה עם סימן שאלה במקום סימן קריאה.

מי דיבר על אדם שאין לו אישה?

חכמים.

אבל בתורה זה לא כתוב.

האם זה אומר שזה מותר?

לא.

האם זה אומר שזה פחות חמור?

כן.

מאיפה אני מעז לומר את זה?

למען האמת, גם בלי מקורות הייתי מעז,

אבל אולי אתה לא היית מעז לשמוע,

ולשם כך אצטט באוזניך את דבריו הקדושים של רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק, פרק ג, פסקה קכא):

“בכל התורה כולה לא נזכר בפירוש עוון דהוצאת זרע לבטלה,

רק נזכר שנענשו דור המבול וער ואונן,

כי לא היה אפשר לכתוב האיסור בפירוש,

מאחר שהשם יתברך יסד בטבע העולם שיארע זה גם כן לאדם באונס ויהיה צעקה גדולה על מה עשה ה’ ככה לנו להכשילנו.

רק הניחה תורה דבר זה ללמוד דבר זה ממצוות בני נח דמודבק באשתו,

כמו דמיעטיה אשת חבירו הכי נמצי כל שלא באשתו.

וכל מצוות בני נח הוא מכלל דרך ארץ שקדמו לתורה וכן דבר זה גם כן מדרך ארץ דיש לידע מעצמו שאינו מדרך ארץ לעשות כן,

וכל הבעלי חיים אין עושים כן ואין לצאת מישוב העולם”.

כלומר,

אומר לך רבי צדוק שתהיה צעקה גדולה על מה עשה ה’ ככה להכשילנו.

ומי צעק אותה? אתה.

אני שומע את הצעקה שלך באוזניי.

למה עשה ה’ ככה לנו להכשילנו?

לכן, בגלל שהדבר כל כך קשה,

וליתר דיוק: בלתי אפשרי,

בלתי אפשרי לא להגיע למקום הזה בשנות הנעורים,

על כן הקב”ה לא כתב בתורתו – תורת אמת – איסור זה בפירוש,

אלא רק ברמז,

למען תדע כי הדבר אינו ראוי,

זה לא דרך ארץ להוציא זרע לבטלה,

ולכן עליך להימנע מזה כמידת יכולתך.

ד) דע לך,

כי הוצאת זרע היא התנהגות טבעית ונורמלית אצל כל אדם שאינו נשוי.

כך דרכו של עולם.

מצב בו בחור מצליח להישמר מזה הוא מצב בלתי טבעי בעליל.

השאיפה שלנו היא להתעלות ולהתענג על החיים האמיתיים,

בעסק התורה, בתפילת אמת,

להתענג על חברות אמיצה, על קירוב לבבות,

לא על דמיונות,

ולכן אנו מנסים להרגיל עצמנו בתענוגות נפש,

למען לא נמכור עצמנו לעבדים לתענוגות הגוף,

אבל הדרך ארוכה,

עוד יעד, עוד פסגה,

עוד נגיע לשם.

ה) אתה מתאר שבתחילה בכלל לא ידעת מה אתה עושה,

וכשידעת במה מדובר מיד נחרדת

למה? למען השם, למה?

הלא לא ידעת!

וגם לו ידעת, וכי סבור אתה שלא היית מגיע לחוויה הזו אילו ידעת שהדבר אסור?

ברור שכן.

זה תענוג אמיתי.

למען הסר ספק, זה באמת נעים מאוד.

אבל כלל גדול נקוט בידינו,

מיסודות הבריאה ממש,

שהמדד הוא תמיד אחרי.

זה שאתה מרגיש נפלא תוך כדי שתיית חצי ליטר אייס-קפה על קיבה ריקה,

זה לא אומר כלום, כי עוד רגע תרגיש כאב בטן נורא.

זה שאתה מרגיש נפלא לקנות ולקנות תוך גיהוץ כרטיס האשראי שלך,

זה לא אומר כלום, כי עוד רגע יבוא ה-10 בחודש ויתקשרו אליך מהבנק לשאול מה חשבת לעצמך.

אז חשוב לומר, זה נעים, תכיר בזה שזה נעים,

אבל מה שיכול לתת לך כוח זו ההתבוננות בתחושה שאתה עתיד להרגיש אחר כך.

ריקנות, בדידות, חוסר סיפוק.

ההתבוננות הזו נותנת כוח.

אתה מודה בזה שזה נעים,

ובנשימה אחת חושב בקול על כך שרגע אחר כך זה לא נעים,

וכאמור, המדד הוא תמיד אחרי.

זו הייתה גם מחשבה וגם עצה מעשית.

ו) אחי היקר,

תפסיק עם כל הקבלות שלך בעניין.

זה סתם מבלבל אותך וממלא אותך בתחושות של עבודה רוחנית,

למרות שאתה לא זז סנטימטר ורק משגע את עצמך.

אל תתעסק בשום צורה שהיא עם הנושא של הוצאת הזרע.

פשוט תשקיע במקומות אחרים!

אתה לומד טוב, יש לך ראש טוב,

מעולה!

קדימה!

תלמד טוב בכל הכוח.

תראה איך לאחר שתצליח במקומות אחרים (תפילה, לימוד, דקדוק הלכה, דיבוק חברים, כיבוד הורים),

יהיו לך הרבה יותר כוחות,

וגם בלי שתשקיע כלום בנושא הקדושה,

תהיה קדוש יותר וההתמודדות תהיה קלה יותר.

בדוק ומנוסה.

ז) למה אתה שונא את עצמך? למה???

אתה כזה בחור מיוחד וטוב וחכם (לו הייתה לי בת…).

הגיע הזמן שתשקיע באמת בחיים שלך.

אתה בן 21, לא תינוק.

קדימה, קח את חייך בידיך.

תתחיל לפעול ולעשות וליצור.

יצר המין הוא כוח של יצירה.

כשם שהוא יוצר חיים – ילדים,

כך הוא מעניק לאדם דחף אדיר ליצירה.

מהי יצירה?

דבר חדש,

משהו שאתה הבאת, לא ציטוט.

בשורה שאתה מביא לעולם.

חפש, נבור בנימי נפשך עד אשר תמצא את תכונותיך המיוחדות,

אותן נטע בך בורא עולם למען כבוד שמו.

חידושי תורה, מחשבה, כתיבה, מוזיקה, או כל אמנות אחרת.

צור, חדש, פעל, רוץ קדימה!

ח) בכל פעם שאתה מתפלל או פותח ספר אתה נזכר בזה.

שים את זה בצד בבקשה,

את כל נושא הקדושה.

כמה מקום הוא תופס לך ביום במציאות?

קצת פה וקצת שם.

כמה מקום אתה נותן לו?

את כל היום.

למה?

יש לך יום מלא בעשייה וביצירה תורנית,

גם אם יש חלקים ביום בהם אתה שוקע בתאווה ובדמיונות,

אל תתן לזה לפגוע בשאר חלקי היום היפה שלך.

י) אתה חושש שלעולם לא תתחתן.

למה? (בפעם המי-יודע-כמה אני זועק: למה?)

ומה נראה לך, שכל הנשואים סביבך לא התמודדו עם זה בבחרותם?

אני רוצה לבשר לך שרובם המוחלט התמודד עם הנושא בדיוק כמוך,

ומתוכם לא מעט גם חשבו על עצמם שהם רעים, מטונפים וחוטאים,

והיום הם חובשים את ספסלי בית המדרש,

מתענגים על צוף התורה,

עומדים לתפילה,

מגדלים את ילדיהם באמונה,

חיים באהבה גדולה עם אשת בריתם,

ובכלל לא זוכרים שהייתה תופעה כזאת,

אי שם בקצה ההיסטוריה.

גם אתה עוד תשכח את זה לגמרי,

אתה מאמין לי?

חשוב לי לומר לך כי לאור התיאורים הכה כואבים של היחס שלך לעצמך,

יהיה נכון עבורך לפנות לאיש מקצוע הבקי במפת הנפש,

ולא להסתפק בתכתובת מייל.

אם תרצה, פנה למייל של אקשיבה ותקבל הפנייה מתאימה.

יש לי עוד עצות ומחשבות,

ואשמח לחלוק איתך אותן.

אבל להיום די בזה.

אתה מוזמן לפנות אליי בכל עת שתרצה,

ידידך, אוהבך,

אביאל

aviel2626@gmail.com