שלום לך בן ישיבה יקר

תשמע, כל הבחורים שומעים את הדיבורים שאתה שמעת, אבל כמה מהם פונים ומבקשים להבין…

כל הכבוד לך!

שאלתך המעניינת נחלקת לשניים, כפי שאתה כבר כתבת.

יש כאן נושא הלכתי ונושא ערכי.

האם אכן ישנה לגבר בעיה הלכתית ללבוש קצר?

התשובה שלי תתמקד במישור העקרוני, ואיני נכנס לפרטי לבוש כאלה ואחרים.

אז כן,יש סוגיה הלכתית שנקראת צניעות הלבוש – לגברים.

המקום בו מופיע הדבר הוא באורח חיים סי’ ב סעיף א, עיין שם ובמשנה ברורה, ואצטט את המשפט העיקרי מהמשנה ברורה: “דהאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקב”ה… וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח מלגלות מבשרו, ואפילו מעט, כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם”. [אפשר גם להוסיף שצניעות הלבוש אינה רק תוצאה ממחשבת ‘שויתי ה’ לנגדי’, אלא הקפדה זו פועלת לחזק את זכירת ה’שויתי’]

חשוב לדייק, שאף שההלכות הללו כתובות בשולחן ערוך, אין הם דין גמור כמו הלכות מוקצה ובשר בחלב, אלא ביסודן הן “הנהגות טובות ומדת חסידות” כלשון האגרות משה (יו”ד ח”ג סי’ מז סוף אות ג), אמנם לימדונו רבותינו שכך צריך להתנהג, ואין זו המלצה אלא הנחיה (ולכן הדברים מופיעים בספרי ההלכה), וכמו שכתב הגר”ח קנייבסקי שליט”א (דעת נוטה ח”א עמ’ מו) “הכוונה שזה לא איסור גמור רק שכן הוא ההנהגה הראויה ממידת הצניעות”, ובמקום אחר כתב (עמ’ נד) “כל מה שכתוב בשו”ע צריך כל אחד לקיים”.

הנפקא-מינה מכך שההלכות האלה ביסודן הינן הנהגות טובות, היא שאפשר יותר להקל במקום שיש מחלוקת, או שהפוסק יכול להסתמך יותר על סברות מחודשות (וכמו שכתב האגרו”מ הנ”ל), אבל אין להקל בלי סיבה.

לאחר העמדת העיקרון, צריך לדון באופן פרטי על כל מצב של גילוי הגוף, האם הוא סטייה מעיקרון הצניעות. ועיין היטב באגרות משה שם שביאר שהקובע הוא ההנהגות הרגילות אצל בני אדם, ויש גם הבדל בין בגדי בית לבגדי חוץ. אז למעשה איני נכנס לדיון על לבישת פיג’מה קצרה וכדומה. ומכל מקום, זה ודאי שישנו איזה גבול של ביגוד שאפשר לומר עליו שהוא בעיה הלכתית, כמבואר בסימן ב’ הנזכר לעיל.

בצד הערכי, יש כאן גם נושא שקשור להופעה של בן ישיבה – בן תורה. גילוי הגוף הוא אחד המאפיינים של הרחוב, שבכל עת ושעה עסוק בגוף ויצריו. מהותו של בן תורה היא לשאוף לקדושה ולפנימיות. זו כוונת המגיד שיעור, ויש בדברים טעם. מטבע הדברים, כש”המימסד” משמיע דברי מוסר, הם עשויים להישמע כהטפה ו’הנחתה מלמעלה’. אבל אם קצת חושבים מחוץ למסגרת, אפשר גם להבין את רוח הדברים שהישיבה מנסה להעביר לחניכיה.

[אם נרצה קצת להתעמק: ביסוד ההנחיה להקפיד על צניעות הגוף עומדת ההכרה שהקב”ה נמצא אתנו בכל מקום. אנו מצמצמים את גילוי הגוף שמבטא את הצד הגשמי שלנו, ומבקשים להנכיח יותר את הצד הרוחני. בודאי יש לנו גוף ואנחנו לא חושבים שהוא דבר רע או שלילי, אבל מקומו הטוב הוא כמצטרף אל הרוח ולא כניצב בקידמת הבמה.

וכאשר אנחנו מגלים את המקומות המכוסים שלא לצורך, יש בכך יציאת הגוף מתחומו, ובכך הוא קצת “משתלט על השיח”].

לסיכום, ענין זה של הימנעות מגילוי הגוף שלא לצורך, הוא אחד מהמנהגים החשובים בהופעתו של יהודי, קל וחומר של בן תורה. בכך הוא מזכיר לעצמו לשים את הדגש בחיים על העולם הרוחני, ועל כך שהחיים הם הליכה לפני השם.

מאחל לך בהצלחה בהמשך עלייתך וצמיחתך

ותודה על העלאת הנושא. היתה לי תועלת בליבון הדברים.

ישי

yrlesser@gmail.com