שלום לך שואלת יקרה,

קראתי את שאלתך.

אשתדל לענות לך תשובה מספקת.

אכן, מצוות ואהבת לרעך כמוך היא מצווה חשובה עד מאד.

היא מבטאת את העובדה שאנו, עם ישראל, מהווים גוף אחד גדול המורכב מהמון פרטים קטנים.

כשם, שאדם אוהב את עצמו באופן כללי תוך כדי הסתכלות על המכלול שבו גם אם הוא לא אוהב איבר כלשהו שבגופו, כך גם אדם צריך להסתכל כל כל יהודי ויהודי בעם ישראל בתור חלק אחד מפזל גדול ועצום הקרוי “עם ישראל”.

למרות זאת, לעיתים, באופן הכי טבעי, קשה לנו לקיים את הציווי הזה ולאהוב בפועל כל יהודי ויהודי.

שהרי, כיצד ניתן לשנוא יהודי השונא את הדת ואת הדתיים? הרי הציווי לאהוב אותו מגיע מתוך התורה, אותה תורה שהוא עצמה כל כך שונא אותה ואת שומריה.

וקל וחומר כאשר מדובר ביהודי שלא רק ששונא את התורה ואת שומריה אלא ביהודי שמרשה לעצמו לעשות מעשים מכוערים של הצטרפות ותמיכה בפועל בגויים ששונאים את עם ישראל ואת מדינת ישראל ופועלים בכל דרך להחרים אותה בעולם מבחינה כלכלית ומבחינה מדינית.

בנקודה הזו צריך להפריד הפרדה ברורה בין שני הסוגים.

יהודי ששונא את התורה ואת שומריה עושה זאת פעמים רבות מבורות ומחוסר ידיעה והיכרות. הוא גדל כל חייו באורח חיים הרחוק מאד משמירת תורה ומצוות וממילא, אורח חיים שכזה נראה לו זר, מנוכר, מפחיד ומשונה.

לעיתים, יהודי כזה נחשף לפנים המכוערות של חלק משומרי התורה ומצוות שמתנהגים באלימות ובבריונות ממש- זורקים אבנים, שורפים פחי אשפה, חוסמים כבישים סתם כך כי בא להם בהיותם חבורת ריקנים בטלנים ומשועממים, צועקים ומקללים בגסות עוברים ושבים וכדומה.

כמובן שהמדובר בשוליים קיצוניים וסוררים שלא מייצגים כלל את שומרי התורה והמצוות אבל אותו יהודי נחשף באמצעות התקשורת רק לשוליים קיצוניים אלו והוא מסיק מהם מסקנות מוטעות לגבי כלל היהודים הדתיים ולגבי התורה עצמה.

אבל לא צריך להרחיק עד אותם שוליים קיצוניים.

יהודי חילוני גמור הרחוק משמירת התורה והמסורת מצפה, בצדק גמור, לראות ביהודי דתי דמות מופתית של אדם ערכי, ישר, הוגן בעל נימוסים והליכות ודרך ארץ מובהקים.

לצערנו, הרבה פעמים נתקלים אותם יהודים חילוניים באנשים דתיים שומרי תורה ומצוות שלא מתנהגים בדיוק כפי שמצופה מהם לנהוג ובמקום לקדש שם שמיים בהליכותיהם הם עושים חלול השם.

כמובן שהדבר לא מצדיק לשנוא עקב כך את כל שומרי המצוות ואת התורה עצמה אבל לעיתים רבות זו התוצאה הקורית בשטח.

שהרי, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.

זה אמור להוות עבורנו תמרור אזהרה האומר כי בוחנים את התנהגותנו היומיומית בכל התחומים ומשכך, מוטלת עלינו החובה להיות מודעים לכך ולהתנהג בצורה מכבדת ומעוררת כבוד בכל אשר נעשה.

וכדברי חז”ל הידועים (מסכת יומא דף פו עמוד א’): “כדתניא (דברים ו, ה)ואהבת את ה’ אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש ת”ח ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר”

לעומת זאת, כלפי הסוג השני של אנשים שאותם הזכרת בשאלתך, דהיינו, אותם יהודים שמתחברים בפועל לאויבים הכי גרועים שלנו ועוזרים להם הן במחשבה והן במעשה לפגוע בעם ישראל ובמדינת היהודים, הרי שכאן המדובר באמת בסוג של “ערב רב”.

צריך לדעת שסוג כזה של יהודים היו מאז ומעולם בעם ישראל.

עליהם נאמר הפסוק “מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו” (ישעיהו מט’, מז’) שמשמעותו היא שמתוך עם ישראל עצמו יוצאים אנשים שחפצים להרוס ולהחריב אותו במקום להיטיבו ולהרבותו.

אנשים כאלה בוודאי שמותר וגם צריך לשנוא.

בתקווה שנזכה תמיד להאהיב שם שמיים על אחרים.

מקווה שסייעתי לך.

ברכה והצלחה!

צבי

<zvikadr@gmail.com>