בס"ד
שואל יקר!
לא קל לי לקרוא את הדברים הכואבים שאתה מציג בפנייתך. זה בטח קשה מאוד להרגיש דחוי ומוקצה מצד הרבנים למרות שאתה מכיר בעצמך ובאיכותך בצורה שונה ממה שהם מציגים לך, לעצמם ולחבריך. בהחלט לא פשוט לעבור את מה שאתה עובר. נראה שעם הכאב הרב שמשתפך מהכתב אתה רוכש גם התבוננות ותפיסת עולם בוגרת ומציאותית על החיים ומגבש דרך זה תובנות על עצמך וייעודך בעולם. יתכן שתמצא בכך קצת נחמה.
מאוד משמח אותי לקרוא שעל אף ההתמודדויות שעוברות עליך אתה מלא במוטיבציה "לעשות משהו מועיל" עם עצמך בחיים, אני שם לב שכתבת שאתה מעוניין להישאר בתלם ושיש לך אמונה חזקה בה' אותו אתה בוחר לעבוד באהבה ושמחה. חשוב לך מאוד להיות "טוב עם הבריות" ואין לי כל ספק שלאור התנסותך האישית גם תפיק לקחים אישיים ותהיה אכן רגיש יותר לזולת, דבר שלבטח יגרום לך בהמשך החיים להיות אהוב, חברותי ומבוקש מאוד.
שמחתי גם לקרוא שזכית ויש לך אמא תומכת ומכילה והקשר ביניכם הוא טוב ובריא. זה לא מובן מאליו ואני מקווה ומאחל לך לשמור תמיד על כך.
כתבת בסוף מכתבך שבעצם המטרה היתה "לפרוק את הכאב", והשאלה הפרקטית שלך היתה לגבי מסגרת מתאימה לשנה הבאה- לכן אתחיל אף אני מהשאלה הפרקטית ואציע לך את עזרתי ונסיוני בהכוונה למסגרת מתאימה. תוכל ליצור איתי קשר דרך המייל שלי בשלב זה ואצור אתך קשר בחזרה.
לגבי 'זעקת הכאב' המתפרצת מהדברים, עולים לי כמה רעיונות ותובנות בערבוביה, נסה להתחבר לאחת או לכמה מהן שתדבר אליך ביותר ולשנן אותה לליבך:
א. "חושבים עלי, אומרים עלי, ואני לא חושב שאני כזה…"- מצויין!
זה ש'אומרים עליך' או 'חושבים עליך' לא צריך לגרום לך לחשוב על עצמך לשלילה. אכן- יש לך התמודדות מסוימות בתחום הלמידה, זה לא אומר שאתה לא מסוגל להתמודד איתן, בטח זה לא מהווה גורם להעיף אותך מישיבה אלא רק לנסות לעזור לך, גם אם לא במסגרת הישיבה הזו משום מה, אז בישיבה אחרת ומותאמת לכך.
כל עוד ששאיפתך היא לנסות ולהתחבר ללימוד יש דרכים ופתרונות ואל תוותר על זה בקלות רבה מידי.
ב. ברור ומובן לי שמה שכרגע אתה חווה ומרגיש שאתה "לא עושה משהו מועיל" בישיבה,זה כי לא טעמת ככל הנראה עדיין טעם גדול של סיפוק וחוויית הצלחה בלימוד, טעם שאתה בוחר לחפש כרגע באפיק חדש: "בגרויות", "מקצוע" או כל מיני דברים אחרים שבהם עדיין לא התנסית ונראים לך כשאיפה קורצת בגלל (חוסר) נסיונך או אולי שמועה מחברים..
צר לי לבשר לך שגם בגרויות זה לא תמיד קל, וגם לשרוד בעבודה מועילה זה לא כ"כ פשוט תמיד. התמודדות קיימת בכל סטטוס ומצב ואנחנו צריכים לגלות ולמצוא את הכלים שלנו והדרכים להתמודד איתם בכל מצב.
ג. למה חושבים עלי? האם זה אומר אולי שהם צודקים? אולי אני בעייתי באמת?
אם בכל זאת מתגנבים אליך מחשבות כאלו ואחרות אז דע לך שהם דפוסי מחשבה שנקראים "עיוותי מחשבה" שמכשילים וצובעים לך את החיים במחשבות שליליות שעוצרות בעדך מלפעול ולתפקד נכון. הפתרון הוא לזהות את דפוס המחשבה השלילי ולתקן אותו בפרשנות חיובית. למשל כמו שכתבת שהידיעה ש"הם חושבים" זו לא המציאות באמת. לאנשים יש פעמים רבות "טעויות ייחוס" והם חושבים שאם התנהגת פעם בצורה מסוימת זה אומר שא ת ה כזה עצבני/ מקולקל/ כעסן וכו' בעוד יתכן שההתנהגות הספציפית היתה רק בגלל מצב מסוים ולא קשורה ומיוחסת בכלל לאישיות שלך עצמה.
יש רגעים, יש התמודדויות, ישנם משברים וישנם נפילות… לכל אחד, במינון שונה.
החוכמה היא לא לתת לזה להשתלט על מה שמגדיר את עצמנו, אל תיפול בעצמך בטעות של אנשים שעלולים בטעות לחשוב עליך- רק אתה יודע באמת מה אתה שווה, מהן כוונותיך הפנימיות, הרצונות הכמוסים שלך, החיבור שלך להקב"ה ולעבודתך בעולם. ניכר מדבריך שאתה מחובר בדרך איתנה להקב"ה, באמונה, ומתוך עבודת ה' באהבה ושמחה, שחשוב לך לשמור על תורת ה' ומצוותיו מתוך הבנה לחשיבות הדברים והשפעתם על אישיותנו. המשך בכך, גם כשקשה. כגודל הקושי והמאמץ כן גודל השכר, כך גם יחשלו אותך הדברים ויבנו אותך בצורה איתנה.
ד. אל תחשוב על עצמך בחומרה מידי. כבחור חכם, נסה לחשוב מה היית אומר לחבר טוב במצבך? מה היית מייעץ לו לעשות? איך היית מכיל אותו ובד בבד גורם לו לפעול ולשמור על עצמו?
מה היית רוצה לשנות? עד כמה כח רצון יש לך לשינוי? מה יוכיח לך עצמך ולעולם שאתה באמת מסוגל ליותר?…
ה. ממליץ לך במהלך שהותך בישיבה לחפש לך נקודה שבה תוכל להתבלט בקלות ולהיות עקבי בה בהצלחה, למשל- קימה רצופה ועקבית לתפילה בבוקר, חסד והארת פנים לחברים, תפילה בכוונה, סדר או שיעור אחד מסוים שאתה לא מוותר עליו בשום מחיר. לא דווקא בשביל "להוכיח" משהו למישהו, אלא בשביל לתת לך עצמך אמון וחוזקה. לדעת שאתה מסוגל, שיש לך יכולת ואתה יכול להתמודד, לטעום ולהרגיש הצלחה בדבר חיובי. אני בטוח שעם הזמן, כשאתה תרגיש ש"יש לך משהו" שאתה בטוח בו והוא מעצים אותך מאוד, גם הסביבה תגיב לכך בהתאם.
מאחל לך הצלחה בהכל בידידות רבה
ומחכה לשמוע ממך אישית
אבי
[email protected]